openai
צילום: טוויטר

עסקה מפתיעה של OpenAI וגוגל, שתספק שירותי ענן ל-AI

למרות הדרך הארוכה שעשתה עם מיקרוסופט, OpenAI פתחה את הבלעדיות לאחרונה ועכשיו חתמה על הסכם עם גוגל שתתן מענה לצרכי המחשוב של החברה ח

רן קידר |
נושאים בכתבה OpenAI גוגל

OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, חתמה על הסכם עם גוגל Alphabet -0.18%   כדי שתספק לה שירותי ענן לצרכי המיחשוב שלה, בהקשרי ה-GenAI. ההסכם היה בדיונים מספר חודשים, וככל הנראה יכלול גם סעיפים שעל פיהם גוגל תספק ל-OpenAI כוח מחשוב נוסף לצורך אימון המודלים שלה, בנוסף לתשתיות
הקיימות שהיא מקבלת ממיקרוסופט.

שירותי הענן של גוגל, Google Cloud, מתחרים ב-Amazon Web Services של אמזון Amazon.com Inc. 0.06%  וב-Azure של מיקרוסופט Microsoft Corp. מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI כמעט מתחילת דרכה, וסיפקה לחברה הון משמעותי (שנאמד בכ-12 מיליארד דולר), תמיכה במשאבי הענן ושיתוף פעולה בהקשרי פיתוח המודלים. בתמורה קיבלה מיקרוסופט גישה להטמיע את המודלים של OpenAI בכל מוצריה. במהלך 2024 לשתי החברות היו ספקות לגבי הבלעדיות שנתנו זו לזו. אצל מיקרוסופט זה התחיל עם רצון לשתף פעולה עם המודל הסיני, DeepSeek, שהכה את השוק בתדהמה בסוף 2024, כשהשתמשו בחומרה נחותה והצליחו להשיג תוצאות שעמדו בתחרות עם המודלים הטובים ביותר שהתבססו על החומרה המתקדמת ביותר. 

מצידה של OpenAI, הבלעדיות של מיקרוסופט הגבילה אותה ולכן שתי החברות עדכנו את מערכת היחסים ביניהן: ממעמד של בלעדיות, למעמד שבו מיקרוסופט מקבלת זכות סירוב ראשונה על קיבולת מחשוב חדשה ש-OpenAI מחפשת. עד כה מיקרוסופט לא שחררה תגובה רשמית לגבי העסקה החדשה של OpenAI עם גוגל. 

האם אלו הם חילופי דורות? 

כל זה מגיע על רקע מספר התפתחויות בשתי החברות, ראשית גוגל פרסמה (ובעצם אישרה מהלך שדלף) הצהרה שהיא מציעה לעובדי החברה פרישה מרצון לאור "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל מצד ChatGPT. 

צעד לפני פיטורין? גוגל מציעה בייאאוט לעובדים במגוון חטיבות




להבדיל, ביום שני, דובר מטעם OpenAI ציין כי החברה הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 10 מיליארד דולר, עלייה של 82% מההכנסות שלה ב-2024, שעמדו על 5.5 מיליארד דולר בלבד. 

OpenAI הודיעה היום על השקה של המודל המתקדם ביותר שלה עד כה, o3-pr, ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן בכבודו ובעצמו הודיע על ההשקה ועל הוזלה של 80% בעלויות ללקוחות, ישירות בחשבון הטוויטר שלו. 

קיראו עוד ב"BizTech"


למודל o3-pro יתרונות על המודל הנוכחי והוא מציג שיפור ביכולת ההיגיון וההסקה של המודל, מה שמאפשר לו להתמודד בצורה מדויקת יותר עם בעיות מורכבות בתחומים כמו פיזיקה, מתמטיקה ותכנות ולהציע פתרונות עקביים ואמינים יותר. בנוסף, היכולת לחשוב באופן מדורג ושלבי מקרבת את הבינה המלאכותית לתהליכי חשיבה אנושיים, מה שמגביר את השימושיות שלה בשיתופי פעולה עם מומחים ובאוטומציה של משימות קוגניטיביות. 

עם זאת, יש גם חסרונות פוטנציאליים – מודלים מתקדמים כאלה דורשים משאבי מחשוב עצומים, דבר שעלול להגביל את השימוש בהם בקרב קהלים קטנים או במדינות מתפתחות, כמו כן התלות הגוברת במודלים בעלי "היגיון מלאכותי" עלולה להוביל להקטנת המיומנות האנושית בתחומים קריטיים, לצד שאלות אתיות בנוגע לשקיפות התהליך והבנת ההחלטות שהמודל מקבל.

החזון של אלטמן

בפוסט נוסף של סם אלטמן ברשת X, כתב אלטמן על הסינגולריות הרכה. כזכור, הסינגולריות הוגדרה כנקודה שבה המחשבים והבינה המלאכותית הם חכמים יותר מבני האדם. התרבות הפופולרית לרוב נתנה לסינגולריות משמעות שלילית והיא הבסיס הרעיוני מאחורי סרטים כמו "שליחות קטלנית", "מטריקס" ועוד. 

על פי אלטמן, הסינגולריות אינה אירוע אלא תהליך מתמשך שאנחנו כבר עמוק בתוכו.  מודלים כמו GPT-4 הם חכמים מבני אדם בתחומים רבים, ומיליוני אנשים משתמשים בהם למשימות חשובות. אמנם עדיין אין רובוטים ברחובות או פתרונות מלאים למחלות, אך היכולת של AI להאיץ תגליות מדעיות ולשפר פרודוקטיביות כבר משפיעה מהותית. 

השלב הבא הוא שימוש ב-AI כדי לפתח בעצמו גרסאות מתקדמות יותר שלו, מעין שיפור עצמי רקורסיבי. אלטמן מדגיש שההתפתחות הזו יוצרת לולאה חיובית: הכלים החדשים מזרזים פיתוח של כלים טובים עוד יותר, והערך הכלכלי שנוצר מוביל לבניית תשתיות חישוב חדשות בקצב מהיר. זאת אומרת, במלים פשוטות מרכזי הנתונים יבנו את עצמם ורובוטים יבנו רובוטים. לדבריו עלות האינטילגנציה תתכנס לעלות החשמל בלבד ובהקשר זה, הוא מציין ששאילתת ChatGPT ממוצעת צורכת כ־0.34 ואט-שעה – פחות מאשר תנור פועל לשנייה או נורת חסכון בדקות ספורות – וכמות מים זניחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.