יום שחור לסקטור הגז-נפט: ישראמקו התרסקה; "המניות מתקרבות למחירים סבירים"
**פורסם לראשונה בשעה 13:22; עדכון אחרון בשעה 16:30
מניות סקטור הגז והנפט בבורסה בתל אביב ריכזו היום עניין רב ורשמו ירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, לפני שהתמתנו מעט בנעילה, בצל חששות המשקיעים מהשפעת המלצות ועדת ששינסקי על רווחי החברות ובהמשך לנתוני רשות ניירות ערך בעניין גובה החשיפה של הציבור לסקטור התנודתי.
מדד המעו"ף איבד כ-0.94% ומדד ת"א 75 צלל 2.06% בהובלת מניות הגז והנפט, זאת בהמשך לירידה החדה שרשמו ביום חמישי האחרון. שותפות ישראמקו יהש צללה 8.2% ודלק קידוחים איבדה 9%, בעוד 4 מתוך 10 המניות הסחירות ביותר בבורסה הגיעו מסקטור החיפושים. מניות אבנר יהש ירדו 6.8% ושותפות מודיעין יהש נחתכה 5.3%. רציו יהש גם ריכזה מחזור ער אך רשמה שיעור ירידה נמוך יחסית של 2.4%, לאחר שמוקדם יותר צללה למעלה מ-8%.
בעוד המסחר היומי בסקטור המשיך להתנהל ברקע להמלצות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי (שפורסמו בערב יום רביעי) אשר לפיהן יש להגדיל את המס הנגבה מחברות הגז והנפט ל-60% מרווחיהן וברקע לתגובות החברות לנושא, ובראשן נובל אנרג'י שלראשונה הזהירה מפני כישלון בקידוח "לוויתן". כמו כן, הבוקר, פרסמה רשות ניירות ערך נתונים מדאיגים לגבי גובה החשיפה של הציבור הישראלי לסקטור ולירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף.
צבי סטפק, יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של מיטב בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לנפילות במניות הגז : "הפסיכולוגיה עובדת כאן שעות נוספות ובתחום הזה היא עובדת לשני הכיוונים, פעם אחת אופוריה ופעם דיכאון. צריך רק לזכור כמה המניות האלו עלו עד היום ועל מה. מבחינת ניתוח, רק אם לוקחים בחשבון את ששינסקי ואת התימחור עוד לפני ששינסקי - הדעת אומרת שהמניות הן יקרות. ההנחה שלי היא שיהיו שינויים בהמלצות ששינסקי ולכן המניות הן לא מאוד יקרות".
מבחינת ההשקעה של מיטב, אומר סטפק, כי "אנחנו נמצאים מתחת לבנצ'מרק בהשקעה בסקטור הזה כרגע. זה כמובן פתוח לשינויים אבל זה אומר מה אנחנו חושבים על המניות הללו מבחינת סיכון-סיכוי. יש כמובן את השאלה - מה צפוי לנו בלוויתן. במידה ויימצא שם גז בכמויות שדובר עליהן, אני מניח שתגובת השוק תהיה לשלוח את המניות הקשורות לעליות חדות. אנחנו חושבים שגם אם יהיה שם גז, אין הצדקה לעליות שיבואו ולכן אנחנו נמתין ונקנה רק כשיבואו הירידות ובעיקר במניות בהן הוודאות גבוהה יותר כגון ישראמקו, נפטא או יואל. צריך לזכור כי ברציו למשל, זה שימצאו גז זה לא אומר שהוודאות היא כמו בישראמקו, כיוון שכל עניין הייצוא הוא מורכב, ול'תמר' כבר יש לקוחות מה שמשנה את הסיפור מבחינת הוודאות".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, התייחס בשיחה עם Bizportal למתרחש במסחר : "יש הרבה חוסר וודאות בכל הנוגע למיסוי שיחול בעתיד על הסקטור והנתונים שפרסמה היום הרשות רק מוסיפים דאגה. במידה והחשיפה של הציבור לסקטור אכן עלתה - מדובר בדבר שהוא לא בריא בכלל. זה משקף את הראייה של המוסדיים על הסקטור ומסביר את התנודתיות. ככל שהציבור יותר מושקע אז התגובות בשוק יותר אימפולסיביות ופחות מבוססות על בסיס כלכלי".
ארז שפירא, מנהל קרן כלל משאבי גז ואנרגיה, אמר: "בחינת הסקטור כולו אני חושב שהיום לא התחדש כלום מלבד הכותרות של הרשות שהוסיפו שמן למדורה". בהתייחסות לישראמקו ציין: "ההמלצה של IBI מחמירה ביותר ובעצם משקפת את אי הוודאות לגבי ישראמקו. עד כה, אי הוודאות בתחום הייתה האם ימצאו גז וכמה, ועכשיו התווספה אי וודאות של כמה מס יחול על הסקטור, ומדובר באי וודאות שתישאר פה זמן לא קצר. ישראמקו לכשעצמה הייתה בין המניות הוודאיות יותר בסקטור, בעלת מאגר מוכח עם תוכנית עבודה מסודרת, ופתאום הוסיפו לה עז בדמות המס. כמו כן, יש לזכור כי ליתר המניות הבולטות בסקטור יש את לווייתן שישפיע עליהן, לישראמקו אומנם יש את דניאל, אך לא בטווח הקצר".
עומר ברוך, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות פריקו: "האינרציה של השוק תוביל להמשך הירידות בטווח הקצר בסקטור המניות הגז והנפט. בראייה לטווח ארוך, מניות הגז והנפט מהוות לאחר ירידות השערים הנוכחיות הזדמנות קנייה. המשקיעים שכחו שההמלצות של וועדת ששינסקי הן עדיין המלצות ולא החלטות. סביר להניח שחברות שחשופות בעיקר לקידוח תמר, כמו ישראמקו יזכו ליחס שונה כתגלית מוכחת לעומת חיפושי הגז שטרם הוכחה בהם יכולת ההפקה. למושקעים בחברות אלה מומלץ לקחת אוויר ולחכות לשינוי בסנטימנט, למי שבחוץ, הזדמנויות הקניה צפויות במהלך השבוע אם שוך סערת התמלוגים".
הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, אמרה היום במסיבת עיתונאים: "חשוב למשקיע בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, על הסיכון הגבוה בתחום ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים".
במפגש חשפה גור-גרשגורן נתונים לפיהן למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז המוסדיים מחזיקים רק כ-8.8% ממנו, היתר, מוחזק ע"י הציבור.
מניית ישראמקו מרכזת היום את המחזור הגבוה בבורסה. בבית ההשקעות IBI הורידו היום את המלצתם למנייה ל"הפחת" ונקבו במחיר יעד בטווח של 33-47 אגורות, כתלות בגובה המיסוי הסופי. "המלצות הביניים של ועדת ששינסקי משנות מהותית את תמונת השווי של השווי שותפויות האנרגיה", אמר גיל בשן והתייחס לישראמקו בפרט: "הסיכון במחיר הנוכחי גדול".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
