פקק ברמת גן. קרדיט: רשתות חברתיות
פקק ברמת גן. קרדיט: רשתות חברתיות

רמת גן מתחדשת - אבל איך יוצאים ממנה בבוקר?

שכונת נגבה ברמת גן מתפתחת במהירות ומחירי הדירות עלו בשנים האחרונות, אבל התשתיות לא עומדות בקצב. העומסים, הפקקים ומחסור במוסדות ציבור מעלים תהיות רבות אצל משקיעים, וגם - עסקאות אחרונות



הרצי אהרון | (12)
נושאים בכתבה רמת גן תחבורה

שכונת נגבה ברמת גן היא לא רק אחת הפעילות בעיר מבחינת פרויקטים של התחדשות עירונית, אלא היא גם סמל לפער ההולך ומתרחב בין קצב הבנייה לבין יכולת הספיגה העירונית. בזמן  שהבניינים נבנים בקצב מהיר יחסית, התשתיות - תחבורה, חינוך, חניה ושטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) - לא עומדות בקצב.


והתוצאה? בוקר עמוס, שכונה חנוקה, ותחושת תסכול. כשמסתכלים קדימה על מחירי הדירות בשכונה, מקבלים בצורה פשוטה וקרה צד חיובי  - מיקום מרכזי, פוטנציאל השבחה גבוה, והתחדשות עירונית מהירה שהפכו את נגבה ליעד מבוקש אצל הזוגות הצעירים והמשקיעים. וצד שלילי שנובע בעיקר מהתשתיות הלא מספקות. 


דירת 3 חדרים נמכרת כיום סביב 2.4- 2.7 מיליון שקל, דירת 4 חדרים סביב 3- 3.2 מיליון שקל ו-5 חדרים יעלו בין 3.5 מיליון שקל ל-3.85 מיליון שקל. השכונה מובילה בעסקאות בעיר מאז 2021, עם עליית מחירים של כ-31% מאז 2020.


הרכבת הקלה שצפויה לעבור סמוך אליה אמנם מחזקת את התחזיות לעלייה נוספת בשנים הקרובות והיא גם עשויה להיות פתרון לפקקים, אבל מדובר בפתרון של עוד מספר שנים, ולא בטוח כמה הוא באמת יהיה אפקטיבי. גם אם הוא ישפר, בכמה הוא ישפר - תראו את הנתונים האלו: ברחוב הירדן, ציר התנועה המרכזי, המהירות הממוצעת בבקרים נעה בין 4 ל־7 קמ"ש בלבד. לעיתים, לוקח 30-40 דקות רק לצאת מהשכונה. גם התחבורה הציבורית נתקעת באותם פקקים - ללא נתיבי העדפה או תכנון מסודר ומתאים.



כ-60 אלף דירות נוספות ב-25 שנים

תוכנית המתאר החדשה של רמת גן, שהופקדה לאחרונה לאחר שנים של ציפייה, מציגה חזון שאפתני: להכפיל את אוכלוסיית העיר עד 2050 ולהוסיף 59 אלף דירות חדשות – מעל ל־85% תוספת לעומת הקיים.
לפי התוכנית, רמת גן תהפוך לעיר של מגדלים לאורך הצירים הראשיים (עד 60 קומות), ובנייה מרקמית (7–9 קומות) בשכונות הוותיקות.

התכנית מחלקת את העיר ל־29 מתחמים עם יעדי אוכלוסייה ומסחר. חלקם, כמו קריית בורוכוב, יישמרו במתכונת הקיימת. אחרים, כמו נגבה ורמת שקמה, מיועדים לתוספת דרמטית של דירות.

ברמת שקמה למשל, צפויה תוספת של 6,290 דירות (פי שלושה מהקיים), ונגבה עשויה להתרחב הרבה מעבר ל־50% שכבר נמצאים בתהליכי חידוש.

אבל מבלי תשתיות מתואמות – הרחובות, החניונים ומוסדות הציבור – התושבים לא מרוויחים, אלא מתרחקים מאיכות החיים שהובטחה להם.


משמעות למשקיעים, לקחים לעיריות

בעיריית רמת גן מדברים על פתרון לבעיית התשתיות בעיר ובפרט בנגבה בין הצורך בבנייה חדשה לבין הצרכים הסיסיים היומיומיים: איחוד מגרשים בשביל בנייה לגובה והעמסת זכויות לאורך צירי התנועה המרכזיים. המטרה ברורה והיא לרכז את המגדלים במוקדים מסוימים, ולפנות בתוך כך שטחים למבני ציבור כמו גנים, בתי ספר ומרכזים קהילתיים.

אלא שבשכונות כמו נגבה, שבהן הבנייה כבר מתבצעת - הלחץ כבר מורגש בשטח: הכבישים עמוסים, מוסדות הציבור מלאים, והפתרונות עדיין רחוקים מהיישום. הרכבת הקלה שצפויה לעבור בסמוך לשכונה אמנם מבטיחה לשפר את הנגישות, אבל חשוב לזכור שמדובר בפרויקט עתידי - והצורך בתחבורה יעילה קיים כבר עכשיו. כדי לעמוד ביעדי תוכנית המתאר של העיר, רמת גן תצטרך להשקיע לא רק בגובה - אלא גם ברוחב: להרחיב את הכבישים, את השירותים ואת מערכות התחבורה הציבורית.

משקיעים שמתעניינים בדירות חדשות בשכונת נגבה חייבים להביט מעבר לפרויקט עצמו. פרויקט חדש ומרשים לא מספר את כל הסיפור - יש חשיבות גדולה למרקם העירוני בסביבה, שכן השוכרים שיגיעו ישקלו פעמיים אם להיכנס לעיר שרק הולכת ומתפתחת בגדודל האוכלוסייה אבל לא מתאימה את עצמה מבחינת תשתיות. נשאלות השאלות - האם יש תוכנית תחבורתית כוללת למתחם? האם יש גישה נוחה לתחנות הרכבת הקלה? האם פועלים באזור מוסדות חינוך, פארקים, גינות ציבוריות ושירותים עירוניים פעילים? התשובות לשאלות ככל הנראה יש חשיבות באיך יקבע שווי הנכס בעוד חמש או עשר שנים - ולא רק גובה המגדל או המפרט בדירה.

בסופו של דבר, רמת גן הציבה לעצמה יעד שאפתני - תוך שמירה על "עירוניות שוקקת ומתחדשת", כפי שמופיע בחזון תוכנית המתאר. אבל כדי להצליח בכך, עליה להפיק לקחים מהשטח. שכונת נגבה היא דוגמה ממשית לכך שהתחדשות עירונית בלי פתרונות תחבורה ותשתיות מקבילים, עלולה לייצר יותר בעיות מהזדמנויות.


עסקאות אחרונות ברמת גן

ברחוב עוזיאל 153, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.4 מיליון שקל. מדובר על דירת 3.5 חדרים בשטח של כ-97 מ"ר שנמצאת בקומה החמישית מתוך 7 קומות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברחוב בועז 4, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.85 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-74 מ"ר שנמצאת בקומה הרביעית מתוך 8 קומות.

ברחוב האגדה 5, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.151 מיליון שקל. מדובר על דירת 2 חדרים בשטח של כ-52 מ"ר שנמצאת בקומה השמינית והאחרונה.

ברחוב סנהדרין 4, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3.3 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-93 מ"ר שנמצאת בקומה הרביעית מתוך 8 קומות.


עסקאות אחרונות בנגבה

ברחוב נגבה 61, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.35 מיליון שקל. מדובר על דרית 3 חדרים בשטח של כ-96 מ"ר שנמצאת בקומה הראשונה.

ברחוב נגבה 36, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 1.84 מיליון שקל. מדובר על דירת 2 חדרים בשטח של כ-55 מ"ר שנמצאת בקומה השניה מתוך 3 קומות.

ברחוב נגבה 75, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.54 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-98 מ"ר שנמצאת בקומה הראשונה.

ברחוב נגבה 15, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.12 מיליון שקל. מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-66 מ"ר שנמצאת בקומה הראשונה מתוך 4 קומות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דני 02/05/2025 20:09
    הגב לתגובה זו
    ממשלה שבמקום להוריד מחירי תחבורה ציבורית לא מבינה איפה היא חיה . ממשלה שלא מבינה שאוטובוס אחד שקול כנגד עשרות מכוניות פרטיות על הכביש לא מבינה איפה אנחנו חיים .
  • 7.
    יש את הקו m2 של המטרו שיגיע רק עוד כ15 שנה (ל"ת)
    קוקו 02/05/2025 07:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 02/05/2025 00:47
    הגב לתגובה זו
    במקום שתהיה כבר עכשיו רשת נתצים עם נתצ בכל כביש עם יותר מנתיב לכיוון אנשים רוצים לעצור את הבניה כדי להמשיך ולהתעלם מכך שהרכב הפרטי הוא הבעיה.אני רק רוצה לשמוע מאחד מאלו הדורשים לעצור את הבניה לעצור גם את הילודה זה עדיין לא קרה כאן.
  • dw 02/05/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    הם עוסקים בדמוגרפיה החריגה של ישראל וזה הגוף הכי מקצועי ומסקרן שכנראה תכיר.ההצעה שלהם איננה לאסור ילודה אבל בהחלט כן להפסיק לעודד ולסבסד אותה. לכל היותר קיצבת ילדים לילד 1 2 ו... זהו.אתה צודק לגמרי שאי אפשר גם להתלונן על מחירי הדיור וגם לתמוך בילודה ללא הגבלה.
  • 5.
    מחירים מופרעים. אין קשר לשווי האמיתי של הנכסים (ל"ת)
    מעניין כמה זמן עוד 01/05/2025 19:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 01/05/2025 19:05
    הגב לתגובה זו
    אין משמעות לקרבה למרכז.
  • 3.
    אנונימי 01/05/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
    הבעיה אבל בישראל הכל מושחת חושבים מהיום למחר אין בניית תוכניות ל30 שנה קדימה הכל מהיום למחר ועם הרבה קומבינות ושחיתות ומקורבים וחברי מרכז ועשרות מיליארדים שנגנבים בשנה
  • 2.
    אנונימי 01/05/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
    בנוסף פקחים תופסים בעלי אופניים חשמליים ונותנים קנסות . מחייבים לנסוע רק על כבישים סואנים פשוט בלתי נסבל לגור שם . ועוד לשלם מליונים עדיף כבר בעזה
  • 1.
    dw 01/05/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    שזה מחר בבוקר מבחינת נדלן כל בניין שמתחילים לבנות היום יתאכלס רק אז כך שדווקא עם זה אין בעיה.מאידך רג חייבת לחקות את תא ולקדם תחצ ושבילי אופניים.מי שיעבור לרכיבת אופניים יחסוך לעצמו פקקים.
  • אנונימיאחד 01/05/2025 18:57
    הגב לתגובה זו
    הליכה של 25 דק
  • dw 02/05/2025 11:36
    ברכיבה של כמה דקות בקורקינט התושב יגיע לרקל
  • עיר שמיועדת למי שחי ועובד על קו הרכבתקלה. אחרת זה קבר (ל"ת)
    תלאביבי 01/05/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריבעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדרי

אבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.
רן קידר |
נושאים בכתבה צחי אבו

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.


המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.

התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.

בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו: "אנו שמחים על הזכייה במכרז ומתכוונים להמשיך לאתר עסקאות נוספות שיניבו תשואה משמעותית, רווחיות למשקיעים ובשורה לשוק השכירות. אנו מאמינים כי השוק נמצא בתקופה נוחה לאיתור הזדמנויות נוספות כמו זו שכעת נקרתה בדרכנו."

האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן

אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.