בשוק המעו"ף: כותבי האופציות צריכים להתחיל לדאוג

חודש דצמבר היה חיובי ב-14 מתוך 17 השנים האחרונות. כלומר בחלק ניכר מהשנים התשואה של דצמבר היא חיובית ומספקת חלק נאה מהתשואה השנתית. לפעמים דצמבר בחלק השני שלו מזייף, נעקוב אחריו בהמשך.

אחרי חודשיים של דשדוש בשוק בטווחים צרים למסחר עם רמת התנגדות משמעותית למדד המעוף ב-1280, חלה ביומיים האחרונים תפנית חיובית ומדד המעוף הצליח לדלג מעל רמה זאת, מה שמאשר יציאה מהדשדוש שחווינו.

המחזורים הנמוכים בינתיים של 1.5 מיליארד שקל על אף העליות, נותנים תחושה לא נוחה בקרב מנתחים של השוק, הרי הציפיות הן לגידול במחזורים כאשר עולים במגמה עולה. אבל צריך לפרש מדוע הגידול לא קיים, והוא נובע מכך שביומיים האחרונים המוכרים היו מעטים יחסית לרמת התנגדות שנפרצת, ולכן היה צריך כוח זעום של קונים בכדי לעלות.

כרגיל המחזורים יעלו בהמשך העליות של השוק, כאשר יהיה בו יותר ביטחון, או שה"שוק " ירצה לשדר ביטחון לכולם. סיכום קצר: שנת 2010 עומדת בפני סיום, תשואות שנה תלויות בחודש זה. השנה התשואה היא לא גבוהה במיוחד כ-12 אחוז נכון לבוקר הנוכחי. ולכן התלות בסיום השנה הנוכחית גבוהה, יש אפשרות שחלק לא קטן מהתשואה השנתית יגיע דרך דצמבר, במקרה של ראלי חזק מעלה.

צריך לזכור שבמחזורים נמוכים יש פוטנציאל להיפוכים תוך יומיים כנגד המגמה, וכאשר הדמיון מגיע למסחר השוק יודע להשבית אותו. דוקא השבוע נוכח אסון הכרמל אנו יכולים לראות את עוצמתו של השוק ביום א', שעה שלא נרתע מהאסון ועלה מעלה, על אף ההוצאה הממשלתית שתהיה קרוב לודאי כתוצאה מכך.

1275-80 תמיכה משמעותית מעתה למהלך עולה.

1300 רמת התנגדות פסיכולוגית.

פוטנציאל העליות הוא של 5 אחוז לדעתי ,כפוף לנעשה בחו"ל.

Sp: פרץ את רמת ה1220,המשך שהיה מעליה נותן גם מהלך של 5 אחוז .

אופציות מעו"ף:

הדשדוש הסתיים, כותבי האופציות צריכים להתחיל להיות מודאגים עקב סטיה נמוכה ובריחה מאזור הכתיבות של 1260. מתכונים לשיפוץ פוזיציות ותוספות אוכפים החלו להערם על שולחן הכותבים.

הרווח על אוכף 1260 היה ביום ה' 1000 שקלים בשבוע למי שכתב אותו, כעת הרווח התמזער. לכן מי שממשיך בכתיבות חובה שיהיה זהיר נוכח העלייה מעל 1280. אזור הכתיבות יכול להימתח מעלה לא מעט ויש עוד שלושה שבועות לקו הסיום. על כל מקרה טוב לדעת שטווח כתבנים חודשי הוא יהיה גבוה מאוד כל עוד נישאר מעל 1280.

סטית התקן ירדה ל-13.5, נמוכה מתנודות השוק, מהווה כר נוח דווקא לקנית אופציות ולא לכתיבה. הסוחרים שכתבו פרמיות בסטייה 16 רק ביום ד' שעבר, נהנו מירידה מהותית שלה .

ובכל זאת ממראה מקום של מפת הפוזיציות רואים שחלק מהסוחרים בונים על עליה בשוק, כתוצאה ממעבר של רמת ה-1280, וניתן לראות שביומיים האחרונים היתה כתיבה מסיבית של פוט 1280, ומעט יחסית של קול 1280 במקביל.

אני מציע לכותבים החודש לא להיות שאננים במיוחד נוכח הראלי שהחל להתפתח בעולם כלפי מעלה. הסטייה תיהיה לרועץ לא פעם בהמשך, כאשר לפתע היא תעלה, ולכן הפיתרון הוא לא רק כתיבה אלא גם קניה של אופ' במיוחד נוכח התקבול הדל על כתיבה כנגד תזוזת השוק היומית.

לסיכום, אחזקה של פרמיות דלות שומן היא לא פסולה החודש לעומת הפוטנציאל, וגם ביצוע מרווחים יכול להיות פיתרון נחמד. יש לקחת היפוכי מגמה תוך יומיים, עליה של הסטייה לפרקים, קניה של אופציות ולא רק כתיבות לחודש הנוכחי,כדאי לשלב בין השניים.

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לקורס מעו"ף פרקטי במכללת מגמות ובעלים של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).