פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה
יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.
מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.
גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".
"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".
אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".
"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".
בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".
בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.
האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
