אל-אריאן מזהיר: "תוכנית הסיוע לאירלנד אך ורק דוחה את הבעיות של גוש האירו"
חבילת הסיוע שקיבלה אירלנד בסכום של כ-85 מיליארד אירו, אינה פותרת את הבעיות בגוש האירו, אלא אך ורק דוחה את התפשטות משבר החוב למדינות נוספות. כך אמר היום (ב') מוחמד אל-אריאן, בטור אישי שפורסם בפייננשל טיימס.
"החבילה לא תשנה את חוקי המשחק", אמר אל-אריאן, מנכ"ל משותף בקרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו. "הסיוע יפחית את הסיכון מפני התפשטות משבר החוב אל מדינות הפריפריה באירופה, אך אינו ישפיע משמעותית על צמיחת אירלנד בטווח הבינוני או על שוק העבודה".
קובעי המדיניות באירלנד הגיעו להסכם במסגרתו תקבל המדינה חבילת חירום בסכום כולל של 85 מיליארד אירו (113 מיליארד דולר). המדינה תקבל סכום של 67.5 מיליארד אירו מאיחוד האירופי, ואת הסכום הנותר תקבל המדינה מקרן הפנסיה של קרן המטבע העולמית. כך אמר מארטי סאלמי, דובר מחלקת האוצר של פינלנד לאחר שהצדדים הגיעו להסכם על גובה הסכום בבריסל.
"תוכנית החילוץ אינה פותרת את הבעיות של האיחוד האירופי, אלא היא דוחה את הקץ. הם מנסים לקנות זמן בכדי לגבש במהירות מנגנון לפתרון בעיות חוב של מדינות בגוש האירו עד לשנת 2013", אמר אל-אריאן והוסיף כי הריבית שקיבלה המדינה - 5.8%, אינה זולה אך טובה בהשוואה לתנאי השוק.
זוהי אינה הפעם הראשונה שאל-אריאן מתייחס למצב הכלכלי העגום באירופה. בחודש שעבר אמר כי יוון תגיע ככל הנראה למצב של חדלות פירעון במהלך שלוש השנים הבאות. זאת לאחר שהקיצוצים בגירעון הממשלתי לא יספיקו בכדי להפחית את נטל החוב במדינה.
"ליוון יש אינטרס להגיע לחדלות פירעון כל עוד היא תמנע את ההידבקות של מדינות נוספות, וכל עוד היא תעשה זאת באמצעות ארגון מחדש ותמחור חובות מסודר בכדי לשמר את התחרות", אמר אל-אריאן במהלך כנס כלכלי בניו יורק. "בדומה ל'עשור האבוד' באמריקה הלטינית בשנות השמונים, החלופה לא מבטיחה צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה".
רוביני מפנה זעמו לפורטוגל
גורם נוסף בשוק ש
"סביר מאוד כי פורטוגל תזדקק לעזרה בינלאומית", אמר רוביני שנחשב לנביא הזעם של הכלכלה העולמית. "המדינה מתקרבת לנקודה קריטית בעקבות נטל החוב המשמעותי והצמיחה האיטית". רוביני הוסיף כי שכנתה של פורטוגל, ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו "גדולה מדי בשביל לקבל סיוע".
בשוק העריכו כי לאחר שאירלנד תקבל את הסיוע הכספי, הפוקוס יעבור למדינות נוספות שעשויות לא לעמוד בנטל החוב כמו פורטוגל וספרד. "פורטוגל צריכה יותר מזומנים מאירלנד מפני שהיא מנפיקה אג"ח בשווקים על בסיס יומיומי", אמר ניק פירוייזה, ראש מחלקת אסטרטגיות ריבית בבנק נומורה בלונדון. "השווקים עשויים להתמקד בפורטוגל בנקודה מסויימת בגלל שהיא נמצאת בסיכון רב".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
