מדד המעו"ף - האוויר בפסגה עדיין לא דליל
לפחות לפי שעה, מה שהיה נכון מאז פריצתה מעלה של רמת 1,171 הנקודות, נותר נכון גם ברמת 1,271 הנקודות. כ-100 נקודות גבוה יותר ומדד המעו"ף אינו עושה סימני וויתור או חולשה מכל סוג שהוא.
מאז חצייתה של רמת 1,248 הנקודות והחדירה לשיא כל הזמנים, דומה שמדד המעו"ף עשוי ממלט ושקי יוטה ואין דבר שיכול לשבור את רוחו. בין אם זה טוב או רע, חדשות מרעישות לא יופצו בסקירה הנוכחית. ואני מרשה לעצמי להניח שהיעדר חידושים אינו עניין רע במקרה זה.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה בטווח הקצר
1. לא אחת כתבתי שהתנאי הבסיסי לקיומה של מגמת עלייה הוא אופן סידורן של נקודות השיא ונקודות השפל. וכאן איני יכול לחדש השבוע. אפשר לראות בבירור כיצד נקודות משמעותיות אלו מסודרות במבנה עולה. למעשה, הן מייצגות את דעתם של הקונים והמוכרים אודות כיוון השוק. אלא שפרמטר זה הוא ראשוני ובסיסי ואליו חייבים להתלוות מרכיבים נוספים.
2. כתמיכה למבנה המחירים שהוא לעיתים סובייקטיבי באופיו, אפשר לראות את הממוצעים הנעים שאופן סידורם תומך בקיומה של מגמת עלייה. אפשר לראות את שפועם ההולך וגובר של הממוצעים, דבר המעיד על צבירת עוצמה. המשמעות היא שככל שהעוצמה גוברת כך עולה הסיכוי שכל ירידה תהיה לצורך עלייה נוספת.
3. פרמטר נוסף וחשוב במסגרת מגמת עלייה הוא יכולתן של רמות ההתנגדות שנשברות מעלה, להחליף תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. אפשר לראות בבירור כיצד רמת 1,242 הנקודות שנשברה מעלה, הפכה מיד לאחר מכן לשמש כרמת תמיכה. יכולת זו מעידה על עוצמה.
4. ובכל זאת משהו חדש - עשרת ימי במסחר האחרונים מהווים סוג מסוים של דשדוש. יציבות כיוונית בין 1,256 הנקודות כתמיכה לבין 1,281 הנקודות כרמת התנגדות. למי זה טוב? לשני סוגים של סוחרים: אלו העוסקים במסחר תוך יומי ונזקקים לקביעה ברורה לגבי המגמה קצרת הטווח, ולאלה המעוניינים לקבל אינדיקציות קצרות טווח לגבי כיוונו של השוק.
הנחת העבודה
ולכן ברמת הנחת העבודה, הרי שכיוונו של מדד המעו"ף הוא מעלה וכי רב הסיכוי ולפיו כל ירידה תהיה זמנית ותשמש לצורך עלייה נוספת
למה לשים לב
בתקופה הקרובה יש לשים לב לאזור שבין 1,240-1,230 הנקודות. אזור זה מייצג את רמת התמיכה הקרובה ביותר וכדי לשמור על המומנטום הקיים על מדד המעו"ף להחזיק מעמד סביבו.
סיכום
המגמה היא מגמת עלייה וכל עוד ישמור מדד המעו"ף רק מבנה המחירים הקיימים ורמות התמיכה שבדרך, סביר להניח שנחזה בו מגיע לרמות גבוהות יותר.
מדד המעו"ף 7.11.10
*** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
