ה'שותף הכללי' בגז ונפט - הוא זה שדופק את 'המשקיע הקטן'

אמנון פורטוגלי |

במאמר זה, אני רוצה להתמקד בתשלומים לשותף הכללי. השותף הכללי בשותפויות הגז והנפט מקבל 'תמלוגים' בגובה 5% - 20% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים.

תשלומים אלו גבוהים יותר ממה שהמדינה לוקחת (12.5%), ולא נפגעים כלל מהמלצות ועדת ששינסקי. לשם השוואה, השותף הכללי בקרנות הון סיכון, זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קבלו את השקעתם במלואה.

בגבעות עולם, השותף הכללי זכאי ל-20.45% מההכנסות. זה בהחלט שיפור לעומת הסדר התמלוגים הקודם (בוטל ב- 2007) שעל פיו שיעור התמלוגים הגיע עד ל-50% מההכנסות. המשמעות היא שהשותף הכללי (בגבעות עולם) מקבל כ-40% מהרווח לפני מס של השותפות ולמשקיעים הקטנים לא נשאר הרבה רווח גם לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי.

בעברית טובה השותפים הכללים (תשובה, לוסקין, מימון וכו') בשותפויות הגז הנסחרות בבורסה 'דופקים' את המשקיעים הקטנים. עבור מה הם מקבלים השותפים הכלליים תשלומים אלו? זה אינו דיבידנד על השקעתם בשותפות שיכולה להיות אפסית, אין להם כל מומחיות בגז או בנפט, הם בסך הכך ארגנו את גיוס ההון לשותפות וקבלו (בחינם) את ההיתרים מהמדינה.

מצד שני, ההסכם בין השותף הכללי והשותפים המוגבלים (המשקיעים), כולל גובה התשלומים לשותף הכללי, מופיע בתשקיפים ובדוחות, וזו החלטה חופשית של המשקיעים להשקיע בתנאים אלו.

אם נכמת את השפעת ההמלצות של ועדת ששינסקי יחד עם התשלומים לשותף הכללי נקבל שהמשקיע הפרטי המשלם מס הכנסה שולי של 35%, והשותף הכללי יקבלו יחד כ-42% מההכנסות נטו (לאחר הוצאות הפקה ותפעול) מהפרויקט, (המשקיע הפרטי 26%, והשותף הכללי 16%), והמדינה תקבל כ-58%.

אם השותף הכללי יקבל את חלקו ברווחים ולא בהכנסות, חלקו של המשקיע הפרטי יגדל לכ- 33% מההכנסות נטו, השותף הכללי יקבל כ-2% והמדינה כ-65%.

מעניין שהזעם של המשקיעים מנותב כנגד ועדת ששינסקי, בעוד שהוא צריך להיות מופנה כנגד השותף הכללי או כנגד הנכונות שלהם עצמם להשקיע בתנאים אלו. נראה לי שטענות כמו של רו"ח ניסים צריכות להיות מופנות לשותפים המוגבלים, אבל זו דרישה מוגזמת, שהרי הוא עובד עבורם.

ועכשיו - התייחסות לעניין חלקם של המשקיעים הפרטיים

בנקודה זו ארצה להתייחס למאמר שפורסם ב-Bizportal לפני מספר ימים מאת רו"ח יהושע נסים שטוען כי המודל המוצע ע"י ועדת ששינסקי מתעלם משיעורי המס השולי שחל על משקיעים פרטיים שעשויים להגיע (כולל תשלומים לביטוח לאומי) לכ-60% מס, גבוה יותר משיעור המס המשוקלל שחושב במודל.

כל דיון המדבר על הרווחים של המשקיעים מבלי לציין את שלל הטבות המס הייחודיות לתחום, ומתוצאות האמת בשטח הוא דיון מוטה. לדוגמה, רו"ח נסים מתעלם מהאפשרות של המשקיע הפרטי למכור את יחידות ההשתתפות בבורסה ולשלם מס רווח הון של 20% בלבד, פחות מהמס שחושב במודל של ששינסקי, והרבה פחות משיעורי המס השולי.

בין השאר יש לציין את חלק הפחת בעלויות ההשקעה וההפקה ובעיקר לא להתעלם מ'הפיל שבחדר' (Elephant in the Room) - התשלומים לשותף הכללי שהוא אחד הגורמים החשובים לירידה בהכנסות המשקיעים הפרטיים.

כדי לרענן את זכרונו, כדאי שרו"ח ניסים יסתכל בדוח של דלק קידוחים שפורסם ב-18 לנובמבר, סעיפים חשובים אלו מופיעים בדוח, והוא עצמו שותף בכיר בפירמה החתומה עליו.

הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.