פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה
יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.
מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.
גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".
"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".
אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".
"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".
בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".
בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.
"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026
שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".
הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.
במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- ניתוח רבעוני: מכירות הדירות קפאו אבל המניות קרובות לשיא, האם השוק מתעלם מהסימנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.
"תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
סמוטריץ’ וכץ יביאו בשבוע הבא לאישור הממשלה תכנית חדשה שמוסגרה ככזאת שבאה לשמר את מגמת ירידת המחירים, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ
נדלן שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר הבינוי והשיכון חיים כץ צפויים להביא בשבוע הבא לאישור הממשלה את תכנית הדיור הלאומית, שמטרתה להמשיך את מגמת הירידה במחירי הדיור ולאפשר נגישות רחבה יותר לאזרחי ישראל. מדובר במהלך בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, שנועד להאיץ את קצב הבנייה, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ.
לפי ההודעה שפרסמו המשרדים, התכנית החדשה נועדה לשמר את תנופת הענף אחרי הצלחת תכנית האצת הנדל״ן של השנתיים האחרונות, שבזכותה נרשמה עלייה משמעותית בשיווקי הקרקע ובמספר היתרי הבנייה.
עיקרי התכנית: תמרוץ לפריפריה והתחדשות עירונית
בין מרכיבי התכנית מופיעים כמה צעדים תקציביים מרכזיים:
- תמרוץ בנייה בפריפריה באמצעות העמקת סבסוד הוצאות פיתוח - 750 מיליון שקל.
- תמרוץ רשויות מקומיות עם גידול באוכלוסייה והרחבת היצע הדיור - 300 מיליון שקל.
- חיזוק תחום ההתחדשות העירונית - 250 מיליון שקל.
- תכנון לטווח ארוך בקרקע פרטית מרובת בעלים - 30 מיליון שקל.
- ייעול הליכי גיוס עובדים לענף הבנייה - 60 מיליון שקל, מתוכם 35 מיליון למשרד הבינוי והשיכון ו-25 מיליון לרשות האוכלוסין וההגירה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אמר כי “שוק הדיור הוא מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית ובניווט נכון שלו אפשר לשנות את הדמוגרפיה בנגב והגליל ולהביא בשורה חברתית אמיתית לזוגות הצעירים במדינת ישראל. התכנית הלאומית לדיור שאנחנו מגישים יחד עם שר הבינוי והשיכון חיים כץ מתמקדת בעיקרה בהעמקת סבסודי פיתוח והתחדשות עירונית באזורי פיתוח בנגב ובגליל במטרה לשווק בהם עשרות אלפי יחידות דיור בהנחה לזכאים, בדגש על משרתי המילואים, והיא תבטיח המשך האצה בבנייה, ייהוד הנגב והגליל ויצירת אופק אמיתי לזוגות צעירים בדגש על הפריפריה. האחריות שלנו היא לא רק לפתור את משבר הדיור - אלא להפוך אותו להזדמנות לצמיחה, לתעסוקה ולפיתוח אזורי בדגש על איזורים שזקוקים לחיזוק לאומי”.
- "גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הבינוי והשיכון חיים כץ אמר כי “הנתונים מראים שתוכניות האצה ממוקדות מביאות תוצאות בשטח. השיווקים הנרחבים מביאים להגברת קצב הבנייה והרחבת ההיצע בכל רחבי הארץ. התוכנית החדשה שאנו מקדמים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שומרת על המומנטום, מחזקת את הרשויות המקומיות וממשיכה להזרים חמצן לענף שמהווה מנוע צמיחה מרכזי למשק. בפעילות משותפת עם הרשויות המקומיות נחתמים הסכמי גג בקצב שיא ואנחנו מלווים אותן צעד אחר צעד כדי להסיר חסמים, להאיץ תהליכים ולוודא שהבנייה מתקדמת בשטח ונותנת מענה לציבור. במקביל, אנו ממשיכים לתת עדיפות לחיילי המילואים בפרויקטים ייעודיים ובהגרלות דירה בהנחה כך שמי שנותן למדינה יקבל חזרה.”
