טופ אימג' רוכשת את CPL הבריטית תמורת 3.4 מיליון ד'

הרכישה תמצב את טופ אימג כמובילת שוק באנגליה, גשר לעסקים מתפתחים בצפון אמריקה, ותוסיף בסיס נרחב לפעילות בכל אירופה
סיון איזסקו |

חברת טופ אימג' סיסטמס העוסקת בתחום פתרונות לקליטת ועיבוד מידע ונתונים, הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת כל מניות חברת capture project - CPL הבריטית, תמורת כ-3.5 מיליון דולר (1.8 מיליון פאונד) מותאם לעמידה ביעדים. CPL נחשבת לחברת ישום מובילה במתן פתרונות לניהול דוקומנטציה וקליטת מידע

חברת CPL היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 1998, המייעצת ומיישמת פרויקטים לחברות באנגליה ובאירופה לאספקת פתרונות לקליטת מידע ו- WORKFLOW אירגוני. החברה סיפקה פתרונות לשוק האנגלי והשתמשה עד כה בעיקר במוצר מתחרה (KOFAX). החברה רשמה הכנסות של 5 מיליון דולר (2.5 מיליון פאונד) בשנת 2006, ונחשבת למובילה במתן פתרונות לסיווג וקליטת מסמכים ופתרונות אוטומציה לחדרי דואר. החברה מתמקדת במתן פתרונות למוסדות בנקאיים וחברות ביטוח חיים גדולים בבריטניה. בין לקוחותיה ניתן למצוא את יצרנית הרכבות גק אלסטום, מיצובישי אלקטריק, חברת הביטוח העולמית MARSH, שדה התעופה הבינלאומי בברמינגהם ועוד.

CPL נכללת ברשימת ה- Fast 50של דלויט ל-2005, הכוללת 50 חברות טכנולוגיה בריטיות בעלות שיעור הצמיחה המהיר ביותר, וברשימת 100 החברות הבריטיות בעלות הגידול המהיר ביותר במכירות, במסגרת תחרות ה- Fast Track 100 של מייקרוסופט והטיימס הבריטי ל-2005 ו-2006.

הרכישה תאפשר לטופ אימג' להגביר אחיזתה בשוק האירופאי בכלל ובשוק הבריטי בפרט, וזאת על ידי הכפלת יכולות הניהול והתפעול לכל השוק האירופאי. בנוסף, הרכישה תאפשר לטופ אימג' חדירה לשווקים חדשים שטרם נחשפו לשירותי שתי החברות ובמקביל תאפשר להרחיב את סל השירותים ללקוחות חדשים וקיימים.

על מנת להבטיח המשך אספקת שירות מהיר ואיכותי ללקוחותיה, תמשיך CPL לעבוד כיחידה עצמאית תחת טופ אימג' במהלך 2007. לאחר מכן תיטמע בהדרגה בפעילות טופ אימג' בבריטניה.

רוג'ר סטוקר, מנכ"ל ומייסד CPL יצורף לשדרה הניהולית של טופ אימג' ויתמקד בתחומי הטכנולוגיה. בנוגע לרכישה ציין מר סטוקר כי "מדובר במהלך אסטרטגי מושלם עבור כל מחזיקי המניות, הלקוחות והעובדים של CPL. יחד נחזק את המיצוב שלנו בשוק כספקי מוצר ייחודי המותאם לדרישות הספציפיות של כל הלקוחות ובמקביל ישפר את מעמדנו בשווקים.

"רכישתה של CPL מהווה צעד חשוב עבורנו, במיוחד לאור האסטרטגיה שלנו להפוך לגורם מוביל בשווקים באירופה", ציין ד"ר עידו שכטר, מנכ"ל טופ אימג'. "זוהי הזדמנות מצוינת עבורנו, גם מבחינה עסקית וגם מבחינת ההזדמנויות שנוצרות לנו בשווקים הבריטיים. המומחיות החדשה שמביאה עמה CPL, תשלים את הפתרונות שלנו לשוק ותאפשר לנו להעניק ללקוחותינו הקיימים רמת שירות גבוהה יותר. הרכישה יוצרת עבורנו יתרון תחרותי רב ומיקום גבוה בשוק, וכמו כן ערך ללקוחותינו ולשותפינו העסקיים".

שכטר הוסיף כי "החברה המאוחדת תגובה בצוות הנהלה מנוסה שיניע את העסקים קדימה. אנו נוביל תוכניות שיובילו לגידול ברווחיות ובפעילות האורגנית של החברה. הרכישה יוצרת הבדל משמעותי מבחינה עסקית וביכולת להוביל גידול במכירות וברווח, שיבואו לידי ביטוי בכניסה לשווקים חדשים באופן מיידי והגדלת היכולת לשרת את השווקים הללו באמצעות הטכנולוגיה שפיתחנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: