מודיעין יה"ש - על הטווח הנכון לרכישת הנייר
לכל תקופה יש את האופנה שלה. מישהו חכם אמר פעם שאופנה זה דבר מכוער עד כדי כך שיש להחליפו מדי חודשים מספר. אבל אופנה היא דבר שקשה להתעלם ממנו על אחת כמה וכמה שמעורב בה כסף. מניות הגז והנפט מצויות באופנה לא מעט זמן וככל שהוא חולף יותר ויותר אנשים מודעים לפוטנציאל הרווח הטמון בסקטור המלהיב הזה.
הדמיון, העובד שעות נוספות, מאפיל ומכסה על כל שיקול רציונאלי והרצון להרוויח כסף קל מסמא גם את עיניהם של אלו שלמדו יותר משיעור אחד בחיים אודות הכסף הקל. בעיני, מודיעין ושאר אחיותיה למגזר אינן שונות מכל מניה אחרת. עובדתית, הסר את שם המניה וקילפת מעל תהליך קבלת ההחלטות לא מעט דעות קדומות.
לעיתים מזומנות, בעיקר במניות קלות רגליים וסוערות אופי כמניות הנפט, העיתוי הוא מכריע. וגם במקרה של מודיעין, שאלת העיתוי קובעת. בניגוד לרבים הסבורים כי העיתוי הוא הדבר החשוב ביותר בתהליך קבלת ההחלטות, הרי שבעיני העיתוי הוא משני והוא פועל יוצא של הכיוון.
המגמה הראשית
בגרף החודשי אפשר לראות
1. מגמת עלייה ברורה וארוכת טווח
2. מחזורים הולכים גדלים לתוך העליות
3. ממוצעים נעים תומכים
כלומר, מתוך הטווח הארוך ומתוך העובדה ולפיה אין כרגע סימנים המעידים על סיומה של מגמה העלייה הרי שההנחה היא שכל ירידה צפויה היות לצורך עליה נוספת.
המטרה
ברמת העיתוי המטרה היא לאתר מחירים המייצגים מצב קיצוני של "מכירות יתר". משול הדבר למטוטלת העושה דרכה לכיוון אחד. בנקודת הקיצון, הקפיץ מתוח למלוא אורכו כך שפוטנציאל החזרה לצד השני גבוה יותר. במילים אחרים, מצב של "מכירות יתר" מבסס עסקה שבה גדול הסיכוי מהסיכון.
אז מה עושים?
1. הרצון לרכוש מניה המצויה במגמת עלייה מחייב המתנה לתיקון טכני. לתיקון הטכני שתי מטרות: ראשית, לתת שהות לבחון את עוצמתה של המגמה והאם קיים לחץ מכירות שיכול להפכה מטה. שנית, מטרתו לבסס יחס סיכוי סיכון חיובי. תיקון מסוג זה יצא לדרכו אך הוא אינו מספיק בשלב זה.
2. נכון לחודש הקרוב, כלומר עד ל-30 לחודש, אזור הקנייה של מודיעין מצוי בין 5.4 ל-4.8 שקלים ליחידה. הוא נגזר ממספר מרכיבים שכולם מובילים לטווח זה. כלומר, ראשית על מודיעין לסגת לטווח זה לפני שצצה המחשבה לרכוש.
3. עם התכנסות המניה לטווח זה, יש להמתין לאישור ולפיו הקונים חוזרים לזירות. בחלק המרכזי של המקרים, יינתן אישור זה בליווי נר ירוק מלא גוף המלווה במחזור מסחר גבוה.
סיכום
ירידה אינה חייבת להיות בהכרח משבר. בחלק לא מבוטל של המקרים, מדובר בהזדמנות. ניהול נכון של הירידה והמתנה לנקודות הנכונות, יהפכו את ההזדמנות הזאת למשהו ממשי.
מודיעין יהש 9.11.10
הערה
כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
