כמה עולה צמוד קרקע בנתיבות ולמה הסכם הגג מעמיד את המשקיעים בסכנה?
רשות מקרקעי ישראל והעיר נתיבות חתמו אתמול על הסכם במסגרתו ייבנו כ-32 אלף יחידות דיור חדשות בעיר בשנים הקרובות. מדובר בהסכם ענק, כזה שיכלול שתי שכונות, נתיבות צפון שתכלול 20 אלף יחידות ורמת נתיבות, שתכלול 12 אלף. בשלב הראשון יוקמו 2,500 יחידות והשאר בהדרגה. כדי להבין את סדר הגודל של הסכם הגג – מדובר בכמות דירות כפולה מאשר במתחם הענק שדה דוב בתל אביב, מעין "עיר קטנה" בתוך נתיבות. כפי שתראו בהמשך, הסכם הגג הוא בשורה טובה לתושבי האזור, אבל לא למשקיעים, שסובלים מהיצע רחב גם כך באזורים החדשים ולכן השכירות באזור נמוכה והתשואה - בהתאם.
התכנית החדשה (תכנון והדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות)
אתמול גם נפתחו המעטפות של מכרז רמ"י לשיווק צמודי קרקע. כל 173 היחידות שווקו בהצלחה, אבל המחירים מעט מפתיעים. מדוע? משום שכל ההצעות היו מעל מחירי השומה. רוב הקרקעות נמכרו במחיר ממוצע של 350-500 אלף שקל, כשמגרש ממוצע נע בין 350-450 אלף שקל והוצאות הפיתוח עמדו בממוצע על 450-500 אלף שקל. כלומר, מגרש ממוצע עלה לא יותר ממיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח (קרקע ממוצעת כולל מע"מ ופיתוח תעלה סביב 1.1 מיליון שקל).
כמה עולה צמוד קרקע בנתיבות?
חלק מהמגרשים שווקו לבניית 2 צמודי קרקע, מדובר בשטחים בגודל של כ-850-900 מ"ר, אך הוצאות הפיתוח במקרה הזה היו כפולות ונעו סביב מיליון שקל. מחיר ממוצע למגרש נע סביב 650-700 אלף שקל, כך שרוב המגרשים עלו פחות משני מיליון שקל, בערך 1.8 מיליון שקל כולל מע"מ על הקרקע - עסקה משתלמת בהרבה לעומת זכייה בקרקע עם זכויות בנייה לבית אחד.
נתיבות היא עיר שבה הקרקעות זולות יחסית, אבל המכרז האחרון משקף את הביקוש העצום לצמודי קרקע באזור. ההערכה היא שמי שזכה במגרש בודד יוכל להקים בית במחיר כולל של 2.8 מיליון שקל ומי שזכה בקרקע כפולה יוכל לבנות 2 בתים במחיר של 5.2-5.4 מיליון שקלים - מחיר זול יחסית.
- 4,000 מגרשים לשיווק בעדיפות לחיילי מילואים - רובם בפריפריה
- היישובים נחשפים: כך יחולקו המגרשים למילואימניקים ונכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את מחירי העסקאות האחרונות בנתיבות וגילינו שצמודי קרקע בנויים סביב 160-170 מ"ר נמכרו השנה במחירים של 2.6-2.97 מיליון שקל. לפני שנה-שנה וחצי קוטג'ים כאלה נמכרו סביב 2.2 מיליון שקל. כלומר, מחיר צמודי הקרקע בנתיבות עלה בשנה וחצי סביב 25%. במקרה שבו הזוכה בקרקע לזכות בקרקע אחת, יכול להיות שהעסקה משקף את מחיר השוק (אפשר לראות זאת גם לפי מחירי ההיצע, כלומר המחיר המבוקש לצמוד קרקע בנתיבות). זכייה בקרקע לבניית 2 יחידות דיור אמורה להיות משתלמת יותר.
לאחרונה סיפר כאן יקי רייסנר, הבעלים של רייסדור, כי הפריחה הגדולה מתרחשת כעת דווקא באזור הדרום, בנתיבות ושדרות, אבל גם בבאר שבע וקריית גת. נראה כי לאחרונה גם דימונה מצטרפת למשוואה הזאת עם הקמת שכונת השחר בחלק המזרחי. "זאת באמת הפתעה, אבל זה מראה את התחכום של הקונים. הם מזהים שמרווח הביטחון מאוד חזק. בצפון הם כבר פחות קונים, כי אנשים מבינים שהדרום יהיה יותר בטוח ולכן צופים שהמחירים שם יעלו. זה משמעותי", אמר.
התשואה יורדת
מחירי הדירות בנתיבות נעים סביב 13,500 אלף שקל למ"ר. הבעיה עם הדירות הרגילות היא ההיצע. לשוק השתחרר היצע רחב מאוד בבת אחת, כך שחלק מהדירות לא מושכרות ונותרו ריקות. מחירי השכירויות נמוכים מאוד וחלק מהמשקיעים מתלוננים על כך שלצד מחיר הדירה הזול, התשואה נמוכה כי השכירות באזור נמוכה בהשוואה לאזורים אחרים. בדקנו גם מודעות של מתווכים ופרטיים, וגילינו שמחירי השכירות של דירות 3 חדרים חדשות מתחילים מ-3,000 שקל. השכירות באזורים החדשים בנתיבות נמוכה, וסביר להניח שבעלי הדירות עוד יורידו מחירים בשל ההיצע הגובר.
במה הם יכולים להתנחם בכל זאת? עד שהרשות מקרקעי ישראל והעיר נתיבות חתמו אתמול על הסכם במסגרתו ייבנו כ-32 אלף יחידות דיור חדשות בעיר בשנים הקרובות. מדובר בהסכם ענק, כזה שיכלול שתי שכונות, נתיבות צפון שתכלול 20 אלף יחידות ורמת נתיבות, שתכלול 12 אלף. בשלב הראשון יוקמו 2,500 יחידות והשאר בהדרגה. כדי להבין את סגל הגודל של הסכם הגג – מדובר בכמות דירות כפולה מאשר במתחם הענק שדה דוב בתל אביב, מעין "עיר קטנה" בתוך נתיבות. כפי שתראו בהמשך, הסכם הגג הוא בשורה טובה לתושבי האזור, אבל לא למשקיעים, שסובלים מהיצע רחב גם כך באזורים החדשים ולכן השכירות באזור נמוכה והתשואה - בהתאם.
- משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות
- קרסו: תוכנית יוספטל בחולון על סף קריסה - דורשת יותר מגורים, פחות משרדים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט...
התכנית החדשה (תכנון והדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות)
אתמול גם נפתחו המעטפות של מכרז רמ"י לשיווק צמודי קרקע. כל 173 היחידות שווקו בהצלחה, אבל המחירים מעט מפתיעים. מדוע? משום שכל ההצעות היו מעל מחירי השומה. רוב הקרקעות נמכרו במחיר ממוצע של 350-500 אלף שקל, כשמגרש ממוצע נע בין 350-450 אלף שקל והוצאות הפיתוח עמדו בממוצע על 450-500 אלף שקל. כלומר, מגרש ממוצע עלה לא יותר ממיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח (קרקעת ממוצעת כולל מע"מ ופיתוח תעלה סביב 1.1 מיליון שקל).
חלק מהמגרשים שווקו לבניית 2 צמודי קרקע, מדובר בשטחים בגודל של כ-850-900 מ"ר, אך הוצאות הפיתוח במקרה הזה היו כפולות ונעו סביב מיליון שקל. מחיר ממוצע למגרש נע סביב 650-700 אלף שקל, כך שרוב המגרשים עלו פחות משני מיליון שקל, בערך 1.8 מיליון שקל כולל מע"מ על הקרקע - עסקה משתלמת בהרבה לעומת זכייה בקרקע עם זכויות בנייה לבית אחד.
נתיבות היא עיר שבה הקרקעות זולות יחסית, אבל המכרז האחרון משקף את הביקוש העצום לצמודי קרקע באזור. ההערכה היא שמי שזכה במגרש בודד יוכל להקים בית במחיר כולל של 2.8 מיליון שקל ומי שזכה בקרקע כפולה יוכל לבנות 2 בתים במחיר של 5.2-5.4 מיליון שקלים - מחיר זול יחסית.
בדקנו את מחירי העסקאות האחרונות בנתיבות וגילינו שצמודי קרקע בנויים סביב 160-170 מ"ר נמכרו השנה במחירים של 2.6-2.97 מיליון שקל. לפני שנה-שנה וחצי קוטג'ים כאלה נמכרו סביב 2.2 מיליון שקל. כלומר, מחיר צמודי הקרקע בנתיבות עלה בשנה וחצי סביב 25%. במקרה שבו הזוכה בקרקע לזכות בקרקע אחת, יכול להיות שהעסקה משקף את מחיר השוק (אפשר לראות זאת גם לפי מחירי ההיצע, כלומר המחיר המבוקש לצמוד קרקע בנתיבות). זכייה בקרקע לבניית 2 יחידות דיור אמורה להיות משתלמת יותר.
לאחרונה סיפר כאן יקי רייסנר, הבעלים של רייסדור, כי הפריחה הגדולה מתרחשת כעת דווקא באזור הדרום, בנתיבות ושדרות, אבל גם בבאר שבע וקריית גת. נראה כי לאחרונה גם דימונה מצטרפת למשוואה הזאת עם הקמת שכונת השחר בחלק המזרחי. "זאת באמת הפתעה, אבל זה מראה את התחכום של הקונים. הם מזהים שמרווח הביטחון מאוד חזק. בצפון הם כבר פחות קונים, כי אנשים מבינים שהדרום יהיה יותר בטוח ולכן צופים שהמחירים שם יעלו. זה משמעותי", אמר.
מחירי הדירות בנתיבות נעים סביב 13,500 שקל למ"ר. הבעיה עם הדירות הרגילות היא ההיצע. לשוק השתחרר היצע רחב מאוד בבת אחת, כך שחלק מהדירות לא מושכרות ונותרו ריקות. מחירי השכירויות נמוכים מאוד וחלק מהמשקיעים מתלוננים על כך שלצד מחיר הדירה הזול, התשואה נמוכה כי השכירות באזור נמוכה בהשוואה לאזורים אחרים. בדקנו גם מודעות של מתווכים ופרטיים, וגילינו שמחירי השכירות של דירות 3 חדרים חדשות מתחילים מ-3,000 שקל. השכירות באזורים החדשים בנתיבות נמוכה, וסביר להניח שבעלי הדירות עוד יורידו מחירים בשל ההיצע הגובר. במקרה של דירות גדולות, למשל, מצאנו כי התשואה היא פחות מ-3%, ובחישוב הזמן שלוקח להשכיר את הנכס היא אף עשויה לרדת משמעותית.
במה הם יכולים להתנחם בכל זאת? עד שהסכם הגג ייצא לפועל והדירות יהיו מוכנות יש עוד הרבה זמן. הם מקווים שמחירי השכירות הנמוכים יביאו את תושבי באר שבע, אשקלון ואשדוד לשם, כך שהם יוכלו לחסוך מאות שקלים, ויותר מאלף שקל במקרים מסוימים, בשכירות החודשית.
לא כך המצב בנוגע לצמודי הקרקע. המכרז האחרון, יחד עם הסכם הגג, הוכיח שנתיבות מייצרת ביקושים גם מצד תושבי הדרום, שמחפשים אלטרנטיבות למחירי הנדל"ן שהאמירו, באשקלון ואשדוד למשל.סכם הגג ייצא לפועל והדירות יהיו מוכנות יש עוד הרבה זמן. הם מקווים שמחירי השכירות הנמוכים יביאו את תושבי באר שבע, אשקלון ואשדוד לשם, כך שהם יוכלו לחסוך מאות שקלים, ויותר מאלף שקל במקרים מסוימים, בשכירות החודשית.
- 1.mtlk 05/09/2024 08:25הגב לתגובה זועיר שמתפתחת מהר.זה הופך אותה למרכז כח.אבל כל האיזור הקרוב הוא מפתח.ככה שזה מכפיל כח.וכמה שיש יותר אנשים הביקוש לא יורד נהפכו הוא גדל.תראו כמה בניה יש תל אביב.והביקוש כולל המחירי כל הזמן רק עולים.ולא דיברנו על פוטנציאל עליה.וצמיחה במיקרה שהמלחמה תסתים

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?
"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית
עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.
התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט.
היזמים מציעים פחות
היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים. זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.
בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה - היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.
- פרופדו מעדכנת על רוב דרוש בפרויקט התחדשות עירונית ברמת גן
- תל אביב מקדמת את תא/5555: תוספת של כ-30 אלף דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו.

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?
"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית
עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.
התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט.
היזמים מציעים פחות
היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים. זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.
בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה - היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.
- פרופדו מעדכנת על רוב דרוש בפרויקט התחדשות עירונית ברמת גן
- תל אביב מקדמת את תא/5555: תוספת של כ-30 אלף דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו.