פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה
יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.
מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.
גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".
"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".
אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".
"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".
בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".
בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.
כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים. כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי
עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז
המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".
