מודיעין יה"ש - על הטווח הנכון לרכישת הנייר
לכל תקופה יש את האופנה שלה. מישהו חכם אמר פעם שאופנה זה דבר מכוער עד כדי כך שיש להחליפו מדי חודשים מספר. אבל אופנה היא דבר שקשה להתעלם ממנו על אחת כמה וכמה שמעורב בה כסף. מניות הגז והנפט מצויות באופנה לא מעט זמן וככל שהוא חולף יותר ויותר אנשים מודעים לפוטנציאל הרווח הטמון בסקטור המלהיב הזה.
הדמיון, העובד שעות נוספות, מאפיל ומכסה על כל שיקול רציונאלי והרצון להרוויח כסף קל מסמא גם את עיניהם של אלו שלמדו יותר משיעור אחד בחיים אודות הכסף הקל. בעיני, מודיעין ושאר אחיותיה למגזר אינן שונות מכל מניה אחרת. עובדתית, הסר את שם המניה וקילפת מעל תהליך קבלת ההחלטות לא מעט דעות קדומות.
לעיתים מזומנות, בעיקר במניות קלות רגליים וסוערות אופי כמניות הנפט, העיתוי הוא מכריע. וגם במקרה של מודיעין, שאלת העיתוי קובעת. בניגוד לרבים הסבורים כי העיתוי הוא הדבר החשוב ביותר בתהליך קבלת ההחלטות, הרי שבעיני העיתוי הוא משני והוא פועל יוצא של הכיוון.
המגמה הראשית
בגרף החודשי אפשר לראות
1. מגמת עלייה ברורה וארוכת טווח
2. מחזורים הולכים גדלים לתוך העליות
3. ממוצעים נעים תומכים
כלומר, מתוך הטווח הארוך ומתוך העובדה ולפיה אין כרגע סימנים המעידים על סיומה של מגמה העלייה הרי שההנחה היא שכל ירידה צפויה היות לצורך עליה נוספת.
המטרה
ברמת העיתוי המטרה היא לאתר מחירים המייצגים מצב קיצוני של "מכירות יתר". משול הדבר למטוטלת העושה דרכה לכיוון אחד. בנקודת הקיצון, הקפיץ מתוח למלוא אורכו כך שפוטנציאל החזרה לצד השני גבוה יותר. במילים אחרים, מצב של "מכירות יתר" מבסס עסקה שבה גדול הסיכוי מהסיכון.
אז מה עושים?
1. הרצון לרכוש מניה המצויה במגמת עלייה מחייב המתנה לתיקון טכני. לתיקון הטכני שתי מטרות: ראשית, לתת שהות לבחון את עוצמתה של המגמה והאם קיים לחץ מכירות שיכול להפכה מטה. שנית, מטרתו לבסס יחס סיכוי סיכון חיובי. תיקון מסוג זה יצא לדרכו אך הוא אינו מספיק בשלב זה.
2. נכון לחודש הקרוב, כלומר עד ל-30 לחודש, אזור הקנייה של מודיעין מצוי בין 5.4 ל-4.8 שקלים ליחידה. הוא נגזר ממספר מרכיבים שכולם מובילים לטווח זה. כלומר, ראשית על מודיעין לסגת לטווח זה לפני שצצה המחשבה לרכוש.
3. עם התכנסות המניה לטווח זה, יש להמתין לאישור ולפיו הקונים חוזרים לזירות. בחלק המרכזי של המקרים, יינתן אישור זה בליווי נר ירוק מלא גוף המלווה במחזור מסחר גבוה.
סיכום
ירידה אינה חייבת להיות בהכרח משבר. בחלק לא מבוטל של המקרים, מדובר בהזדמנות. ניהול נכון של הירידה והמתנה לנקודות הנכונות, יהפכו את ההזדמנות הזאת למשהו ממשי.
מודיעין יהש 9.11.10
הערה
כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
