שווי תגליות הגז - איך אמורים להציג אותו בדו"חות?
אתמול פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת הנחיות לתאגידי הגז והנפט הכוללים כללי דיווח חדשים לגבי רזרבות ומשאבי נפט וגז. לאחרונה נדרשה המועצה לתקינה בינלאומית בחשבונאות (IASB) להיבט נוסף של הסוגיה והוא אופן מדידת השווי של הרזרבות והמשאבים שהתגלו בדוחות הכספיים בעקבות תגליות נפט וגז.
מזה שנים רבות מתנהלים דיונים במסגרת המוסדות המקצועיים החשבונאים בדבר הגישה הנאותה למדידה של מאגרי נפט וגז בדוחות הכספיים של תאגידי הנפט והגז. הגישה שננקטה בארה"ב ובעקבותיה בכל המדינות בעולם הייתה שבדוחות הכספיים תגליות אלה צריכים להימדד לפי גישת העלות ההיסטורית ולא לפי ערכים משוערים של המאגרים שהתגלו.
כלומר, הסכום שייכלל במאזנים של החברות יתבסס על הסכום שהחברות האלה הוציאו בקשר לתגליות ופיתוחן (לפי כללים שנקבעו) ולא על פי הערך הכלכלי המשוער של תגליות אלה. מכאן תגליות נפט וגז שערכן הכלכלי המשוער עשרות מיליארדי דולר, עשויים להופיע במאזנים בסכום של מיליארדי דולר בודדים. כתוצאה מכך בחברות הנפט והגז קיים בד"כ הפער הגדול ביותר בין ההון העצמי החשבונאי על פי המאזנים לבין השווי הכלכלי של אותן חברות.
בעשור האחרון מונו ועדות היגוי וצוותי מחקר לבחון סוגיות שונות בענף, בין היתר, סוגית המדידה של המאגרים שהתגלו. הנושא עלה מחדש בין היתר, לאור המעבר החשבונאי במדינות רבות להצגת הדוחות הכספיים על פי התקינה הבינלאומית (IFRS). התקינה החדשה מאפשרת במספר רב של נושאים למדוד נכסים לפי שווי הוגן במקום גישת העלות ההיסטורית שהייתה מקובלת קודם לכן, אולם היא נמנעה מלשנות את הטיפול בדוחות הכספיים של מאגרי נפט וגז שהתגלו, אשר כיום נמדדים לפי העלות ההיסטורית.
צוות רואי חשבון מאוסטרליה, קנדה, נורבגיה ודרום אפריקה
בשנים האחרונות מונה צוות מחקר הכולל רואי חשבון מאוסטרליה, קנדה, נורבגיה ודרום אפריקה לדיון במספר סוגיות, ובין היתר, הסוגיה של מדידת המאגרים בדוחות הכספיים לפי שווי הוגן או לפי העלות ההיסטורית.
הצוות הגיע לממצאים ולמסקנות הבאות: המידע על מאגרים לפי שיטת העלות אינו שימושי, מאחר והסכום של העלויות למציאת התגלית ופיתוחה אינו עוזר למשתמשים בלחזות את תזרים המזומנים העתידי מהמאגר. מאידך מדידת המאגר לפי שווי הוגן בדוח הכספי אינו נחשב שימושי מפני שחלק מהפרמטרים המשמשים לחישוב השווי ההוגן הינם סובייקטיביים, ובנוסף ישנה דרגה גבוהה של חוסר ודאות, בין היתר, לגבי הכמויות במאגרים, וזה יגרום לכך שהאינפורמציה עשויה להיות לא מהימנה ולא ניתן להסתמך עליה. משתמשים בדוחות כספיים שנשאלו לגבי דעתם על מדידה לפי שווי הוגן, טענו שהם לא ישתמשו במידע הזה מאחר שהוא מבוסס על אומדני הנהלה, ולכן בכל מקרה הם יבצעו הערכות משלהם לגבי שווי המאגרים.
הצוות הגיע למסקנה ששיטת העלות ההיסטורית היא לא מספקת את המידע הרלבנטי, ואילו שיטת השווי הוגן הינה סובייקטיבית ויש בה דרגת מעורבות גדולה של אומדנים. מסיבה זו הם מעדיפים את שיטת העלות ההיסטורית ולכן לדעתם זו השיטה המומלצת על ידם כי היא "פחות מזיקה".
מנקודת ראות משתמשי הדוחות המפתח לפתרון הינו מתן גילויים אודות כמות הרזרבות לפי סוגיהן במאגרים שהתגלו, פרטים בדבר ההנחות העיקריות שיושמו להערכת הרזרבות ומידת אי הודאויות הקשורות בהערכות אלה.
מאזן הטיעונים בעד ונגד נוטה לטובת גישת העלות ההיסטורית
המלצות הצוות הנ"ל פורסמו במהלך השנה לצורך מתן תגובות לציבור ונשלחו מאות תגובות מגורמים מקצועיים ומטעם חברות הפועלות בענף מכל רחבי תבל. המגיבים הסכימו עם הצוות כי מאזן הטיעונים בעד ונגד נוטה לטובת גישת העלות ההיסטורית.
לאור זאת נראה כי המועצה לתקינה בינלאומית בחשבונאות (IASB) לא תרצה לשנות את הטיפול החשבונאי במאגרים. לפיכך החברות ימשיכו למדוד את המאגרים לפי עלותן ההיסטורית, ולא על פי שוויים ההוגן. אולם בנוסף להמלצה בדבר אופן המדידה (עלות או שווי הוגן) הצוות מציע שהחברות יפרסמו מידע רב נוסף המיועד למשתמשים בדוחות כגון: כמות הרזרבות שהתגלו לפי סוגיהן בחלוקה לפי סוגי המוצר ואזורים גיאוגרפים, ההנחות העיקריות שיושמו להערכת הרזרבות, שינויים בהערכות משנה לשנה ועוד פרטים נוספים.
אימוץ בעתיד של המלצות הצוות הנ"ל בדבר הגילויים הנדרשים על ידי תאגידי הנפט והגז על ידי המועצה המקצועית לתקינה בינלאומית ,ישמש נדבך נוסף לתהליך שבו החלה הרשות לניירות ערך .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
