ההיי-טק יפריח את השממה? "עשרות חברות עתירות ידע יקימו מפעלים בב"ש"
התרחבות המשק הישראלי בשנה האחרונה מתחילה לתת את אותותיה בשוק המשרדים המתחיל לרשום התעוררות לאחר תקופה ארוכה בה לא נבנו מבני משרדים וירידה בהיצע. אזור רחוב המסגר ודרך מנחם בגין בתל אביב עתידים להפוך לסיטי החדש של תל אביב. אולם, בעקבות מצוקת הקרקעות בגוש דן ומחירן הגבוה, בעשור הקרוב צפויים יותר ויותר מתחמי היי-טק לקום בפריפרייה.
יורם בלומנטל, סמנכ"ל חברת אינטר ישראל העוסקת בייעוץ בתחום הנדל"ן המסחרי ובשיווק, אומר בשיחה עם Bizportal, כי המקומות הבאים יהיו פריפריאליים, ואזור באר שבע יבלוט. "בעולם הגדול רואים את ישראל כמעצמה בתחום הטכנולוגי, וחברות כמו אינטל לדוגמה הקימו את מרכז הפיתוח בקרית גת, מבחינתם מרחק של שעה מתל אביב אינו משמעותי, אנחנו נראה בבאר שבע עשרות חברות גלובאליות עתירות ידע שיפעלו כמותה".
"אנחנו לא יודעים לפרגן לעצמנו", מציין בלומנטל. "הממשלה מאוד פעילה היום במתן מענקים לחברות המוכנות לעבור לפריפריה והמדען הראשי הוא מודל מעודד ומוצלח. היום ישראל לא פחות מעניינת מהודו וסין מבחינת האקלים העסקי".
בלומנטל מציין כי היופי של סביבת באר שבע שהיא עדיין בתולית ולא צריך להרוס בה ולבנות מחדש. "מה שחשוב היום הוא רמת הפיתוח הסביבתית המיידית ופחות המרחק, איכות החיים היא שם המשחק. לפני 10 שנים היו מסתכלים עלייך כמשוגע אם היית מעביר את משרדייך לאיירפורט סיטי, בעשור הבא אם תאמר למישהו שאתה נוסע לבאר שבע לעבוד יחשבו שמדובר במרכז הארץ, בשלב היותר מאוחר יעברו עם לדימונה וירוחם, במדינה לא יהיו פריפריות ולהעברת בסיסי צה"ל לנגב תהיה תרומה משמעותית לכך".
הקרבה לאוניברסיטה הינה פרמטר חשוב
אוניברסיטת בן גוריון הצפוייה בבאר שבע הידועה כיצרנית המוחות ברמה גבוה גם צפויה להטיב עם האזור. "האוניברסיטה מתמקדת בלימודים מדויקים וכ-35% מהתארים בה הם מתקדמים, אולם, הבעיה היא שהסטודנטים מוצאים כיום עבודה במקרה הטוב בהרצליה פיתוח, ובמקרה הפחות טוב מעבר לים. אין שום סיבה שבאר שבע לא תהווה אלטרנטיבה טובה, כביש 6 מקרב מאוד את באר שבע למרכז ובקרוב עם הכפלת מסילת הרכבת ניתן יהיה להגיע לתל אביב תוך 50 דקות, פחות מנסיעה בין ערי המרכז בשעות הבוקר הפקוקות".
בדיקה שערכה חברת ייעוץ הנדל"ן מ.א.ן נכסים מחזקת את הקשר בין מוסד לימודים ברמה גבוהה לבין הצלחתו של מתחם תעסוקה. הבדיקה נערכה בקרב כמה עשרות ממנהלי הנכסים בחברות ההי טק הגדולות, המעסיקות למעלה מ 500 עובדים, כ 65% ממנהלי הנכסים דרגו את הקרבה למוסד אקדמי כפרמטר המוביל. ג'קי מוקמל, יו"ר ומנכ"ל משותף ב מ.א.ן נכסים, מעריך כי מנהלי הנכסים בחרו בקרבה לאוניברסיטה כפרמטר מוביל, כיוון שזו מסייעת בידיהם בתהליך גיוס העובדים האיכותיים ביותר, ומאפשרת להם לגייס עובדים מצטיינים עוד בתקופת הלימודים. לדבריו "הדבר בולט במיוחד בחברות שעיקר התמחותן היא בתחום המו"פ, דוגמת אינטל ומיקרוסופט.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
