השוק בפאניקה: כיצד יתנהג מדד המעו"ף?
בסיומו של יום המסחר של אתמול, הייתה זו כבר עובדה מוגמרת - מדד המעו"ף פרץ כלפי מטה את רמת 1,165 הנקודות. השאלה המרכזית היא לגבי המשך הדרך, האם מדד המעו"ף יצא למגמת ירידה? האם מדובר באירוע נקודתי בר חלוף ומה בעצם אמור המשקיע הפרטי לעשות?
מהסוף להתחלה
1. בגרף היומי אפשר לראות את הפריצה המובהקת הכוללת שני מרכיבים מרכזיים:
א. רוב הנר מתחת לרמת 1,165 הנקודות.
ב. שער הנעילה של היום סמוך לנמוך היומי.
ג. כבונוס אפשר לראות את "פער המחירים" היורד שנפער אתמול בטווח הרמות 1,183-1,176 ואמור לשמש כרמת התנגדות.
2. עוד אפשר לראות את הנר המלא שכולו מתחת לרצועת בולינגר התחתונה. הנר מעיד על פאניקה ומצב קיצוני שמעלים את הסבירות לתיקון כלפי מעלה בימים הקרובים. תיקון שירמוז לא מעט על מצבו של מדד המעו"ף והמשך דרכו.
הגרף השבועי
1. בגרף השבועי אפשר לראות את הפריצה מטה לאחר תקופת הדשדוש. תקופה שהתאפיינה בהתכווצות רצועות בולינגר - דבר שהצבעתי עליו לא מעט בסקירות האחרונות. היצרות הרצועות מובילה למהלך חד.
2. עומק הדשדוש עומד על 100 נקודות או 7%. לכן, מנקודה זו אמור מדד המעו"ף להיחלש ב-100 נקודות נוספות.
3. כפי שאפשר לראות הרצף בגרף השבועי הוא רצף יורד, אשר מיוצג על ידי הקו האדום שמתפתל מעל לנרות. כל עוד ישאר הרצף יורד, תיוותר הנחת העבודה השלילית לגבי כיוונו של מדד המעו"ף.
4. הנחה זו תהיה בתוקף כל עוד ישאר הרצף בגרף השבועי כרצף יורד.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 6.לא מאמין לכם שאתם מאמינים לגיבוב מילים חסר משמעות (ל"ת)כרגיל גיבוב מילים 01/09/2013 08:03הגב לתגובה זו
- 5.ניתוח בדיעבד 30/08/2013 16:25הגב לתגובה זולא הבינותי מה זה אם יישאר רצף יורד. בקיצור אי אפשר לדעת מה יקרה.
- אם ירד אז ירד ואם לא אז לא...... (ל"ת)יוסי 31/08/2013 23:33הגב לתגובה זו
- 4.אייל תודה על כל הניתוחים!! תענוג לקרוא !! (ל"ת)שמעון ממגמות (צפון) 29/08/2013 23:51הגב לתגובה זו
- 3.אייל-עליות מכאן ועד סוף השנה. תלמד (ל"ת)זיו סגל 29/08/2013 08:35הגב לתגובה זו
- 2.איזה חרטט (ל"ת)22 28/08/2013 21:31הגב לתגובה זו
- 1.100 נקודות מאיזה מדד? 1165? או אחר (ל"ת)שאלה 28/08/2013 14:14הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

.jpg)