פישר נלחם בכל הכוח: רכש היום למעלה מ-500 מיליון דולר, היציג עלה

הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% וזאת בזמן שבעולם צונח הדולר בשיעור של 1% מול האירו. בכיר בשוק המט"ח: "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות"
קובי ישעיהו |

יום מסחר תנודתי עובר על הדולר והאירו במסחר מול השקל. בפתיחת יום המסחר נרשמה יציבות במסחר בדולר-שקל אך בשעות האחרונות החל הדולר להתחזק משמעותית, זאת בזמן שמול האירו מאבד הדולר כעמט 1%.

מאחורי ההתחזקות בדולר עומדת ההתערבות של בנק ישראל שרוכש היום כמויות גדולות של מטבע חוץ (סוחרים מעריכים כי מדובר ברכישה של כ-300 מיליון דולר ויותר). הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים לאחר שבמהלך המסחר נפל ל-3.743 שקלים. האירו מתחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.

גורם בכיר בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal כי "מתחיל להיווצר כאן תסריט מאוד בעייתי, כשכולם יודעים פחות או יותר את נקודת ההתערבות הצפויה של פישר, סביב רמה של 3.75-3.80 שקלים לדולר. לכן, כשהדולר מידרדר לעבר ה-3.75 שקלים ובודאי מתחת לרמה הזו זה די ברור שכדאי לרכוש דולרים ולעשות סיבוב מהיר על בנק ישראל".

"אני מניח שפישר לא כזה טיפש ולכן נקודת ההתערבות הבאה שלו תהיה שונה, אבל מצד שני יש לחצים עצומים מהיצואנים לשמור על שער סביר. ומנגד, יתרות המט"ח ממשיכות להתנפח. אולי בסופו של דבר נגיע שוב לקיבוע של השער או לאלכסון. מה שברור, המצב הנוכחי לא יימשך עוד הרבה זמן".

אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, התייחס היום לרכישות של בנק ישראל. גרינפלד אומר כי "כיוון המגמה של הדולר בעולם הוא בבירור כלפי מטה. מה שמחזיק את הדולר בעולם עד עכשיו הוא רכישות אג"ח אמריקאי של בנקים זרים. מדינות רבות המוטות לייצוא מנסות ככל הניתן להמשיך ולתחזק את המטבע הירוק על אף שברור שהזרמות הכספים חזרות התקדים של הממשל יעלו בסופו של דבר את התשואות על האג"ח האמריקאי".

"רק לשם המחשה, בשלושת ההנפקות האחרונות של הממשלה האמריקאית, כ-50% מהביקושים הגיעו מבנקים מרכזיים ברחבי העולם (לא כולל הפד). לבנק ישראל יהיה קשה להלחם במגמה זו ולכן טוב עשו בבנק שהפסיקו עם תוכנית הרכישות הקבועות שהשפעתן על השוק הייתה מינורית. לעומת זאת, למדיניות העכשווית בה בנק ישראל יכול לרכוש דולרים בכל זמן נתון ובכל כמות שירצה ישנה השפעה בעיקר בטווח הקצר וכיוון ששוק המט"ח מושפע מאד ע"י משקיעים ספקולנטים, האיום שמהווה בנק ישראל בכך שיכול להזיז את שער החליפין בפרקי זמן קצרים, הוא משמעותי ויכול לתמוך ביציבות שער החליפין".

בנוגע להפסד או הרווח הכולל מהמהלך למשק הישראלי אומר גרינפלד כי "נכון שלדעת רבים צפוי הדולר להמשיך ולהחלש ואף שהשקל גם אמור להתחזק. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך המניבים ריבית ונותנים רווח. גם אם שער הדולר יגיע ל-3.6 שקלים לדולר, כלומר השקל יתוסף בכ-5%, רווחי ההון מההשקעה בדולר יכסו לפחות חלק מההפסד שינבע מהשינוי בשער החליפין, ולכן העלות אינה בהכרח גבוהה ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר".

בעולם דווקא נחלש הדולר מול היין היפני ב-0.8% לרמה של 92.30 יין לדולר ומול האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.44 דולרים לאירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.