נכסים אינטלקטואליים: על השווי המתעצם של תוצרי הכלכלה הדיגיטלית
נכסים אינטלקטואליים (INTELLECTUAL PROPERTY) - נכסים מניבים מהסוג הלא-מוחשי, אולי מוכרים פחות מנכסים מניבים מסורתיים כנדל"ן, אולם בעידן המודרני כבר אין עוררין ביחס לערך הכספי העצום שלהם. לא ניתן לחוש בהם, אין להם מרקם, אך הם נחשבים לנכסים מניבים בעלי שווי כספי שלעתים גבוה בהרבה משווי הנדל"ן שבשטחו יושבים בעליהם. הם לא מוגדרים על ידי בטון, דלת או חלון, אלא באמצעות המוח האנושי שהגה אותם.
נכסים אינטלקטואליים הם נכסים מופשטים שנהגו בידי אנשים: אלו יכולים להיות פטנטים, המצאות, טכנולוגיות ומודלים עסקיים; סימני מסחר - מילים, סימנים וצלילים המזוהים עם מוצר או שירות; עיצובים, יצירות אמנות, קולנוע וטלוויזיה, מוסיקה, ספרות וכד'. נכס אינטלקטואלי נחשב כקניין הרוחני של בעליו והוא מוגן בזכויות יוצרים, שמסדירות את אופן השימוש בו ואת התגמול הכספי שמקבל היוצר.
מהפכת המידע הביאה לריכוזם של מאגרי ידע עצומים במגזרי התעשייה השונים. אם בעבר שווי חברה נמדד בעיקר בנכסיה הפיזיים, כיום הנכסים האינטלקטואליים של החברה ובכללם מאגר המוחות שלה - הם מרכיב גדול ומשמעותי בהערכת שווי,ה שלרוב גבוה בהרבה מערך נכסיה הפיזיים.
במילים אחרות, בשוק הכלכלי למדו כיצד לחשב את ערכם המניב של נכסי אינטלקט, פטנטים וקניין רוחני, ואלו תפסו את מקומם של המלאים הפיסיים המונחים במחסנים. המהפך בחשיבה כלפי ערכם של הנכסים האינטלקטואליים בהשוואה למוצרים תעשייתיים מסורתיים, חל בעקבות זינוק דרמטי בשווים הפיננסי.
אתרי אינטרנט כנכסים מניבים
ההתפתחות המואצת של האינטרנט חוללה תמורות משמעותיות כשאפשרה את פיתוחם של מוצרי מידע דיגיטליים חדשים. היא העשירה את מגוון הנכסים האינטלקטואליים המניבים, ערוצי הפצתם והמודלים העסקיים שלהם. כך, בעידן הדיגיטלי ניתן לצרוך כיום וובינרים, פודקאסטים, ספרות דיגיטלית, תוכנה, משחקים, שמות דומיינים ואפילו אפליקציות סלולריות.
תוצר נוסף של הכלכלה הדיגיטלית, הם אתרי אינטרנט שהפכו בשנים האחרונות לערוץ רווחי של נכסים אינטלקטואליים מניבים. בעולם פועלות כיום עשרות חברות המתמחות באיתור אתרי אינטרנט מרובי מבקרים, רכישתם והשבחתם, כאשר הכוונה היא למקסום היכולות של האתרים ולהגדלת היקף ההכנסות מהם.
אתרים בעלי פוטנציאל השבחה הם לרוב אתרי תוכן, כפורומים ובלוגים, אליהם מגיעים מדי יום עשרות אלפי גולשים במטרה לצרוך תוכן, להגיב ולדבר. בישראל אין כמעט אתרים כאלו ומדובר בעיקר באתרים בינלאומיים בעלי תזרים והכנסות מפרסום, עם פוטנציאל לשיפור. השבחת האתר כוללת התאמה אופטימלית למנועי חיפוש, הגדלת כמות המבקרים באתר, אופטימיזציה של הפרסום ופיתוח אפליקציות לשיפור ROI.
ההכנסות מגיעות לאחר מכירת האתר, וכן עוד לפני כן מפרסום שוטף. הנתונים מצביעים על כ-60% מאתרי האינטרנט המושבחים, המניבים לאחר המכירה כמה עשרות אלפי דולרים בממוצע (לאתר); 30% המניבים בין 100 אלף דולרים ועד 500 אלף דולר. כ-10% מהאתרים המושבחים מניבים מעל 500 אלף דולר.
כניסתם לשוק של שחקנים חדשים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בתחום, מכפילי העסקה הגבוהים והיקף העסקאות הגדל בהתמדה ומוערך במאות עסקאות בחודש, מצביעים על המשך מגמת התרחבותו של שוק השבחת האתרים.
נכסים אינטלקטואליים בכלכלה הדיגיטלית
עידן הידע המודרני מאופיין בשוק עצום של שיתוף, העתקה והמרה של תכנים דיגיטליים. תכנים המוגנים תחת זכויות יוצרים, מופצים תדירות תוך התעלמות מוחלטת מזכויות יוצריהם. התעשייה הפיראטית העולמית של התוכן הדיגיטלי ובעיקר בתחום המוסיקה, הטלוויזיה והקולנוע, מגלגלת סכומים של מיליארדי דולרים ופוגעת פגיעה קשה באותן תעשיות.
האכיפה על הפרת זכויות יוצרים של נכסים אינטלקטואליים דיגיטליים אינה פשוטה. זאת, מבלי להיכנס להיבטים החברתיים והמוסריים של העניין. בשוק קיימים פתרונות טכנולוגיים להגנה על תוכן דיגיטלי המונעים את הפצתו. Youtube הוא דוגמא לאתר המאפשר ליוצרים להגן על נכסיהם ובמקביל להרוויח כסף מהפצתם. הרגולציה פועלת כל העת לאכיפת ההגנה על זכויות הנכסים האינטלקטואליים, באופן שלא יפגום בעידוד היצירה ושישמר את זכויות בעליהם לתגמול המגיע להם.
תשאלו את מארק צוקרברג
בעידן הידע, רווחים מנכסים מניבים אינם מוגבלים לנדל"ן גדול ונוצץ. מוח מבריק ומחשב נייד עשויים ליצור נכסים משמעותיים עם פוטנציאל כספי עצום, ועל כך יעידו מארק צוקרברג (פייסבוק) וסרגיי ברין (גוגל). הכלכלה הדיגיטלית המתפתחת הפכה למרחב עצום הנמצא בצמיחה מתמדת. לפיכך, עולה חשיבותה של ההגנה על זכויות הנכסים האינטלקטואליים, והיא צריכה להיות מותאמת לתנאי השוק הדינמיים - בראש ובראשונה, כדי לשמור על זכותם של יוצרי הנכסים לתגמול.
מבנים לשימור: השקעה עם ערך גבוה - האם קיים פונטציאל רווח?
אם קירות יכלו לדבר, מה הם היו מספרים? כשמדובר במבנים לשימור - היסטוריה, תרבות וחיים רחוקים אחרים. האופי והערכים הייחודיים שאותם נכסים מקפלים בין קירותיהם, הופכים את אלה למבוקשים, ומשמשים גורם מרכזי בעליית שווים הכספי לאחר השבחתם. כגובה התקרה והחלונות המאפיינים את המבנים הללו, כך גם התשואה והרווח שמניבה השקעה בנכסים לשימור - גבוהים. מכאן, ברור מדוע נחשבים מבנים לשימור לאפיק השקעה איכותי וכדאי.
מבנים לשימור בארץ ובעולם ידועים כשוק יוקרתי ומבוקש לצרכי מגורים והשקעה. הרעיון הוא לשמר את מראם הייחודי של מבנים נדירים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית, ולשפצם לצורך חיזוק והשבחה. כדי לתמרץ את ביצוע השימור, מוענקים לרוב תמריצים והקלות כזכויות בניה שמאפשרות להוסיף דירות על גגות המבנים, חנייה תת-קרקעית, פיתוח סביבתי, הטבות מס ועוד. במבנים בארץ בהם לא ניתן לממש את זכויות הבניה, קיימת אפשרות להעבירן לנכסים אחרים שאינם מוגדרים כמבנים לשימור.
כמה שווה ערך היסטורי?
ההחלטה על שימור מבנה נתונה בידי רשויות המדינה, ומחייבת את בעליו. תהליך השימור ומימוש זכויות הבניה כרוכים בעלויות גבוהות מאוד המוטלות ברובן על בעלי הנכסים ומכאן הצורך במימון. השקעה בפרויקט לשימור אפשרית באמצעות כניסה לשותפות בנכס או רכישת הבעלות עליו, תמורת ההון הדרוש לביצוע הפרויקט. לאחר כשנתיים ניתן לבצע מימון מחדש של הנכס לפי שווי גבוה יותר ולמכור אותו בשלמותו כיחידה מניבה או למכור יחידות דיור ללקוחות סופיים.
בהיותם נכסים נדל"ניים המקפלים בין קירותיהם אוצרות היסטוריים ופנינות אדריכלות נדירות, האטרקטיביות ופוטנציאל התשואה והרווח של מבנים לשימור ברורים למדי. מחיר הנכס מגלם לא רק את ערכו הנדל"ני המושבח וערכיו ההיסטוריים והאדריכליים, אלא גם את ההשבחה הסביבתית וההוואי המתהווה שלה. מכאן, שפרויקטים לשימור מושכים לרוב בעלי אמצעים, בעקבותיהם הופכת הסביבה למבוקשת ואף נהנית מפריחה עסקית ומסחרית שמעלה גם את ערכם של שאר הנכסים בסביבה.
