הבשורה של ג'נט יילן: האם ישתנו דרכי הפעולה בארה"ב?
ג'נט יילן, הנגידה המיועדת של הבנק הפדרלי, הצליחה בשבוע שעבר לתת דחיפה נוספת לשווקים, והמדדים קבעו, שוב, שיאים חדשים. רק נזכיר שמינויה, אשר היה בעצמו אירוע שהשווקים חגגו, היה (בתחילת הדרך) מאוד לא בטוח, וזאת עקב העדפת הנשיא אובמה של אנשים קרובים אליו הרבה יותר, כמו לארי סאמרס ואחרים.
רק קמפיין תקשורתי משולח רסן כלפי אותם מועמדים, הבהיר לנשיא שהשוק הוא הריבון כאן, לכן נאלץ למלא אחר רצונו של וול-סטריט ולהציג את מועמדותה של יילן לסנאט. הצהרת הכוונות שלה, לגבי מעשיה בתפקיד, היתה הגורם לשיאים חדשים בשוק האמריקני, ולעליות די מדהימות באסיה, אירופה ואפילו בישראל.
דאגתה לגבי אחוז האבטלה, והיציבות של ה"התחדשות הכלכלית" הקטנה באמריקה היו עיקר דבריה - לא ממש משהו חדש ומהפכני, למעשה היא חזרה על מדיניות קודמה בתפקיד, ברננקי. בכל זאת, היה בנימת דבריה די כדי להצדיק את המוניטין שלה כיונה צחורה בכל הנוגע להרחבה הכמותית, ובשוק נשמו לרווחה ואף פיתחו תיאבון נוסף. צמצום לא נראה באופק כעת. הבנק הפדרלי עדיין לא רואה במאזנו המתנפח, המגיע כבר לכמעט 4 טריליון דולר, בעיה ממשית.
ברננקי אינו חושב שמדיניותו יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לדולר האמריקני, ואינו רואה את מצב השווקים הפיננסיים כבועה מנותקת מן המציאות הכלכלית האמיתית. יתר על כן, הוא אינו מאמין שיש בעיה במדיניות המממנת למעשה את הגירעון הממשלתי (על ידי רכישת כטריליון דולר של אג"ח מדינה לשנה).
- תיאבון בריא: קרנות ההון הפרטי משתלטות על הכלכלה?
- כצפוי: הבנק המרכזי האמריקני הותיר את הריבית ביולי על כנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר זה, מעניינת תגובתו המתונה של הדולר, לאור מדיניות כה משחיתה שהייתה אמורה לדרדר אותו לרמות שפל עמוקות הרבה יותר. כנראה שהדבר נובע ממצבם הגרוע גם כן של יתר המטבעות המובילים. הדולר הוא עדיין האלטרנטיבה הטובה ביותר.
האירו, הין, היואן והשטרלינג - כל אחד מאותם מטבעות סובל מבעיות חמורות כמו נזילות נמוכה, בעיות מבניות, הרחבה ואי שקיפות. אלה גורמים בינתיים למערכת הפיננסית להמשיך ולראות בדולר את המקום המונטארי היחיד שיכול לשמש כמטבע רזרבות גלובלי.
בצורה זו, לג'נט יילן, או לכל ראש פד אחר, יש את היכולת להמשיך ולומר לעולם את מה שאמר שר האוצר האמריקני לשעבר בשנות השבעים: "הדולר הוא המטבע שלנו, והבעיה שלכם". בהינתן שלפנינו מנהיגת פד שבוודאי לא תסטה מהמדיניות המרחיבה מרצונה אם לא נראה כלכלה פורחת של ממש, נותרו לנו מעט אפשרויות, שכולן קשורות יחד: אינפלציה או משבר פיננסי.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
כאן העניין נהייה קצת מעוות, עד עכשיו ההשפעה של אותה הרחבה על הכלכלה הוא מאוד קטן, ועל כן קשה לראות תסריט של התפרצות אינפלציונית שתגרום לשינוי במדיניות. ראו את מה שקורה בנפט, ובחומרי הגלם האחרים לגבי עניין זה - מבלי צמיחה גלובלית קשה לראות את המדינות האחרות ומטבעותיהן, מפתחים כוח מוניטארי יציב, גלוי ונזיל מספיק כדי להתחרות מול הדולר.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
