יום שחור לסקטור הגז-נפט: ישראמקו התרסקה; "המניות מתקרבות למחירים סבירים"
**פורסם לראשונה בשעה 13:22; עדכון אחרון בשעה 16:30
מניות סקטור הגז והנפט בבורסה בתל אביב ריכזו היום עניין רב ורשמו ירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, לפני שהתמתנו מעט בנעילה, בצל חששות המשקיעים מהשפעת המלצות ועדת ששינסקי על רווחי החברות ובהמשך לנתוני רשות ניירות ערך בעניין גובה החשיפה של הציבור לסקטור התנודתי.
מדד המעו"ף איבד כ-0.94% ומדד ת"א 75 צלל 2.06% בהובלת מניות הגז והנפט, זאת בהמשך לירידה החדה שרשמו ביום חמישי האחרון. שותפות ישראמקו יהש צללה 8.2% ודלק קידוחים איבדה 9%, בעוד 4 מתוך 10 המניות הסחירות ביותר בבורסה הגיעו מסקטור החיפושים. מניות אבנר יהש ירדו 6.8% ושותפות מודיעין יהש נחתכה 5.3%. רציו יהש גם ריכזה מחזור ער אך רשמה שיעור ירידה נמוך יחסית של 2.4%, לאחר שמוקדם יותר צללה למעלה מ-8%.
בעוד המסחר היומי בסקטור המשיך להתנהל ברקע להמלצות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי (שפורסמו בערב יום רביעי) אשר לפיהן יש להגדיל את המס הנגבה מחברות הגז והנפט ל-60% מרווחיהן וברקע לתגובות החברות לנושא, ובראשן נובל אנרג'י שלראשונה הזהירה מפני כישלון בקידוח "לוויתן". כמו כן, הבוקר, פרסמה רשות ניירות ערך נתונים מדאיגים לגבי גובה החשיפה של הציבור הישראלי לסקטור ולירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף.
צבי סטפק, יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של מיטב בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לנפילות במניות הגז : "הפסיכולוגיה עובדת כאן שעות נוספות ובתחום הזה היא עובדת לשני הכיוונים, פעם אחת אופוריה ופעם דיכאון. צריך רק לזכור כמה המניות האלו עלו עד היום ועל מה. מבחינת ניתוח, רק אם לוקחים בחשבון את ששינסקי ואת התימחור עוד לפני ששינסקי - הדעת אומרת שהמניות הן יקרות. ההנחה שלי היא שיהיו שינויים בהמלצות ששינסקי ולכן המניות הן לא מאוד יקרות".
מבחינת ההשקעה של מיטב, אומר סטפק, כי "אנחנו נמצאים מתחת לבנצ'מרק בהשקעה בסקטור הזה כרגע. זה כמובן פתוח לשינויים אבל זה אומר מה אנחנו חושבים על המניות הללו מבחינת סיכון-סיכוי. יש כמובן את השאלה - מה צפוי לנו בלוויתן. במידה ויימצא שם גז בכמויות שדובר עליהן, אני מניח שתגובת השוק תהיה לשלוח את המניות הקשורות לעליות חדות. אנחנו חושבים שגם אם יהיה שם גז, אין הצדקה לעליות שיבואו ולכן אנחנו נמתין ונקנה רק כשיבואו הירידות ובעיקר במניות בהן הוודאות גבוהה יותר כגון ישראמקו, נפטא או יואל. צריך לזכור כי ברציו למשל, זה שימצאו גז זה לא אומר שהוודאות היא כמו בישראמקו, כיוון שכל עניין הייצוא הוא מורכב, ול'תמר' כבר יש לקוחות מה שמשנה את הסיפור מבחינת הוודאות".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, התייחס בשיחה עם Bizportal למתרחש במסחר : "יש הרבה חוסר וודאות בכל הנוגע למיסוי שיחול בעתיד על הסקטור והנתונים שפרסמה היום הרשות רק מוסיפים דאגה. במידה והחשיפה של הציבור לסקטור אכן עלתה - מדובר בדבר שהוא לא בריא בכלל. זה משקף את הראייה של המוסדיים על הסקטור ומסביר את התנודתיות. ככל שהציבור יותר מושקע אז התגובות בשוק יותר אימפולסיביות ופחות מבוססות על בסיס כלכלי".
ארז שפירא, מנהל קרן כלל משאבי גז ואנרגיה, אמר: "בחינת הסקטור כולו אני חושב שהיום לא התחדש כלום מלבד הכותרות של הרשות שהוסיפו שמן למדורה". בהתייחסות לישראמקו ציין: "ההמלצה של IBI מחמירה ביותר ובעצם משקפת את אי הוודאות לגבי ישראמקו. עד כה, אי הוודאות בתחום הייתה האם ימצאו גז וכמה, ועכשיו התווספה אי וודאות של כמה מס יחול על הסקטור, ומדובר באי וודאות שתישאר פה זמן לא קצר. ישראמקו לכשעצמה הייתה בין המניות הוודאיות יותר בסקטור, בעלת מאגר מוכח עם תוכנית עבודה מסודרת, ופתאום הוסיפו לה עז בדמות המס. כמו כן, יש לזכור כי ליתר המניות הבולטות בסקטור יש את לווייתן שישפיע עליהן, לישראמקו אומנם יש את דניאל, אך לא בטווח הקצר".
עומר ברוך, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות פריקו: "האינרציה של השוק תוביל להמשך הירידות בטווח הקצר בסקטור המניות הגז והנפט. בראייה לטווח ארוך, מניות הגז והנפט מהוות לאחר ירידות השערים הנוכחיות הזדמנות קנייה. המשקיעים שכחו שההמלצות של וועדת ששינסקי הן עדיין המלצות ולא החלטות. סביר להניח שחברות שחשופות בעיקר לקידוח תמר, כמו ישראמקו יזכו ליחס שונה כתגלית מוכחת לעומת חיפושי הגז שטרם הוכחה בהם יכולת ההפקה. למושקעים בחברות אלה מומלץ לקחת אוויר ולחכות לשינוי בסנטימנט, למי שבחוץ, הזדמנויות הקניה צפויות במהלך השבוע אם שוך סערת התמלוגים".
הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, אמרה היום במסיבת עיתונאים: "חשוב למשקיע בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, על הסיכון הגבוה בתחום ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים".
במפגש חשפה גור-גרשגורן נתונים לפיהן למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז המוסדיים מחזיקים רק כ-8.8% ממנו, היתר, מוחזק ע"י הציבור.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
