ביום שאחרי פקיעת חודש נובמבר, שבירת השיא במדד המעו"ף והראלי המסחרר בדולר - זה זמן טוב לעשות סדר בדברים.

מט"ח

הצמד המקומי, דולר-שקל, ממשיך במסע שלו צפונה. כרגע זה לחץ עקבי, אך מתון מדי יום - מכ-3.8 שקלים בתחילת החודש לכ-3.9 ש' בסופו. סטיית התקן בבורסה נותרת נמוכה יחסית בראי היסטורי - כ-7%, אך גבוהה משפל הסטייה אליו הגענו במהלך השנה (4%-5%, על רקע הערכות "שער רצפה" של בנק ישראל סביב ה-3.4שקלים לדולר אחד). כרגע נסחר כמטבע חופשי, ללא הערכות שוק לשערי רצפה / תקרה.

הבורסה המקומית

מדד ת"א 25 התנהל רוב החודש במסחר מדשדש. בשבוע שעבר הפקיעה הייתה קצת עצבנית על רקע אירן (בכישלון שיחות לאו דווקא מצפים לשמוע הודעה שלילית, אלא business as usual והארכה). יום לפני הפקיעה, כשהתחוור, בין השאר, שתקיפה על אירן לא תתבצע כעת, הייתה מגמה מסוימת של סקוויז כלפי מעלה שהביע את המעו"ף לשיא חדש. עם זאת, האווירה הכללית ממשיכה להיות של דשדוש. אם נסתכל על המדד המוביל במונחים דולריים, נראה אף ירידה (וחלק ניכר מהמדד מתומחר בדולר). סטיית תקן יום ה' על 8.6% - נמוך מאוד בראייה היסטורית, אך לא יוצא דופן השנה, מה שמגלם הערכה של more of the same.

מבחינת אירועים גיאו-פוליטיים על הרדאר, ניתן לציין (כמובן שבהקשר זה יש נטייה לאירועים "לצוץ"):

בחירות מקומיות . נראה שיש קונצנזס שבקרוב יהיו בחירות בישראל. בדרך כלל בחירות מוקדמות זה רע לבורסה, אך בהינתן חוסר התפקוד הנוכחי (המוביל למעשה לכלכלת בחירות מתמשכת) אין זה ברור.

מהומות ערביי-ישראל / ירושלים / רש"פ . על הרדאר, כרגע נראה שבעל השפעה מוגבלת ומוכלת מבחינה כלכלית.

דאע"ש - "המדינה האיסלמית" . כל עוד השפעת המצב בסוריה-עירק על הכלכלה הגלובלית הינה מוגבלת - העולם ביצע write-off כלכלי לעירק כבר לפני עשור, אז חוסר תפקוד אינו משמעותי כלכלית. אם תהיה הפתעה לטובה, ייצוב אזורי הנפט בעירק עשוי להשפיע על ה-supply side של הנפט ומשם על רמת המחירים. בהקשר הישראלי, ניצחון 'דאע"שי' והשתלטות על מרחב סיני-ירדן-סוריה-לבנון-רש"פ (או חלקים מהם) מהווים גורם סיכון גיאופוליטי קיצוני, שאינו התרחיש הסביר כרגע (כן נציין בהקשר זה את שבועות האמונים של ארגונים בסיני ולוב לדאע"ש החודש).

• הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
• סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אירן . במעקב בהינתן ההארכה. הצלחה צפויה לפתוח את אירן לעולם ולתרום ל-supply side של נפט, ובנוסף לספק פרטנר סחר לאירופה. כישלון מבחינה עולמית עשוי להביא לחסימת מיצרי הורמוז ולפגיעה ב-supply side של הנפט (אירן חסומה, וכן חלק ניכר מסעודיה, מדינות המפרץ ועירק). מבחינה מקומית כישלון ותקיפה עשויים להביא לתרחיש של מתקפה רקטית על ישראל.

רוסיה-נוברוסיה-קייב . ממשיך להיות על הרדאר. אחנו מעריכים כי המתווה הסביר שפוטין משחק את ה-long-game של גרימה להפיכת-נגד שתחזיר את כל אוקראינה למסלול הרוסי. בהקשר זה יהיה more of the same של עימות בסקאלה נמוכה (תוך שימור נובורוסיה כ"גורם בעייתי" עד להפיכת הנגד), תוך התפוררות כלכלית של קייב (המצב באוקראינה הינו בכי רע כלכלית).

עם זאת, אצל פוטין כל הקלפים תמיד על השולחן. יש בידו את האמצעים, וקייב (והכוחות הזרים מאחוריה) לא הפגינה חוכמה רבה בניהול הסכסוך עד כה - מה שיכול להוביל לעימות כרגע. נציין שאירופה תלויה חזק בגז הרוסי בחודשי החורף (ויותר תלויה ככל שהחורף קר יותר) - מה שמוריד את היכולת האירופית להפעיל מנופי לחץ בעת זו (בניגוד לקיץ). כל אלה נותנים לפוטין יותר מרחב למשחק התקפי.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

מבחינה טכנית-צבאית, נראה שניתן לבצע מתקפת חורף (בניגוד למלחה"ע ה-2 באזור זה) - חורף גם יכול להיות יתרון לצד הרוסי-נובורוסי, כל עוד משתמשים בפרטיזנים מקומיים וכוחות מצוידים היטב אל מול כוחות המשמר הלאומי והצבא (לאחר ארגון מחדש) של קייב, שעשויים להיות מאורגנים הרבה פחות לאספקה ומלחמה בקור.

סין . נראה שההפגנות בהונג-קונג בדעיכה. סין ממשיכה להפעיל שרירים בדרום-ים-סין (בונה אי-מלאכותי עם שדה תעופה באזור הנתון למחלוקת). יש סימנים שונים (ברמת התבטאויות) לתיאום ביטחוני-דיפלומטי סיני-רוסי). כרגע אין צפי לאירוע גדול (כגון: הטלת מרות על דרום ים סין, סיפוח טיוואן בכוח, פעולה כוחנית באיי מזרח ים סין מול יפן), נראה שסין ממשיכה לפעול עם influence projection איטי. עם זאת, התלקחות כאן היא בעלת השפעה כלכלית נרחבת על כלל העולם הפיננסי.