סקר TGI: בלימה בחשיפה לעיתונים הארציים ועלייה מובהקת ל'ישראל היום'
נתוני סקר TGI 2009 , המשקפים את התקופה יולי 2008 עד יוני 2009, שפורסמו היום, מצביעים על בלימת העלייה בחשיפה לעיתונים הארציים, הנמצא במגמת גידול מיולי-דצמבר 2007. זאת למרות העלייה, המובהקת, בחשיפה ל'ישראל היום' מ-23.2% ל-26.9% (יולי-דצמבר 2008 לעומת ינואר-יוני 2009). רמת החשיפה היומית (בנטרול חפיפה) לעיתונות ארצית ביום חול ממוצע, עומדת על 61.3% במחצית הראשונה של 2009, לעומת 61.4% ביולי-דצמבר 2008, 59.5% בינואר-יוני 2008 ו-58.3% ביולי-דצמבר 2007.
איתן כסיף מנכ"ל TGI ישראל מבהיר כי מגמת סך כל קריאת העיתונים אופיינה בירידה מתחילת העשור כחלק ממגמה כלל עולמית במקביל לעליה משמעותית בשימוש באינטרנט. בישראל, נבלמה מגמה זו ב- 2005 עקב הופעתם של עיתונים המופצים בחינם. המגמה אף שונתה לעליה קלה החל מחציון 2 2007 עם תחילת הפצתו של "ישראל היום". בגל הנוכחי כאמור הופסקה מגמת העלייה ומסתמנת התייצבות.
אם מנתחים את החשיפה (בנטרול חפיפה) של 4 העיתונים הארציים הוותיקים ידיעות, מעריב, הארץ, גלובס, ניכרת מגמת ירידה מ-52.2% ביולי-דצמבר 2007 ל- 48.2% בינואר-יוני 2009.
ברוח דומה בהקשר למגזינים בהתאם למגמות בעולם רמת החשיפה נמצאת בירידה לאורך זמן ועומדת היום על -43.3% לעומת 51.4% ביולי-דצמבר 2007.
רמת ההאזנה לרדיו נשארת יציבה, כ-76% דיווחו על האזנה לרדיו ביום חול ממוצע ולא ניכר שינוי מובהק ב-3 המחציות הקודמות. למרות שעד לפני כשנתיים אופיינה מגמה של ירידה בסה"כ האזנה.
עוד עולה מהסקר כי השפעת המצב הכלכלי על "מורל הצרכנות", שנצפתה בגל הקודם, ממשיכה לקבל ביטוי גם כיום, 31% מדווחים על ביקור בקניונים לפחות פעם בשבוע לעומת 33% בגל הקודם ו-35% בשתי התקופות שלפניו. לעומת זאת, קיים שיפור קל בעמדות הקהל לגבי נושאים פיננסים בהשוואה לגל הקודם, אך עדיין לא חזרו לרמות הקודמות למשבר. לדוגמא, 56.8% מוציאים כסף יותר בזהירות מבעבר לעומת 59.3% בתקופה הקודמת ו-52% בשתי התקופות שלפניה. כמו כן, 56.6% חושבים כי השקעה במניות זה מסוכן מידי לעומת 60% בגל הקודם ו-54% בגל שלפניו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
