ברננקי תומך בשוקי אסיה: הניקיי בטוקיו קפץ ב-2.9%, התיאבון לסיכון התגבר

תוכנית התמריצים של ה'פד' ממשיכה לתמוך בשוקי המניות בעולם. הבנק המרכזי באוסטרליה שחרר תחזית אופטימית. בורסת שנחאי הוסיפה 1.38%. "ישנה תגובה משמעותית למהלך של הפדרל ריזרב"
ליאור נחום |

ברננקי ממשיך לספק רוח גבית לבורסות ברחבי העולם. שוקי המניות המרכזיים באסיה רשמו עליות שערים חדות ברקע לראלי שנרשם אמש בבורסות ניו יורק. העלאת תחזיות של מספר חברות מרכזיות בשילוב תוכנית התמריצים שהשיק ברננקי הגבירה את התיאבון לסיכון בקרב המשקיעים. "ישנה תגובה משמעותית למהלך של הפדרל ריזרב בכל השווקים הרלבנטים, תשואות האג"ח יורדות, המניות והסחורות מתחזקות והדולר נחלש". אמר גרג גיבס, אסטרטג מטבעות ב-RBS בסידני. "ההקלה הכמותית (QE) תמשיך לתמוך בשוק הסחורות, במטבעות ובשווקים המתעוררים, עם עליית התיאבון לסיכון". עם סגירת המסחר בבורסות המזרח, הניקיי היפני נעל בעלייה של יותר מ2.8%, ההאנג סנג בהונג קונג הוסיף 1.27%, מדד שנחאי בסין טיפס 1.38% והסנסקס בהודו התחזק ביותר מ-2%. המדד המרכזי באוסטרליה, ה-S&P/ ASX רשם עלייה של 1.1% בעקבות תחזית אופטימית של הבנק המרכזי ביבשת. לאחר שבועות של ספקולציות והערכות שונות בשוקי המניות, השבוע השיק נגיד הפדרל רזרב, בן ברננקי, את תכנית ההקלה הכמותית. ברננקי עמד ברף העליון לו ציפו הכלכלנים בשוק והכריז על רכישת אגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך בהיקף של עד 600 מיליארד דולר. בנוסף הותיר ברננקי את שיעור הרבית במשק ללא שינוי. בנאומו ציין ברננקי כי כבר במהלך החודש הקרוב ירכוש הבנק המרכזי אג"ח ממשלתיות בהיקף של 75 מיליארד דולר, כאשר תכנית הרכישות כולה תגיע לסיומה בעוד כ-8 חודשים, ביוני 2011. בתוך כך, הבנק ישקיע כ-35 מיליארד דולר בחודש, אשר יתקבלו מהתמורה בעבור ההחזרים על אג"ח מגובות משכנתאות, בקניית אג"ח ממשלתיות. בזירת המטבעות, הדולר הטאייואני והוון הקוריאני מובילים בעליות על רקע הספקולציות כי סיבוב נוסף של הקלה כמותית בשווקים יחליש את השטר האמריקני. הדולר האוסטרלי התחזק משמעותית אל מול האמריקני עם עלייה של 3%. מנגד, הין היפני נחלש אל מול הדולר ונסחר תמורת 80.79 ין לדולר. "הדולר יהיה אף זול יותר לאחר הסיבוב הנוסף של צעדי ההקלה במשק האמריקני, לפיכך המשקיעים הזרים ירכשו את הדולר ויקנו נכסים אסייתים עם תשואה גבוהה", אמר הנרי לין, סוחר מט"ח בבנק 'שין קונג' בטאייואן. "התוצאה תהיה התחזקות המטבעות האסייתים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -0.08%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.