הדו"ח הכלכלי של גבעות: פוטנציאל הרווח של שדה מגד - כ-3 מיליארד שקלים
שותפות חיפוש הנפט גבעות עולם ממשיכה להתקדם בתוכנית העבודה שלה בשדה מגד. חודש לאחר פרסום תוכנית העבודה הרב שנתית שלה מספקת היום השותפות למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות.
דו"חות אלו מתפרסמים היום לאחר שקיבלה את כל האישורים לפרסמם - הן מרשות ני"ע והן ממשרד התשתיות אשר עברו ואישרו את הנתונים. מי שחתום על עבודת דו"ח הרזרבות היא חברת RDS מקבוצת בייקר יוז הבינלאומית. הפנייה לבייקר יוז להכנת הדו"ח נעשתה באישור משרד התשתיות שאף אישר את הדו"ח לפרסום לאחר מספר הבהרות שנתבקשו על ידו.
דו"ח הרזרבות
תוצאות דו"ח הרזרבות מצביע על כך כי כמויות הנפט הניתנות להפקה בהסתברות של 90% במגד 5 הינן סביב 2.2 מיליון חביות במקטעים 1-6. בנוסף, מעריכה חברת RDS כי היקף הנפט בר הפקה בקידוחי מגד 5,6 ו-7 יסתכמו ב-10.5 מיליון חביות בהסתברות של 50%. עוד עולה מהדו"ח כי בשדה מגד כולו הפוטנציאל עשוי להגיע ל-59.9 מיליון חביות.
נתונים אלו שמספק הדו"ח הרשמי נמוכים מעט מההערכות המוקדמות גבעות עצמה העריכה בעת פרסום הדו"ח ההנדסי לפני כחודשיים. אז העריכה גבעות כי היקף הפוטנציאל של נפט הניתן להפקה ממגד 5 הכולל פעולת המרצה בשיטת ה-frac ופעולה של הרמה מלאכותית תסתכם ב-13.2 מיליון חביות.
את הנתונים מספקת גבעות בהתאם לכללי דיווח בינלאומיים הכוללים נתונים הנקראים P1,P2 ו-P3 המשקפים את ההסברויות להפיק נפט משדה מגד בתרחישים שונים. נתוני P1 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ניתן להפיק 2.2 מיליון חביות נפט או יותר בהסתברות של 90%. נתוני P2 מצביעים על כך שבקידוח מגד 5 ובשני הקידוחים הבאים מגד 6 ו-7 ניתן יהיה להפיק 10.5 מיליון חביות בהתסברות של 50%.
הנתון השלישי מתייחס לתרחיש אופטימי ונקרא P3. הנתון מצביע על כך שבהסתברות של 10% ניתן יהיה להפיק 16.9 מיליון חביות מקידוחים מגד 5 ומשני קידוחי ההמשך הבאים. חשוב להדגיש כי הקטגוריה P3 כוללת בתוכה את הכמויות הנכללות בקטגוריות P2 ו-P1 והקטגוריה P2 כוללת בתוכה את הכמות הנכללת בקטגוריה P1.
הדו"ח שמספקת גבעות גם כוללת נתונים בקטגוריה הנקראת C מבטאים את הערכת הרזרבות לגבי יתרת שדה מגד. המעבר מקטגוריה C לקטגוריה P מותנה במספר פעולות שהעיקרית שבהן הכנת תכנית פיתוח מלאה לשדה מגד ואישורה על ידי הממונה.
נתוני C1 המתייחסים לשכבות 1-6 בשכבות 1-6 בקידוח מגד 5 מצביעים על כך שפוטנציאל ההפקה של הנפט מהשדה עומד על 31.9 מיליון חביות. זהו תרחיש מעט פאסימי, אולם אינו כולל את הפוטנציאל בקידוחים הבאים: מגד 6 ו-7.
נתוני C2 המתייחסים להסתברות P2 המדברת על יכולת הפקה מקידוחים מגד 5-7 בכלל בהסתברות של 50% מצביעה על כך שהפוטנציאל הכלכלי בשדה עומד על 59.9 מיליון חביות. נתוני C3 המתייחסים להסתברות P3, שהם גם התרחיש האופטימי מצביעים על כך שהיקף הנפט בר הפקה במאגר עשוי להגיע בהסתברות של 10% לרמה של 90.1 מיליון חביות.
הדו"ח הכלכלי
על בסיס הדוח של בייקר יוז הכין הגיאולוג ניק רייט מחברת Greensand הלונדונית חישובי הכנסות ורווחים מהפקת הנפט במגד. על-פי חישובים אלה, הלוקחים בחשבון מחיר של 70 דולר לחבית נפט, הקידוחים במגד 5, 6, 7 בלבד עשויים להניב רווח נקי של 195 מיליון דולר לפני מס (144 מיליון דולר אחרי מס), מה שיהפוך את הפרוייקט לרווחי החל מ-2012. חישובים אלו מתייחסים להפקה של 10.5 מיליון חביות (3.5 מיליון חביות מכל קידוח)
בהקשר זה חשוב לציין כי כל החישובים מבוססים על קצב הפקת נפט יומית של 1,400 חביות ליום. מדובר בקצב נמוך מאשר ההערכות של גבעות בעבר לכך שהקצב עשוי להגיע אף לרמה של 5,000 חביות ליום. הערכה זו כוללת הנחה של שיעור היוון של 10% שהינה סבירה.
הדו"ח של ניק רייט מתייחס גם לשטח הליבה של השדה בשטח של 50 קמ"ר. חישוב הרווח הנקי על פי הכמויות ב-P2 ו-C2 (הסתברות של 50% בקידוחים מגד 5, 6, ו-7) מצביע על פוטנציאל רווח לפני מס של כ-830 מיליון דולר שהם כ-3 מיליארד שקל. חישוב זה מתבסס על כך שיידרשו 16 קידוחים מפיקים על פני תקופה של 25 שנה.
סוגיית הגז
במקביל לפרסום הדו"ח, גבעות מספקת גם מידע חדש לגבי סוגיית הגז הקיים במאגר. גבעות מעדכנת כי השותף הכללי חתם על מכתב כוונות עם חברת מדי תעש שהיא נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בארץ להקמת טוריבינה להפקת חשמל מהגז שיופק מקידוח מגד 5.
גבעות מעדכנת כי שתי החברות הציגו לממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות מצגת טכנית והפתרונות המוצעים בה קיבלו את אישורו. השותפות פועלת באינטנסיביות לקבלת האישורים הנדרשים מול המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון וחברת החשמל לפני המועד המתוכנן לתחילת ההפקה המסחרית במגד 5 (נובמבר 2011).
גבעות תערוך תדרוך עיתונאים

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
