אפריקה מפתיעה לטובה: רשמה רווח ברבעון השלישי בגלל מימון מחדש לאפת'ורפ
חברת אפריקה ישראל מדווחת היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2010. החברה הפתיעה לטובה כשהצליחה לרשום רווח קל, זאת כאשר הוצאות המימון היו נמוכות מהתחזיות והסתכמו ב-241 מיליון שקלים בלבד.
הבוקר, טרם פרסום הדו"חות, פרסם Bizportal כי הערכות בשוק הן שהחברה תציג הפסד של עד 200 מיליון שקלים. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאפריקה הצליחה שלא לרשום הפסד היא מימון מחדש שבוצע לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן. בעקבות הסכמים שנחתמו, יתרת המימון הנוכחית לפרויקט הופחתה מ-450 מיליון דולר ל-374 מליון דולר. כפועל יוצא מכך רשמה הקבוצה רווח של כ-38 מליון דולר (126 מיליון שקלים) במסגרת סעיף חלק החברה ברווחי חברות מוחזקות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני.
המשקיעים ללא ספק הופתעו מהרווח שרשמה החברה שכן המניה יצאה מהפסקת המסחר בעליות שערים של סביב 5%.
הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכמיליון שקלים לעומת הפסד של כ-348 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקל לעומת הפסד של כ-1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
נזכיר, כי ברבעון השני של 2010 דיווחה אפריקה על רווח גדול מאוד של 1.2 מיליארד שקלים. מקור הרווח היה טכני ונבע כתוצאה מכניסתו לתוקף של הסדר החוב והרישום החשבונאי של החבילה שניתנה לבעלי החוב כנגד אגרות החוב הישנות בשווי שוק.
ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה ליום 30 בספטמבר 2010 הסתכם בכ- 3.2 מיליארד לעומת 1.1 מיליארד ליום 31 לדצמבר 2009. ההון העצמי כולל זכויות מיעוט הסתכם ליום 30 בספטמבר 2010 בכ-7.7 מיליארד שקלים.
איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל: "עם יציאתה של אפריקה ישראל לדרך עסקית חדשה, מצויה הקבוצה בתנופה עסקית מחודשת כאשר עיקר המשאבים מופנים להשבחה ופיתוח של פרויקטים פעילים ברוסיה, במזרח אירופה ובארה"ב וזאת, לצד התחלתם של מספר פרויקטים חדשים תוך התמקדות בתחומי פעילות בהן הקבוצה נהנית מיתרון יחסי וניסיון מוכח. הקבוצה דיווחה לאחרונה על כוונתה להנפיק את אפי אירופה. מהלך זה מהווה עדות נוספת לחידוש פעילויות היזמות והבנייה בקבוצה. אין לי ספק כי, המהלכים בהם נוקטת אפריקה ישראל מבטאים את היות הקבוצה בעידן מחודש של יצירת ערך לבעלי המניות".
הרווח מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 81 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מיזמות נדל"ן בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 169 מיליון שקל לעומת כ- 87 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם ברבעון בכ-87 מיליון שקל לעומת כ-57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 53%. הרווח מהשכרה והפעלת נכסים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 256 מיליון שקל לעומת כ- 241 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות התעשייה הסתכם ברבעון בכ- 40 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-48%. הרווח מפעילות התעשייה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 117 מיליון שקל לעומת כ-55 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח נובע בעיקר מתחום הפלדה, זאת על רקע עליה במחירי הפלדה לעומת ירידה בתקופה המקבילה אשתקד וכן מגידול בהיקף המכירות בתחום הפלדה והקרמיקה.
הרווח מחברות כלולות הסתכם ברבעון בכ- 136 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מחברות כלולות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 99 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-8 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול החד נובע בין היתר מרווח של כ- 126 מיליון שקל בגין ארגון מבנה החוב בפרויקט האפתורפ שבארה"ב.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
