קצא"א: דליפת דלק בחוף אשקלון; נפתחה חקירה פלילית
המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה פתחה בחקירה פלילית נגד החברה הממשלתית קצא"א בעקבות אירוע דליפת דלק אתמול בלילה מצנרת שלה באזור משען שבמועצה אזורית חוף אשקלון. עד שעות הבוקר פונו כ-800 טונות קרקע מזוהמת שהשתרעו על שטח של כ-3 דונם.
את הדליפה איתרו במוקד הבקרה של קצא"א עצמה, ועם הגילוי הזרמת הדלק הופסקה, ונשלחו לשטח סיירים. בינתיים התבצעו פעולות הנדסיות להחלפת קטע קו הדלק שדלף, באורך של כ-12 מטר.
בימים אלה מתמודדת קצא"א עם עתירה לבג"ץ נגדה של ארגוני הסביבה החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, בשל יבוא הנפט מאיחוד האמירויות לנמל שהיא מפעילה באילת, בהתאם להסכם שנחתם מול MED־RED הישראלית-אמירתית. היבוא כבר החל בנפח מסויים ובקצא"א אומרים כי כלל ההתקשרות בהסכם אינה בהיקף נרחב.
העותרים חוששים מנגד מדליפת נפט מהמכליות המשנעות שתפגע בסביבה הימית, וטוענים כי ההתקשרות אמורה הייתה לקבל את אישור הממשלה. כחברה ממשלתית, אישור זה נדרש במקרים בהם הפעילות תגביל את צעדי הממשלה - בקצא"א טוענים כי אין זה המקרה ועל כן לא היה צורך בקבלת אישור פרטני מהממשלה, וכי מדובר בחלק מהפעילות השגרתית של החברה. עם זאת בחברה הדגישו במענה לעתירה כי הם שפנו למשרד להגנת הסביבה והקימו עמם את הצוות הפועל מסוף 2020 בנושא ומנהל דיאלוג מול המשרד.
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- ארה"ב חוזרת למלא את מאגרי הנפט, ומחיר החבית עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי סקר סיכוני שהזמינו בקצא"א מחברת הזמט, יש התסברות של אחת ל-1,111 שנים לדלף בצנרת המובילה דלק לאניה, וסיכון של דליפה "לא משמעותית" הוא אחד ל-24 שנה., כשבתרחיש זה "הדלף יאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם פגיעה סביבתית או זיהום ים כלל", לפי המסמך. עוד מעלים בחברה הממשלתית שיקולים של בטחון אנרגטי והביקושים והצורך בנפט לדבריהם שימשיכו ללוות אותנו בשנים הקרובות, מה שדורש לפיהם את המשך הפעלת הנמל באילת.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש לנו שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל. האירוע הזה מחדד שתקלות קורות, כל הזמן, ואסור בתכלית האיסור לאפשר לתקלות לקרות בסמיכות לאזורים רגישים, ביבשה או בים, כמו בסמוך לשונית אלמוגים בעלת חשיבות עולמית. נבחן את נסיבות האירוע, ונפעל בהליכי אכיפה מול החברה ככל שיידרש".
- 2.הצינור בן60שנה לא יתכן לא לחדשו , כמו כן למוביל כל 30/08/2021 12:11הגב לתגובה זוהצינור בן60שנה לא יתכן לא לחדשו , כמו כן למוביל כל כך ליוני ומסוכן חייב להיות עטוף בחיישנים לנזילות , אבל מרוב סודיות המנכל ויתר הפרחחים של ההנהלה הם כולם מלכחי פינכה של השליטים
- 1.העומד בשער 30/08/2021 12:08הגב לתגובה זולפרוק נפט בנמל איל, להעביר אותו מאות קילומטרים בצנרת לא הכי מי יודע מה, להטעין אותו בנמל אשקלון בחזרה למיכלית. מה כבר יכול ללכת רע?
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
