פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% וזאת בזמן שבעולם צונח הדולר בשיעור של 1% מול האירו. בכיר בשוק המט"ח: "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות"
קובי ישעיהו |

יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.

מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.

גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".

"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".

אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".

"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".

בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".

בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.