מי ימצמץ ראשון? למרות המשבר הסיני הפד יעלה את הריבית

גיל הוד, יועץ אסטרטגי כלכלי ודירקטור בקרנות פנסיה, חושב שהבנק המרכזי באמריקני עתיד להעלות את גובה הריבית במשק בהחלטה הקרובה - מהם הגורמים? וכיצד העולם יגיב במידה ואכן זה יקרה?
גיל הוד | (1)
נושאים בכתבה הפד ריבית

המשבר שהתחולל בשוק המניות הסיני , ויש שיאמרו בכלכלה הסינית, גרם לשינוי בתפישת השווקים אודות עליית הריבית החזויה בארה"ב. עד לפני ימים אחדים הקונצנזוס היה כי ה'פד' יעלה את הריבית בפעם הראשונה מזה זמן, כבר בישיבתו הקרובה בספטמבר, כאשר המוסכמה הייתה שאם מסיבות טקטיות הדבר לא יתרחש בחודש הקרוב - הוא יקרה לכל המאוחר בחודש דצמבר השנה.

החשש מהיסוס של ה'פד' הוא חשש ריאלי משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא החלשות השווקים המתעוררים ובראשם סין, שעלולה לגרור גם את המשק האמריקני להאטה בעקבות זו בפעילות הכלכלית העולמית. סיבה שניה, היא קיטון בתשלום על החוב של הממשל האמריקני. בסופו של יום, בסביבה של ריבית אפסית, הממשל האמריקני בכל יום מנפיק אגרות חוב בעלות "קופון" של 0.5%-1.5%. הממשל האמריקני פורע בהדרגה חובות יקרים ומגייס במקומם איגרות חוב בריבית של 0.5%-1.5%.

למרות זאת, ה'פד' לא יכול להראות שהוא ממצמץ ראשון, למרות המפולת הסינית ועמה נפילת השווקים ברחבי העולם ש"טרפו את התחזיות". ה'פד' חייב להתעקש ולהעלות את הריבית בחודשיים הקרובים. העלאת הריבית מתבקשת בגלל שתנאי המאקרו של המשק האמריקני לא השתנו. אינפלציית הליבה יציבה מזה זמן על רמה של 1.8% לשנה, ותוואי הצמיחה החזויה אינו משתנה דרמטית ונאמד ב-2.5%. כאשר תנאי היסוד לא משתנים והם נתפשים כטובים ביחס לשאר המשקים המפותחים, אין סיבה שלא לדבוק במדיניות.

בנוסף, ישנם גם משתנים פסיכולוגיים רבי משמעות אשר מייצרים "בהפוך על הפוך" את הצורך לדבוק במדיניות שדוגלת בהעלאת ריבית קרובה. ראשית, אי העלאה של הריבית משמעה הודאה בחולשת הכלכלה האמריקנית ופגיעה בביטחון שחשים הצרכנים והמעסיקים, כמו גם המשקיעים בארה"ב. כמו כן, ארה"ב כמנהיגת העולם וכמובילה כלכלית, אינה מעוניינת להיתפש כמי שנרתעת ממספר "משביתי שמחות" בכפר הגלובלי.

מעבר לתנאי המאקרו ולמשתנים הפסיכולוגיים, גם לשווקים הפיננסיים יש מה לומר. הם מצידם כבר מגלמים העלאת ריבית של ה'פד' ובעצם "מכריחים" את ג'נט ילן, נגידת ה'פד' להגיב. ככל שהפד יאחר בתגובתו כך הוא ייתפש כהססן וכמי שנגרר למהלך. לכן הגיוני כי יקדים להעלות את הריבית. כל עוד לא חלו זעזועים אמיתיים בכלכלה האמריקנית, ה'פד' יבצע העלאת ריבית כמתוכנן שתהיה מאוד מינורית - ברמה של עשיריות אחוזים.

החזאים הפסימיים גם צפויים להתבדות, העלאה מינורית של הריבית בארה"ב תתפרש כהבעת אמון של ה'פד' בכלכלה האמריקנית. ולמרות "התייקרות הכסף" בשל העלאה קטנה של הריבית, הדבר עשוי להתפרש בצורה חיובית ולהוביל להמשך עליות השערים בוול סטריט.  **הכותב הוא יועץ אסטרטגי כלכלי ודירקטור בקרנות פנסיה  ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פגעת בול (ל"ת)
    ג 19/09/2015 22:41
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.