מיוחד

סיוט הריבית האפסית: מנהלי השקעות מספקים המלצות השקעה - בחלק הסולידי

בזמן שהציבור נוהר לפקדונות בבנקים, Bizportal שוחח עם בכירים בשוק ההון לגבי אפשרויות השקעה
גיא ארז | (2)

סביבת הריבית האפסית מייצרת למשקיע הסולידי אתגר של ממש בניסיון להשיג תשואה. לפי ניתוח Bizportal שפורסם אתמול - במהלך הרבעון השלישי הציבור בארץ בחר להזרים סכום עתק של 27 מיליארד שקלים לתוכניות פיקדון בבנקים שבהן צריך המשקיע לסגור את כספו לתקופה ממושכת וגם להסתפק בריבית הקרובה מאוד לאפס. שוחחנו היום עם מספר מנהלי השקעות לגבי השאלה - איפה נכון לשים את הכסף כעת, בהנחה שאינכם מעוניינים להסתכן יתר על המידה?

יריב יוריסטה, מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד קרנות: "עבור המשקיע הסולידי אנחנו ממליצים על  קרנות ברמה של 'שקל פלוס' ו'מק"מ פלוס' - החלק הארי בקרנות אלו הוא אג"ח ממשלתי שקלי קצר, בתוספת החזקה באג"ח קונצרני מדורג, שיכולה להניב תשואה גבוהה משמעותית מהפיקדונות. אנחנו מאמינים כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה שלילית, ולכן לא ממליצים על קרנות צמודות. מי  שבכל זאת מאמין כי האינפלציה תהיה חיובית, כמו הערכות חלק מהבנקים,  יכול להשקיע גם באג"חים צמודי מדד, אם כי לדעתי יש להזהר מכך". יוריסטה ממליץ גם על השקעה באג"ח קונצרני, בדגש על חברות יציבות ובטוחות: "אג"ח קונצרני קצרות בעלות מח"מ של שנה יכולות להביא תשואה של כ-1% בשנה הקרובה, אך חשוב שהחברות תהיינה בטוחות". נתן כדוגמא אגרות חוב כמו סלקום אג"ח ה' או שופרסל אג"ח ג', ובאג"חים של חברות כמו החברה לישראל או בנק מזרחי - אלו דוגמאות לחברות שלא יגיעו לחדלות פרעון בשנה הקרובה.

 

לאלו המוכנים לעלות קצת יותר ברמת הסיכון, ממליץ יוריסטה על אג"ח של קרדן רכב נייר מסחרי 3, בעלת תשואה של 1.8% לשנה (מדורגת), או על סאנפלאוור ד': "היא לא מדורגת אך עם רמת סיכון נמוכה, ובעלת תשואה של 2.3%".

דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם הדגיש בשיחה כי לדעתו, משקיע סולידי אינו בהכרח אדם שלא מסוגל לראות תנודתיות, ועליו להסתכל על היחס בין הסיכון לסיכוי: "בשנים האחרונות , בשל ירידת תשואות משמעותית והריבית הנמוכה- הפקדונות מעניקים תשואה אפסית. החלק ה'סולידי' הזה הוא לא הברקה גדולה". לכן, לדבריו, כן כדאי להיות חשופים במידה זו או אחרת למניות – שהן "מתומחרות יחסית באופן הוגן , כמו גם האג"חים". ירדני מאמין כי ככל שנישאר בסביבת ריביות נמוכה המניות יהיו יותר אטרקטיביות מאפיקים אחרים.

בניסיון בכל זאת לקבל עצות למשקיע בחושש מהאפיק המנייתי, אומר ירדני כי כדאי לשלב אג"ח קונצרני בתיק ההשקעות, אך שב והדגיש: "אני חושב שגם משקיעים סולידיים צריכים לשלב מניות בתיק ולא להתקע רק באג"חים. אם אדם בא בגישה שהוא לא רוצה לראות הפסדים, עליו לפנות לממשלתי קצר, קונצרני קצר של חברות בעלות דירוגים גבוהים ובטוחים, ועם רכיב קטן של מניות". ירדני מדגיש כי לאחר השקעה כה סולידית, "שלא יצפה ליותר מדי".

ירדני מספר כי לאורך השנים אשנים התרגלו לשבת בפקדונות 'כביכול בלי תנודתיות', וזה עיוות את המציאות שלהם: אם רוצים להתנתק מתשואה אפסית -  צריך לחוות קצת יותר תנודתיות. כל עוד אנחנו בריביות נמוכות, אין ניסים ונפלאות: המשקיע צריך לוותר על התשואה, או לקחת סיכון".

 

קובי שגב, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות טוען כי הפקדת כספים בפקדונות אינה נכונה כלל כאפיק השקעה בשל הריבית האפסית, ועדיף לפחות לקבל את הנזילות של המזומן. לשאלתנו לגבי אפיקי השקעה לחוסך הסולידי, הדגיש שגב את ההתמדה של המשקיעים: "הרבה לקוחות רואים את הריבית הנמוכה, מרגישים פיק בשוק המניות, ועלולים להיכוות מכך. ברגע שמשקיע סולידי משלב רכיב קטן של 5%-15% מניות ועוד חלק קטן של אג"ח קונצרני - בטווח של שנה ומעלה הוא יקבל תשואה הרבה יותר טובה מהפקדונות".

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לשאלה איזה אפיק היה מסמן בכל זאת, ענה שגב כי יעילות ההשקעה תופיע רק בקרן שמשלב אפיקים רבים, בתיק מפוזר ומשולב. שיעור אחוז המניות, כמובן, צריך להיקבע לפי רמת הסיכון שהחוסך מוכן לחוות: "התשואות באג"חים מאוד נמוכות ומדדי המניות נמצאים אחרי תקופה של עליות: אין אפיק מסויים שיהיה אטרקטיבי באופן מיוחד ואני גם לא רואה מציאות. עם זאת, בחשיפה לכולם יחד – מניות ואג"ח, בארץ ובחו"ל -  התנודתיות בכל אפיק תקזז זו את זו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לירון 01/12/2015 14:58
    הגב לתגובה זו
    מה? מאיפה הבאתם את השטות הזאת? מה זה כתבה ממוחזרת מלפני 10 שנים? איזה פקדונות ואיזה בנקים?
  • שמטוב 01/12/2015 15:29
    הגב לתגובה זו
    אפסית. מי שפדה מעדיף לשבת על הגדר. בתי השקעות בלחץ כי הם חוששים שיוותרו ללא המשקיעים הפריירים. 40 מיליארד זה רק 1.3 פרומיל מסך ההשקעות אבל זו מגמה שעללולה להתגבר. אשר לפתרונות. לדעתי, מי שיכול מוטב לו להשקיע מחוץ למערכת הפיננסית המימסדית. ההפסדים במערכת הפיננסית המימסדית אינם מקריים, אלא נובעים מיחס של זילזול במשקיעים בצירוף עם אשראי בנק ישראל בריבית אפסית.
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות