הבנקים לא מאבדים אמונם: "הסנטימנט החיובי יימשך על רקע איתנות השוק המקומי"

הבנקים הגדולים ממשיכים להיות שוריים על המעו"ף ומנבאים את השפעות ההקלה הכמותית על השוק המקומי. בנק הפועלים: נדרשת רמת זהירות גבוהה מתמיד בהשקעה במניות בארה"ב
ליאור נחום |

הבורסה המקומית ממשיכה לשהות בקרוב לרמות השיא והבנקים המרכזיים לא מאבדים אמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית. בסיכום שבועי, מדד המעו"ף איבד 0.39%. המדד נמצא במרחק של כ-0.7% משיא כל הזמנים אותו רשם רק בשבוע שעבר. "בטווח הקצר עונת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי תיתן את הטון והסנטימנט החיובי יימשך", אמרו כלכלני בנק לאומי בסקירה השבועית. "המגמה תימשך על רקע האיתנות היחסית של הכלכלה הישראלית והמחסור באלטרנטיבות השקעה. טבע פרסמה השבוע דוחות כספיים טובים, אך על אף האיחוד עם תוצאות רציופארם, לא ניכרה עדיין סינרגיה משמעותית". יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי הכריז השבוע על תוכנית להזרמת 600 מיליארד דולר שבמסגרתו ירכוש אג"ח ממשלתיות. השם הרשמי של התוכנית היא תוכנית 'ההקלה הכמותית' (Quantitative Easing) אשר תתפרש על פני שמונה חודשים שבה ישקיע הבנק המרכזי מידי חודש 75 מיליארד דולר. "ייתכן כי נכסי ההשקעה השונים בארה"ב, שרכבו בשבועות האחרונים על גב ציפיות אלו ו"התנתקו" מגורמי השפעה טבעיים מגלמים כבר ברובם חלק ניכר מאפקט התכנית", מעריכים בבנק הפועלים. "על אף אפקט חיובי בטווח הקצר, מהלך העליות שנרשם למפרע על חשבון ההכרזה הקרבה עלול להסתבר כחד מדי ונדרשת להערכתנו רמת זהירות גבוהה מתמיד בהשקעה במניות בארה"ב". בבנק הפועלים ממשיכים להחזיק בדעה חיובית כלפי שוק המניות המקומי, כאשר להערכת הכלכלנים, רמתו הגבוהה של מדד המעו"ף מעידה על עוצמתו. "אנו סבורים כי גם ברמות המחירים הנוכחיות שוק המניות מעניין להשקעה, בין היתר, על רקע ציפיותינו לעונת דוחות חיובית ברובה". "מנגד, יש לתת את הדעת לסיכונים הקיימים כעת בשוק, ובראשם האפשרות לתיקונים בשווקים העיקריים בעולם, על רקע "שיאים נקודתיים" שנרשמו, ואכזבה שעלולה להרשם מנתונים מאקרו כלכליים בארה"ב ובאירופה", סיכמו כלכלני הבנק. "בישראל, מלבד המתאם הגבוה לשוקי חו"ל, קיים בנוסף החשש מפני האטה בקצב הייצוא על רקע חוזקו של השקל מול מטבעות עיקריים בעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0.13%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.