מחיר הנפט נמוך - מה הכיוון מכאן? בשבועיים האחרונים היינו עדים בתחילה לתיקון חד כלפי מעלה במחירי הנפט הגולמי לקראת ועידת +OPEC וצניחה חוזרת מיד לאחר פרסום תוצאות הועידה. בהמשך מחיר הנפט המשיך לרדת. הירידה היא חיזוק לאחת המוסכמות/אמונות המקובלת בשווקים הפיננסיים - "Buy the Rumers, Sell the Facts". לקראת הוועידה מחיר נפט בארה"ב (WTI) התקרב ל 30 דולר/חבית, לאחר ההודעה צנח לרמות של 20 דולר, כשביום שישי האחרון נסגר מחירו סביב 18 דולר לחבית.

הלחץ הגדול על המחירים לטווח הקצר נובע בין היתר מהעובדה כי מתקרבים למיצויי כושר האחסון הפנוי, ולא ניתן יהיה לבלום את ירידת המחיר רק על ידי רכישות למלאי. ניתן לראות זאת גם ממחירי החוזים העתידיים בארה"ב. בעוד שהחוזה הקרוב לחודש מאי נסחר ב 18 דולר לחבית, הרי שהחוזים לחודשים הקרובים יקרים הרבה יותר, ומחיר חוזה ליולי לדוגמא יקר ב-12 דולר לחבית מעל חוזה למאי ועומד על כ 30 דולר לחבית.

אותותיו של מחיר הנפט הנמוך צפים ועולים במספר מוקדים ביניהם:

נפט מפצלים בארה"ב – ברמות אלו אין כדאיות כלכלית להמשך הפקה. משרד האנרגיה של ארה"ב אף שוקל לפצות את החברות שיעצרו את ההפקה לזמן הקרוב. רמת המלאים כפי שהזכרתי מתקרבת לשיא. בארה"ב מלאי הנפט חצה את 500 מיליון חביות ומלאי הבנזין מעל 260 מיליון חביות. בנוסף ישנו מלאי צף במכליות ברחבי העולם המחפש קונים.

במוקדים נוספים קטנה הפקת הנפט כמו קנדה נורבגיה וברזיל.

בצד הגיאופוליטי בולטת איראן בפעילות התקפית ומתגרה מול ארצות הברית. תזכורת קצרה לנתונים:

צריכת נפט עולמית: כמאה מיליון חביות ליום לפני הקורונה.

הערכה לביקוש העולמי כיום: 70 עד 75 מיליון חביות ליום ("ח/י").

מפיקות נפט בולטות: ערב הסעודית 9 עד 12 מיליון חביות ליום. רוסיה  כ 11 מיליון חביות ליום. כלל מדינות אופ"ק 33 עד 40 מיליון חביות ליום (כולל סעודיה). מתוכן איראן בעלת כושר תפוקה של 3.7 מיליון ח/י לולא הסנקציות על הייצוא. ארה"ב - קרוב ל-13 מיליון חביות ליום.

• מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
• אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על מנת להתאים את ההיצע לירידה בביקוש של 25 עד 30 מיליון חביות ליום, נדרש קיצוץ של כ-25 מיליון חביות ליום. הקיצוץ שהוסכם עליו רשמית היה 9.7 מיליון ח/י, המהווה 23 אחוז עבור כל אחת מ-20 המדינות שהסכימו עליו. הדגשתי את המילה רשמית מאחר ולרוב לא כל המדינות שהתחייבו לקיצוץ עומדות בתפוקה שנקבעה להן, ואף ישנן מדינות שמצהירות מראש שלא תוכלנה לקצץ (מקסיקו ביניהן). חיזוק נוסף לקיצוץ התקבל ממדינות נוספות אשר הודיעו כי בכוונתן להצטרף למאמץ הקטנת ההיצע ביניהן, ארה"ב, קנדה, ברזיל ונורבגיה.

האם המפיקות הגדולות תוכלנה לעמוד ברמות מחירים אלו לאורך זמן?

ערב הסעודית: ערב הסעודית הינה המדינה בעלת התפוקה הגבוהה ביותר מבין מדינות אופק, ויתרה מזאת, בעלת הרזרבות הגדולה מבין מדינות אופ'ק והשנייה בגודלה בעולם! הרזרבות של ערב הסעודית הן 266 מיליארד חביות המהווים כ-16 אחוז מהרזרבות העולמיות. על מנת להמחיש את השפעתה על התפוקה העולמית נחזור רגע לנתונים.

מתוך תפוקת הנפט של כלל העולם שמסתכמת בכ-100 מיליון חביות ליום, ערב הסעודית מפיקה למעלה מעשרה אחוז. ביכולתה לקצץ את התפוקה לרמה של 9 מיליון ואף פחות ובכך לדחוף את המחירים למעלה, ולהפך: ברצותה היא יכולה להגדיל את ההפקה במיליוני חביות ליום. לוונצואלה, הראשונה ברמת הרזרבות 300 מיליארד חביות, יכולת להפיק רק כ-2 מיליון חביות ביום.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

עד לוועידה האחרונה הפיקה סעודיה 12.3 מיליון חביות ליום ותכננה להמשיך בהיקף זה גם בכל חודש אפריל, כאשר הייצוא יגיע לשיא של כ-10 מיליון חביות! אולם לאור הניסיון הקודם של סעודיה בשנים 2014 -2016 להציף את השוק שהסתיים בכישלון, לא נכון לה להמשיך במלחמת המחירים. בסוף 2016 סעודיה הפנימה שהמשך הצפת השווקים ורמות מחיר נמוכות יביאו אותה לפשיטת רגל תוך שנים ספורות. אנו תקווה כי הלקח נלמד לבל יחזרו על אותה טעות.

ואכן בהסכם האחרון הסכימה סעודיה לקצץ את התפוקה כאמור ב-23 אחוז. רוסיה מנגד לא נותרת בחיבוק ידיים והפיקה גם היא 10 מיליון חביות ליום. השאלה האם תעמוד בהתחייבותה לקצץ כ-2.5 מיליון חביות ליום בהסכם האחרון. ירידת מחיר הנפט תפגע בהכנסות רוסייה ברמה של כ-40 מיליארד דולר בשנה ביחס לתקציב. פגיעה קשה מאוד, אולם השדרים מרוסיה מציגים כי על ידי שימוש ברזרבות בקרן הלאומית NWF (National Wealth Fund) המדינה תוכל להתמודד עם הגירעון למשך מספר שנים. שר האוצר של רוסיה הצהיר כי למדינה מקורות לכסות את הגירעון שייוצר מירידת מחיר הנפט ל-20 דולר למשך שש שנים ויותר.

במקרה בו חזרתה של סין לייצור מלא וצמיחה תגדיל את הביקוש לנפט ומחירו יחזור לרמה של 40 דולר, רוסיה תגיע כבר לנקודת האיזון הכלכלית שלה.

 US SHALE OIL - ההשפעה על תעשיית הנפט מפצלים בארה"ב

כתוצאה מהמחירים הנמוכים תהיה השפעה קשה על תעשיית הפצלים. מקובל להניח כי במחירי נפט הנמוכים מ-40 דולר לחבית, ההפקה אינה כדאית לתעשייה זו. לא אתפלא אם נראה תמיכה מצד הממשל בתעשייה זו בשנת בחירות בארה"ב.

"הקונספירציה" כי הכוונה של סעודיה ורוסיה היא למוטט את התעשייה הזו בארה"ב, אינה נכונה בהכרח. נזכיר כי בפעם האחרונה שסעודיה ניסתה זו בשנת 2014, אכן נוצר משבר חוב בעקבות ההפסדים של תעשיית הנפט מפצלים בארה"ב. אולם דווקא אותו משבר גרם להם להתייעל, לקצץ בהוצאות, לפתח את הטכנולוגיה ולהוזיל את עלות ההפקה. הבדל נוסף הוא שבאותה תקופה היתה לסעודיה רזרבה כספית של מעל 700 מיליארד דולר על מנת להתגבר בעצמה על הירידה בהכנסות הממלכה, אך היא יצאה ממלחמת המחירים בשנת 2016 עם גירעון בתקציב.

לעומתה, דווקא רוסיה וארצות הברית הינים בעלות אורך הנשימה להחזיק מעמד ברמת מחירים נמוכה זו, ואולי גם להפיק ממנה תועלת. ארה"ב למשל מקבלת חיזוק בהיבט של הקטנה בעלויות האנרגיה וכן הטבה פוליטית בדמות הוזלת מחירי הבנזין. ואילו רוסיה מנצלת מצבים של כאוס באזורים שונים בעולם ובוודאי באסיה והמזרח התיכון כדי לצבור עוד כוח.

גם שערי המטבע מקנים יתרון לרוסיה: החלשות הרובל בכ-20 אחוז מסייעת לרוסיה המייצאת נפט, בעוד ערב הסעודית נלחמת כדי לשמור על שער מטבע קבוע שלה. הנפגעת העיקרית מהמשך המצב הינה ערב הסעודית , וכן מדינות אחרות שמצבן הכלכלי קשה.

נתמקד באיראן - הטלטלה במחירי הנפט עלולה לגרום לזעזועים, מתיחות באזור המפרץ הפרסי, ואי וודאות באשר לתגובות בלתי צפויות מצידה. איראן אשר מצבה הכלכלי קשה עוד יותר עקב הפגיעה הקשה מווירוס הקורונה, והנתונה להשפעת הסנקציות שנוקט ממשל טראמפ, סובלת מאוד מרמת מחירים נמוכה בשוק הנפט. איראן נדחקת אל הקיר ומחרחרת מלחמה או לפחות התקפות צבאיות. איראן מצהירה כי ביכולתה לייצא כ-2 מיליון ח/י, אולם הנתונים בחודשים האחרונים הינם כרבע מיליון בלבד, לאור הסנקציות המוטלות עליה.

בשבוע האחרון שיגרה איראן טילים לעבר מתקן נפט של ארה"ב בעיראק, כוחות חמושים "בלתי מזוהים" הסיטו מכלית נפט לנמל איראני, וספינות של איראן מתגרות ומשייטות בקרבת ספינות של צי ארה"ב. הסכנה היא כי בנקודה מסוימת, בין אם בגלל אובדן שליטה על כוחות קיצוניים איראניים, או טעות אחרת כלשהי שתגרום לנזק משמעותי, ארה"ב תהייה חייבת להגיב ושני הצדדים יגררו בעל כורחם למלחמה או מערכה באזור המפרץ הפרסי עתיר הנפט.

הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים