אנומאליה בצפון: עיר פריפריאלית ונעזבת עם מחירים המתקרבים למרכז
ערי חוף דוגמת נתניה, אשדוד, אשקלון ובת ים זוכות בשנים האחרונות לפיתוח מואץ הנובע מהרצון לפתחן כיעדי תיירות ומגורי יוקרה. לעומתן, העיר נהריה שניחנה בחוף ים יפה ובשדרה מרכזית ייחודית הנמתחת מהים מערבה לא מממשת את הפוטנציאל הגלום בה. בעבר העיר נחשבה למרכז תיירותי ותעסוקתי חשוב, עם חברות דוגמת שטראוס וזוגלובק שנוסדו בעיר על ידי מתיישביה הייקים הראשונים. אולם כיום התיירים כבר לא פוקדים את העיר ותושביה הצעירים מעדיפים לחפש מקור פרנסה במרכז המדינה. Bizportal בדק עם גורמים בשוק הנדל"ן המקומי את המתרחש בעיר.
פנחס אולשביצקי, מנכ"ל חברת בוני הצפון, אומר כי בעיר קיים מחסור גדול בקרקעות הגורם לעליית מחירים. רוב הקרקעות בעיר פרטיות ודירה שהייתה נמכרת לפני כשנה תמורת 820 אלף שקל תימכר היום תמורת 900 אלף שקל עד מיליון שקל, אך הביקושים לא גבוהים כמו במרכז הארץ. אולשביצקי מוסיף כי קיימות תכניות לפינוי בינוי במרכז העיר, במקום שיכוני שנות ה- 50, אך התהליך מתנהל בעצלתיים כי יחסי הבינוי לא מספיק כלכליים, 1 ל- 4 עם חניות תת קרקעיות. "קשה לקבל אישורי בניה לרבי קומות, מרבית הבניה היא של 6 עד 7 קומות".
אולשביצקי מציין כי אוכלוסיית העיר מורכבת מהרבה עכואים לשעבר וכ-15% מהתושבים הם עולים חדשים מחבר העמים. "אין צעירים בעיר, אין אופק תעסוקה כי לא השכילו לפתח מפעלים שיאפשרו לדור הצעיר להתבסס. הנסיעה בין נהריה לחיפה אורכת כמעט שעה. אני לא חושב שהארכת כביש 6 תועיל בהבאת תושבים צעירים לצפון, אני מכיר הרבה אנשים שנשארים חלק מהשבוע במרכז ובסופי שבוע בצפון, לא פיתחו כל אזור תעשיה בעיר".
"יש בעיה בכל הגליל המערבי, אם לא יתעוררו ויעשו משהו בדחיפות המדינה תתעורר בעוד 40 שנה ותראה אוטונומיה ערבית", מציין אלשביצקי במורת רוח. "בעכו נותרו יהודים שאין להם אפשרות לעבור ומעט אידאליסטים, תופעה דומה עוברת גם על נצרת עילית וכרמיאל וזה עניין של זמן שנראה זאת גם בנהריה, המפתח הוא לשלב את הדור הצעיר שלא נשאר".
איל גינת, יועץ נדל"ן מסוכנות אנגלו סכסון בעיר, יותר אופטימי מאולשביצקי ואומר כי נהריה היא עיר נדל"נית פעילה מאוד ביחס לצפון במשך הרבה שנים. "העיר יקרה יחסית אפיל בהשוואה לצפון, זאת מכיוון שמדובר בעיר חוף מסודרת ונגישה לרכבת, ניתן להגיע לתל אביב תוך כשעה ו-20 דקות וכי מוענקות הטבות מס לזוגות צעירים הבוחרים להתיישב בה".
גינת מציין כי כמעט ולא נבנו דירות 3 חדרים בעיר ב-10 השנים האחרונות כצעד מכוון של העירייה, כפי שקורה בהרבה ערים במרכז הארץ. "קבלנים מעדיפים לבנות דירות 4-5 חדרים, לכן יש ביקוש קשיח לדירות 3 חדרים והן מתומחרות מאוד גבוה- דירת 3 חדרים חדשה עם ממ"ד, מרפסת שמש ומעלית תימכר תמורת 780-820 אלף שקל ודירת 4 חדרים חדשה תימכר תמורת 920 אלף שקל ואף 1.05 מיליון שקל. מיני פנטהאוז ברחוב ויצמן 125 מ"ר עם מרפסת 40 מ"ר נמכר לאחרונה תמורת 1.35 מיליון שקל".
"בעיר ישנם פערי מחירים אדירים בין חלקה המערבי למזרחי", מבהיר גינת. "דירת 4 חדרים ברחוב ז'בוטינסקי בחלקה המערבי, 110 מ"ר עם מעלית וחניה נמכרה לאחרונה תמורת 920 אלף שקל, דירה דומה בחלקה המזרחי של העיר נמכרה לאחרונה תמורת 718 אלף שקל ודירת קרקע 2.5 חדרים ברחוב קיבוץ גלויות שבמזרח העיר נמכרה לאחרונה תמורת 260 אלף שקל. דירה דומה במרכז העיר הייתה נמכרת תמורת 500 אלף שקל".
לדברי גינת ניתן למצוא בעיר גם מציאות של ממש- "לאחרונה נמכרה דירת 2 חדרים בשטח של 42 מ"ר ברחוב זמנהוף תמורת 190 אלף שקל, ניתן להשכיר דירה זאת תמורת 1,300 שקל בחודש, 9% תשואה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
