יקר כאן: 30% מהמשכנתאות ביולי - עבור דירות ב-2 מיליון שקל ומעלה

כך עולה מנתוני בנק ישראל. 37% מהמשכנתאות היו בהחזר הגבוה מ-30% מההכנסה. 16% מההלוואות ניטלו ע"י משקיעים
לירן סהר | (4)

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל הגבלה נוספת על שוק המשכנתאות כאשר הפעם על הכוונת שיעור ההחזר החודשי של הלווים כך שיוגבל למקסימום 50% מגובה ההכנסה של נוטל המשכנתא. משכנתאות בהן שיעור ההחזר החודשי מההכנסה הוא בין 40% ל-50% ישוקללו ב-100% לצורך חישוב יחס הלימות ההון, דבר ההופך את אותן ליקרות עבור הבנק וללא כדאיות.

אולם כשבחונים את רמת הביצועים של המשכנתאות ב-12 החודשים האחרונים, לפי נתוני בנק ישראל, מגלים ששיעור המשכנתאות בהן ההחזר החודשי גבוה מ-30% מההכנסה עמד בחודש יולי 2013 על 37.14% מסך המשכנתאות שניטלו, זאת לעומת 40.72% ביולי 2012 ושיא של 41.5% מהיקף המשכנתאות בחודש נובמבר 2012.

מסך כל הביצועים בחודש יולי, אשר הסתכמו ב-5 מיליארד שקל, רק 5.95% מהמשכנתאות היו בעלות החזר חודשי הגבוה מ-50% מההכנסה, זאת לעומת 8.07% ביולי 2012 ו-8.38% באוגוסט 2012.

גם רמות המינוף ירדו ב-12 החודשים האחרונים ביולי 2013 0.91% מהמשכנתאות היו בשיעורי מימון הגבוהים מ-75%, זאת לעומת 5.44% ביולי 2012 ו-6.05% באוקטובר 2012. בסך הכול 36.2% מהמשכנתאות ביולי 2013 היו בשיעורי מימון הגבוהים מ-60%, זאת לעומת כ-42% ביולי אשתקד.

ביולי 2013 69.28% מההלוואות היו עבור נכסים במחיר הגבוה מ-1.2 מיליון שקל, זאת לעומת 65.9% ביולי אשתקד ו-63.38% בספטמבר 2012. 30.28% מהמשכנתאות ביולי היו עבור דירות במחיר של 2 מיליון שקל ומעלה, לעומת 26.8% בינואר 2013.

מספר ההלוואות שניתנו למשקיעים בחודש יולי 2013 עמד על 1,341, 16% מכלל ההלוואות, אשר הסתכמו ב-8,369, זאת לעומת 12.92% מההלוואות באוגוסט 2012. סך ההלוואות של המשקיעים הסתכמו ביולי ב-755 אלף שקל, זאת לעומת 459 מיליון שקל בלבד בחודש ספטמבר 2012.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שוב בלוף נתונים לפראייר=תזהרו=בועה50%פיצוץ=מיתון קשה!!! (ל"ת)
    דמגוגיה הרצת פראייר 28/08/2013 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ללא 27/08/2013 22:42
    הגב לתגובה זו
    אם את/ה מרוויח/ה 50 אש"ח בחודש למה לא תיקח משכנתא של 100מליון ש"ח ותקנה את הפנטהאוס הכי גדול במזרח התיכון? אה, את/ה מרויח/ה רק 6אש"חב ברוטו? טוב, אז באמת משנתא של מליון עם תשלום חודשי של כ- 5000 שח, זה ממש הגיוני ... בהצלחה
  • 2.
    ביבי הפך אותנו לחסרי סיכוי לדירה!! אוייב הזוגות הצעירים (ל"ת)
    מישהו 27/08/2013 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנשים טיפשים 27/08/2013 16:34
    הגב לתגובה זו
    אתם מסכימים מגיע לכם תאכלו אותה.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.