פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% וזאת בזמן שבעולם צונח הדולר בשיעור של 1% מול האירו. בכיר בשוק המט"ח: "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות"
קובי ישעיהו |

יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.

מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.

גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".

"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".

אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".

"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".

בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".

בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.