מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל צפויים להכריע בימים הקרובים את גורלה של האימפריה לשעבר שאיבדה לא מעט משווי נכסיה, ושעומדת כעת בפני הסדר חוב שני בתוך פחות מעשור. על הפרק, הבחירה בין שתי חלופות לרכישת השליטה, שכל אחת טומנת בחובה תספורת בשיעור מסוים על החוב, ואפשרות נוספת שעומדת בפני מחזיקי האג"ח שהיא מכירת החברה או נכסיה המרכזיים בחלקים בתקווה לאפסייד שיעלה על ההצעות.

באספת מחזיקי האג"ח שמתקיימת הבוקר בתל אביב הוצגו ההצעות שהגיעו לישורת האחרונה, במטרה לקנות את ליבם של המחזיקים שצפויים למחוק חלק מההשקעה בצל המשבר ברוסיה וירידת שווי נכסיה. האחת, של בעל השליטה המיתולוגי לשעבר, לב לבייב, ושותפו מוטי בן משה (מהצמד לשעבר בן משה-אלשטיין מסאגת אי.די.בי); השנייה, ההצעה של האחים נתי ועופר סיידוף (שהעלו את הביד שעתיים לפני האסיפה); וההצעה השלישית  - המיליטנטית - של פסגות, כלל ביטוח וקרן DK לפרק את החברה ולמכור את הנכסים בחלקים או כמקשה אחת.

בשורה התחתונה, ההצעה של לבייב ובן משה לרכישת מלוא הבעלות בכל מניות אפריקה ישראל מסתכמת בשווי של 2.1 מיליארד שקל לבעלי האג"ח, ומנגד הצעתם של האחים סיידוף מסתכמת ביותר מ-1.8 מיליארד שקל. רק נזכיר כי לאפריקה ישראל קיים חוב בהיקף של 2.9 מיליארד שקל למחזיק האג"ח משלוש הסדרות (כ"ו-כ"ח). בנוגע להצעה השלישית של הליכה לפירוק ו/או מכירת הנכסים, בסביבת מחזיקי האג"ח מעריכים את שווי נכסיה של אפריקה בכ-2.3 מיליארד שקל. ללא פרמייה על שווי הנכסים מחזיקי האג"ח יתקשו להכריע בין ההצעות. אמנם קשה להעריך בדיוק כמה יקבלו עבור הנכסים אם יוצעו למכירה, אך ייתכן וגלום בהם אפסייד משמעותי.

עיקר ההצעה של לבייב ובן משה כוללת, בין היתר, הזרמת 700 מיליון שקל לטובת פירעון הסדרות החדשות, והנפקת חוב חדש בהיקף של 2.09 מיליארד שקל (ב-2 סדרות במח"מ של 4 שנים בריבית של 4.5%), תמורת זה הישן. אחת הסדרות תובטח בשעבוד על 50.96% ממניות חברת אפריקה נכסים. בנוסף ההצעה כוללת את ההחזקות של החברה בכביש 6, תשלום על האופציות של אפי פתוח בגובה של 30 מיליון שקל ולפעול להנפקת החברה הבת דניה סיבוס תוך 2-3 שנים מהחתימה (או להכניס שותף חדש), מחזיקי האג"ח יקבלו 50% מדניה סיבוס. ההצעה כוללת בנוסף פטור מתביעות אישיות - מה שלא תורם לאטרקטיביות ההצעה, (על כך בהמשך). 

• האיש העשיר ביותר באפריקה: כמה הוא שווה ומה הפרויקט החדש שלו?
• קבוצת מר קיבלה הזמנה של 36 מיליון אירו ממדינה באפריקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עיקר התמורה שמציעים האחים סיידוף לבעלי האג"ח כוללת 450 מיליון שקל במזומן (במקום 400 מ' ש' בהצעה הראשונית) כאשר סכום זה ישולם ממקורות של סיידוף ולא מהקופה של אפריקה. בנוסף, ההצעה כוללת הנפקת שתי סדרות בהיקף 1.6 מיליארד שקל תמורת החוב הישן שמתוכן 300 מיליון ייפרעו תוך שנה. סדרה אחת לא מובטחת והשנייה מובטחת בשעבוד 50.96% ממניות אפריקה נכסים. האג"ח יישאו ריבית של 4% במח"מ של 4.9. כלומר, ההצעה של סיידוף כוללת 750 מיליון שקל תוך שנה מהחתימה על ההסדר. בין היתר, ההצעה כוללת התחייבות להעביר לבעלות החברה נדל"ן בארה"ב בשווי של 20 מיליון דולר. במקרה שהחברה הבת דניה סיבוס תונפק לפי שווי של 500 מיליון שקל תוך שנתיים ממועד השלמת ההסדר - סיידוף יציעו בנוסף למחזיקים 5% מההחזקה במניות החברה.

על בעלי האג"ח להחליט כעת האם לקבל בזרועות פתוחות את האחים סיידוף או את ההצעה הגבוהה יותר של לבייב המוכר והידוע. מצד אחד, ההצעה של לבייב טומנת סיכון לא קטן בדמות פירוק השותפות עם בן משה (כפי שקרה עם אלשטיין), והבקשה של לבייב ובן משה לפטור מתביעות אישיות לא מתקבל בעין יפה על ידי המחזיקים. אם לא די בכך, כמו בסאגת אי.די.בי, בן משה לא מסביר מאין מקור כספו, אך כן הבטיח (כמו במקרה אי.די.בי) כי הוא בא כאיש עסקים שרוצה לעשות עסקה.

מצד שני, השניים כבר הוכיחו בעבר את יכולתם לספק תמיכה בעת מצוקה. לבייב כבר הוכיח שיש לו כיסים עמוקים כשהביא מהבית 750 מיליון שקל בהסדר הקודם של אפריקה. לזאת יש להוסיף את רכישת השליטה באפי פתוח לפני כשנה תמורת 550 מיליון שקל, ואת ההזרמה של בן משה בהיקף דומה לפני כ-4 שנים לאי.די.בי. 

• טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
• חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

אם קודם לאסיפה לא היה ברור מה יהיו יחסי השליטה בין לבייב ובן משה במידה והצעתם תתקבל, הבוקר באסיפה בן משה הגיע בעצמו ואמר כי לבייב ירד להחזקה של 30% (מ-48%) והוא ביתרה. בנוסף, בן משה אמר כי השליטה התפעולית בחברה תהיה לגמרי בידיו. בכך לבייב למעשה מפנה מקום ונותן את ההובלה לבן משה בתקווה לחזור למקורות. 

נציג קרן DK, יואב כפיר,  אמר באסיפה, כי ההצעות של לבייב וסיידוף נראות מסוכנות מאד. "לדעתי הסיכונים לא נמצאים במשוואה שהם מציגים. הם מבקשים מאיתנו לממן את הרכישה שלהם ולכן זה לא רלוונטי. אנחנו חשבנו על הליך שיקפל את הפירמידה, אין טעם לשמור על המבנה הנוכחי. הסיכון לא גלום היום בנכסים כי דניה מגורים ונכסים הן חברות טובות. מדובר בנכסים מצוינים".