מי ימצמץ ראשון? למרות המשבר הסיני הפד יעלה את הריבית
המשבר שהתחולל בשוק המניות הסיני , ויש שיאמרו בכלכלה הסינית, גרם לשינוי בתפישת השווקים אודות עליית הריבית החזויה בארה"ב. עד לפני ימים אחדים הקונצנזוס היה כי ה'פד' יעלה את הריבית בפעם הראשונה מזה זמן, כבר בישיבתו הקרובה בספטמבר, כאשר המוסכמה הייתה שאם מסיבות טקטיות הדבר לא יתרחש בחודש הקרוב - הוא יקרה לכל המאוחר בחודש דצמבר השנה.
החשש מהיסוס של ה'פד' הוא חשש ריאלי משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא החלשות השווקים המתעוררים ובראשם סין, שעלולה לגרור גם את המשק האמריקני להאטה בעקבות זו בפעילות הכלכלית העולמית. סיבה שניה, היא קיטון בתשלום על החוב של הממשל האמריקני. בסופו של יום, בסביבה של ריבית אפסית, הממשל האמריקני בכל יום מנפיק אגרות חוב בעלות "קופון" של 0.5%-1.5%. הממשל האמריקני פורע בהדרגה חובות יקרים ומגייס במקומם איגרות חוב בריבית של 0.5%-1.5%.
למרות זאת, ה'פד' לא יכול להראות שהוא ממצמץ ראשון, למרות המפולת הסינית ועמה נפילת השווקים ברחבי העולם ש"טרפו את התחזיות". ה'פד' חייב להתעקש ולהעלות את הריבית בחודשיים הקרובים. העלאת הריבית מתבקשת בגלל שתנאי המאקרו של המשק האמריקני לא השתנו. אינפלציית הליבה יציבה מזה זמן על רמה של 1.8% לשנה, ותוואי הצמיחה החזויה אינו משתנה דרמטית ונאמד ב-2.5%. כאשר תנאי היסוד לא משתנים והם נתפשים כטובים ביחס לשאר המשקים המפותחים, אין סיבה שלא לדבוק במדיניות.
בנוסף, ישנם גם משתנים פסיכולוגיים רבי משמעות אשר מייצרים "בהפוך על הפוך" את הצורך לדבוק במדיניות שדוגלת בהעלאת ריבית קרובה. ראשית, אי העלאה של הריבית משמעה הודאה בחולשת הכלכלה האמריקנית ופגיעה בביטחון שחשים הצרכנים והמעסיקים, כמו גם המשקיעים בארה"ב. כמו כן, ארה"ב כמנהיגת העולם וכמובילה כלכלית, אינה מעוניינת להיתפש כמי שנרתעת ממספר "משביתי שמחות" בכפר הגלובלי.
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתנאי המאקרו ולמשתנים הפסיכולוגיים, גם לשווקים הפיננסיים יש מה לומר. הם מצידם כבר מגלמים העלאת ריבית של ה'פד' ובעצם "מכריחים" את ג'נט ילן, נגידת ה'פד' להגיב. ככל שהפד יאחר בתגובתו כך הוא ייתפש כהססן וכמי שנגרר למהלך. לכן הגיוני כי יקדים להעלות את הריבית. כל עוד לא חלו זעזועים אמיתיים בכלכלה האמריקנית, ה'פד' יבצע העלאת ריבית כמתוכנן שתהיה מאוד מינורית - ברמה של עשיריות אחוזים.
החזאים הפסימיים גם צפויים להתבדות, העלאה מינורית של הריבית בארה"ב תתפרש כהבעת אמון של ה'פד' בכלכלה האמריקנית. ולמרות "התייקרות הכסף" בשל העלאה קטנה של הריבית, הדבר עשוי להתפרש בצורה חיובית ולהוביל להמשך עליות השערים בוול סטריט. **הכותב הוא יועץ אסטרטגי כלכלי ודירקטור בקרנות פנסיה ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.פגעת בול (ל"ת)ג 19/09/2015 22:41הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
