אל-אריאן מזהיר: "תוכנית הסיוע לאירלנד אך ורק דוחה את הבעיות של גוש האירו"

מנכ"ל פימקו מגיב על תוכנית הסיוע שקיבלה המדינה מהאיחוד האירופי וקרן המטבע. "תוכנית החילוץ לא תשנה את חוקי המשחק ולא תשפיע על צמיחת אירלנד בטווח הבינוני"
ליאור נחום |

חבילת הסיוע שקיבלה אירלנד בסכום של כ-85 מיליארד אירו, אינה פותרת את הבעיות בגוש האירו, אלא אך ורק דוחה את התפשטות משבר החוב למדינות נוספות. כך אמר היום (ב') מוחמד אל-אריאן, בטור אישי שפורסם בפייננשל טיימס.

"החבילה לא תשנה את חוקי המשחק", אמר אל-אריאן, מנכ"ל משותף בקרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו. "הסיוע יפחית את הסיכון מפני התפשטות משבר החוב אל מדינות הפריפריה באירופה, אך אינו ישפיע משמעותית על צמיחת אירלנד בטווח הבינוני או על שוק העבודה".

קובעי המדיניות באירלנד הגיעו להסכם במסגרתו תקבל המדינה חבילת חירום בסכום כולל של 85 מיליארד אירו (113 מיליארד דולר). המדינה תקבל סכום של 67.5 מיליארד אירו מאיחוד האירופי, ואת הסכום הנותר תקבל המדינה מקרן הפנסיה של קרן המטבע העולמית. כך אמר מארטי סאלמי, דובר מחלקת האוצר של פינלנד לאחר שהצדדים הגיעו להסכם על גובה הסכום בבריסל.

"תוכנית החילוץ אינה פותרת את הבעיות של האיחוד האירופי, אלא היא דוחה את הקץ. הם מנסים לקנות זמן בכדי לגבש במהירות מנגנון לפתרון בעיות חוב של מדינות בגוש האירו עד לשנת 2013", אמר אל-אריאן והוסיף כי הריבית שקיבלה המדינה - 5.8%, אינה זולה אך טובה בהשוואה לתנאי השוק.

זוהי אינה הפעם הראשונה שאל-אריאן מתייחס למצב הכלכלי העגום באירופה. בחודש שעבר אמר כי יוון תגיע ככל הנראה למצב של חדלות פירעון במהלך שלוש השנים הבאות. זאת לאחר שהקיצוצים בגירעון הממשלתי לא יספיקו בכדי להפחית את נטל החוב במדינה.

"ליוון יש אינטרס להגיע לחדלות פירעון כל עוד היא תמנע את ההידבקות של מדינות נוספות, וכל עוד היא תעשה זאת באמצעות ארגון מחדש ותמחור חובות מסודר בכדי לשמר את התחרות", אמר אל-אריאן במהלך כנס כלכלי בניו יורק. "בדומה ל'עשור האבוד' באמריקה הלטינית בשנות השמונים, החלופה לא מבטיחה צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה".

רוביני מפנה זעמו לפורטוגל

גורם נוסף בשוק שהתייחס היום למצב ביבשת אירופה הוא נביא הזעם של הכלכלה העולמית, פרופסור נוריאל רוביני. רוביני אמר כי פורטוגל צריכה לשקול לפנות לאיחוד האירופי בבקשה לתוכנית חילוץ דומה לזו של אירלנד לפני שההתחייבויות במדינה יתרחבו לרמה שיהיה קשה לחזור ממנה.

"סביר מאוד כי פורטוגל תזדקק לעזרה בינלאומית", אמר רוביני שנחשב לנביא הזעם של הכלכלה העולמית. "המדינה מתקרבת לנקודה קריטית בעקבות נטל החוב המשמעותי והצמיחה האיטית". רוביני הוסיף כי שכנתה של פורטוגל, ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו "גדולה מדי בשביל לקבל סיוע".

בשוק העריכו כי לאחר שאירלנד תקבל את הסיוע הכספי, הפוקוס יעבור למדינות נוספות שעשויות לא לעמוד בנטל החוב כמו פורטוגל וספרד. "פורטוגל צריכה יותר מזומנים מאירלנד מפני שהיא מנפיקה אג"ח בשווקים על בסיס יומיומי", אמר ניק פירוייזה, ראש מחלקת אסטרטגיות ריבית בבנק נומורה בלונדון. "השווקים עשויים להתמקד בפורטוגל בנקודה מסויימת בגלל שהיא נמצאת בסיכון רב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.