שבוע קשה למטבעות הזרים: הדולר שוב חזר לתחילת השנה, האירו צנח בשיעור החד ביותר מזה שנה
השקל המשיך להתחזק בחדות ביום שישי ושלח את הדולר לשערו בתחילת השנה ואת האירו לרשום את הירידה החדה ביותר מזה שנה, בעוד הספקולנטים חזרו לבדוק את מדיניות המט"ח של בנק ישראל, לאחר שזה הודיע בתחילת השבוע על הפסקת רכישות המט"ח הקבועות בשוק.
היום, יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי בישראל ובארה"ב. בשוק המקומי צפוי המדד לעלות עד 1%, זאת בעיקר כתוצאה מהעלאת המיסים העקיפים כגון המע"מ, היטל הבצורת ועוד. בחודש שעבר הפתיע המדד ועלה בשיעור כפול מהתחזיות.
הממוצע של החזאים במשק עומד על עליה של 0.7%-0.8% במדד יולי. אם המדד יפתיע שוב, וירשום עליה גבוהה בהרבה מהתחזיות, הלחץ על נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, לעלות את שיעור הריבית בסוף החודש או בספטמבר יעלה.
בארה"ב, יפורסם מדד המחירים לצרכן בשעה 15:30 (שעון ישראל). המדד צפוי לעלות ב-0.1%, כאשר טווח הערכות נעות בין מינוס 0.2% לעלייה של 0.3%. מדד הליבה, בנטרול מחירי המזון והאנרגיה, צפוי לעלות ב-0.2%.
בנק ישראל מפסיק את הרכישות הקבועות - הספקולנטים חוזרים
ביום שני האחרון אמר בנק ישראל כי הבנק יפסיק את הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר אך ימשיך לפעול בשוק המט"ח "במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".
הודעתו של בנק ישראל התקבלה בהפתעה בשוק המט"ח שכן הסוחרים אשר ראו בשינוי מדיניות הרכישות של פישר כ"אסטרטגיית יציאה" מהשוק, לא ציפו שהדבר יתרחש רק שבוע אחרי שהחל להתערב ביתר אגרסיביות.
הדולר השיל היום 0.76% מול השקל ושערו היציג נקבע בשער של 3.789 שקלים. השטר הירוק איבד השבוע 3.14% ורשם את הירידה השבועית החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-22 במאי, אז איבד הדולר 4.46%.
מגמה דומה נרשמה מול האירו - איבד 0.67% ושערו היציג נקבע על 5.4114 שקלים. בהסתכלות שבועית, האירו איבד 3.72 מול השקל - הירידה השבועית החדה ביותר מאז ה-30 במאי 2008.
בשבוע שעבר, הורגשה בשוק המט"ח המקומי מגמה הפוכה - של היחלשות השקל - כתוצאה משינוי מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח ורכישות מסיביות של דולרים. הדולר התחזק ב-3.22% והאירו זינק ב-5.11%.
בעולם: הדולר ממתין ביציבות לנתוני המאקרו
במסחר בינלאומי נסחר ביום שישי הדולר ביציבות עם נטייה לעליות שערים טרם פרסום סדרה של נתוני מאקרו חשובים. מול האירו מוסיף הדולר 0.1% ומול הלירה שטרלינג הוא עולה ב-0.24%.
אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן יקבלו המשקיעים שני נתוני מאקרו חשובים נוספים: מדד התפוקה התעשייתית לחודש יולי יפורסם בשעה 16:15 וצפוי להצביע לראשונה מאז תחילת המיתון על עלייה של 0.6% בתפוקה. בחודש שעבר רשם המדד ירידה של 0.4%.
אחריו, בשעה 16:55, יפורסם מדד סנטימנט הצרכנים של משיגן. המדד לחודש אוגוסט צפוי לעלות לרמה של 68.5 מרמה של 66 ביולי.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
