שבוע קשה למטבעות הזרים: הדולר שוב חזר לתחילת השנה, האירו צנח בשיעור החד ביותר מזה שנה
השקל המשיך להתחזק בחדות ביום שישי ושלח את הדולר לשערו בתחילת השנה ואת האירו לרשום את הירידה החדה ביותר מזה שנה, בעוד הספקולנטים חזרו לבדוק את מדיניות המט"ח של בנק ישראל, לאחר שזה הודיע בתחילת השבוע על הפסקת רכישות המט"ח הקבועות בשוק.
היום, יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי בישראל ובארה"ב. בשוק המקומי צפוי המדד לעלות עד 1%, זאת בעיקר כתוצאה מהעלאת המיסים העקיפים כגון המע"מ, היטל הבצורת ועוד. בחודש שעבר הפתיע המדד ועלה בשיעור כפול מהתחזיות.
הממוצע של החזאים במשק עומד על עליה של 0.7%-0.8% במדד יולי. אם המדד יפתיע שוב, וירשום עליה גבוהה בהרבה מהתחזיות, הלחץ על נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, לעלות את שיעור הריבית בסוף החודש או בספטמבר יעלה.
בארה"ב, יפורסם מדד המחירים לצרכן בשעה 15:30 (שעון ישראל). המדד צפוי לעלות ב-0.1%, כאשר טווח הערכות נעות בין מינוס 0.2% לעלייה של 0.3%. מדד הליבה, בנטרול מחירי המזון והאנרגיה, צפוי לעלות ב-0.2%.
בנק ישראל מפסיק את הרכישות הקבועות - הספקולנטים חוזרים
ביום שני האחרון אמר בנק ישראל כי הבנק יפסיק את הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר אך ימשיך לפעול בשוק המט"ח "במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".
הודעתו של בנק ישראל התקבלה בהפתעה בשוק המט"ח שכן הסוחרים אשר ראו בשינוי מדיניות הרכישות של פישר כ"אסטרטגיית יציאה" מהשוק, לא ציפו שהדבר יתרחש רק שבוע אחרי שהחל להתערב ביתר אגרסיביות.
הדולר השיל היום 0.76% מול השקל ושערו היציג נקבע בשער של 3.789 שקלים. השטר הירוק איבד השבוע 3.14% ורשם את הירידה השבועית החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-22 במאי, אז איבד הדולר 4.46%.
מגמה דומה נרשמה מול האירו - איבד 0.67% ושערו היציג נקבע על 5.4114 שקלים. בהסתכלות שבועית, האירו איבד 3.72 מול השקל - הירידה השבועית החדה ביותר מאז ה-30 במאי 2008.
בשבוע שעבר, הורגשה בשוק המט"ח המקומי מגמה הפוכה - של היחלשות השקל - כתוצאה משינוי מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח ורכישות מסיביות של דולרים. הדולר התחזק ב-3.22% והאירו זינק ב-5.11%.
בעולם: הדולר ממתין ביציבות לנתוני המאקרו
במסחר בינלאומי נסחר ביום שישי הדולר ביציבות עם נטייה לעליות שערים טרם פרסום סדרה של נתוני מאקרו חשובים. מול האירו מוסיף הדולר 0.1% ומול הלירה שטרלינג הוא עולה ב-0.24%.
אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן יקבלו המשקיעים שני נתוני מאקרו חשובים נוספים: מדד התפוקה התעשייתית לחודש יולי יפורסם בשעה 16:15 וצפוי להצביע לראשונה מאז תחילת המיתון על עלייה של 0.6% בתפוקה. בחודש שעבר רשם המדד ירידה של 0.4%.
אחריו, בשעה 16:55, יפורסם מדד סנטימנט הצרכנים של משיגן. המדד לחודש אוגוסט צפוי לעלות לרמה של 68.5 מרמה של 66 ביולי.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
