בקשה לתביעת ענק: חברות הדלק הפרו את חוק הפיקדון על מכלי משקה
בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית הוגשה כנגד חברות הדלק הישראליות בטענה, כי הן מסרבות להשיב לצרכנים הרוכשים מכלי משקה בחנויות נוחות שבהנהלתן את סכום הפיקדון הנקוב על גבי המשקה וכן גובות מע"מ על בגין דמי הפיקדון - בניגוד לחוק.
התובעים, טוענים כי החברות וביניהן דלק ישראל הפרו את סעיף 6 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה, ואת תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון. כמו כן, נטען כי החברות מחייבות את הצרכנים אשר רוכשים בקבוקי משקה מסומנים מלאים ברכיב מע"מ בגין דמי הפיקדון.
סכום התביעה המוערך כנגד כל חברות הדלק הינו בסך כולל של 2.905 מיליארד שקלים ותוספת סך של 64.5 אלף שקלים בגין רכיב המע"מ שחויב ביתר.
חוק הפיקדון על מכלי משקה, נכנס לתוקפו ב-1 באפריל 2001. מטרתו של החוק הייתה להביא לאיסוף ומחזור, אשר לולא החוק, היה גורלם אחד והוא הטמנה באתרי פסולת ברחבי הארץ, יחד עם השלכה של חלק לא מבוטל מהם ברשות הרבים. עם זאת, מספר קשיים, ובראשם מחסור חמור בנקודות החזרת מיכלים, גרמו לכך שהיעדים שנקבעו בחוק לא הושגו והציבור הרחב יצא נפגע מכך שאינו מקבל את כספו בחזרה.
סעיף 6 לחוק קובע כי על בתי העסק מוטלת חובה לקבל חזרה מיכלי משקה, להציב שלט בתחומם המיידע אודות חובה זו, על מנת להעלות את מודעות הצרכנים לנושא ובכך להגביר את אחוזי ההחזרה. תיקון סעיף 4 ביטל את ההוראה שאיפשרה בעבר לבית עסק המוכר מכלי משקה לצריכה בתחומי בית העסק, שלא לגבות פיקדון. זאת במטרה ליצור אחידות בחובת גביית הפיקדון המוטלת על בתי העסק השונים, וכן על מנת למנוע מצב בו נגבה פיקדון על ידי בית העסק, ללא ידיעת הצרכן.
רוב חברות הדלק מפעילות חנויות נוחות בצמוד לתחנות הדלק שלהן. מדובר בחנויות קמעונאיות לממכר מוצרי צריכה נפוצים מסוג משקאות קלים, עיתונים, סיגריות, חטיפים ועוד. בין הרשתות הנפוצות בישראל ניתן למצוא את רשת "Yellow" של פז, "SoGood" של סונול, "מנטה" של דלק ו"אלונית" של דור אלון.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
