הבשורה של ג'נט יילן: האם ישתנו דרכי הפעולה בארה"ב?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס למינויה ההולך ומקרב של ג'נט יילן כיו"ר הפד ולהתנהלותה בשוק ההון
יוחאי שויגר |

ג'נט יילן, הנגידה המיועדת של הבנק הפדרלי, הצליחה בשבוע שעבר לתת דחיפה נוספת לשווקים, והמדדים קבעו, שוב, שיאים חדשים. רק נזכיר שמינויה, אשר היה בעצמו אירוע שהשווקים חגגו, היה (בתחילת הדרך) מאוד לא בטוח, וזאת עקב העדפת הנשיא אובמה של אנשים קרובים אליו הרבה יותר, כמו לארי סאמרס ואחרים.

רק קמפיין תקשורתי משולח רסן כלפי אותם מועמדים, הבהיר לנשיא שהשוק הוא הריבון כאן, לכן נאלץ למלא אחר רצונו של וול-סטריט ולהציג את מועמדותה של יילן לסנאט. הצהרת הכוונות שלה, לגבי מעשיה בתפקיד, היתה הגורם לשיאים חדשים בשוק האמריקני, ולעליות די מדהימות באסיה, אירופה ואפילו בישראל.

דאגתה לגבי אחוז האבטלה, והיציבות של ה"התחדשות הכלכלית" הקטנה באמריקה היו עיקר דבריה - לא ממש משהו חדש ומהפכני, למעשה היא חזרה על מדיניות קודמה בתפקיד, ברננקי. בכל זאת, היה בנימת דבריה די כדי להצדיק את המוניטין שלה כיונה צחורה בכל הנוגע להרחבה הכמותית, ובשוק נשמו לרווחה ואף פיתחו תיאבון נוסף. צמצום לא נראה באופק כעת. הבנק הפדרלי עדיין לא רואה במאזנו המתנפח, המגיע כבר לכמעט 4 טריליון דולר, בעיה ממשית.

ברננקי אינו חושב שמדיניותו יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לדולר האמריקני, ואינו רואה את מצב השווקים הפיננסיים כבועה מנותקת מן המציאות הכלכלית האמיתית. יתר על כן, הוא אינו מאמין שיש בעיה במדיניות המממנת למעשה את הגירעון הממשלתי (על ידי רכישת כטריליון דולר של אג"ח מדינה לשנה).

בהקשר זה, מעניינת תגובתו המתונה של הדולר, לאור מדיניות כה משחיתה שהייתה אמורה לדרדר אותו לרמות שפל עמוקות הרבה יותר. כנראה שהדבר נובע ממצבם הגרוע גם כן של יתר המטבעות המובילים. הדולר הוא עדיין האלטרנטיבה הטובה ביותר.

האירו, הין, היואן והשטרלינג - כל אחד מאותם מטבעות סובל מבעיות חמורות כמו נזילות נמוכה, בעיות מבניות, הרחבה ואי שקיפות. אלה גורמים בינתיים למערכת הפיננסית להמשיך ולראות בדולר את המקום המונטארי היחיד שיכול לשמש כמטבע רזרבות גלובלי.

בצורה זו, לג'נט יילן, או לכל ראש פד אחר, יש את היכולת להמשיך ולומר לעולם את מה שאמר שר האוצר האמריקני לשעבר בשנות השבעים: "הדולר הוא המטבע שלנו, והבעיה שלכם". בהינתן שלפנינו מנהיגת פד שבוודאי לא תסטה מהמדיניות המרחיבה מרצונה אם לא נראה כלכלה פורחת של ממש, נותרו לנו מעט אפשרויות, שכולן קשורות יחד: אינפלציה או משבר פיננסי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כאן העניין נהייה קצת מעוות, עד עכשיו ההשפעה של אותה הרחבה על הכלכלה הוא מאוד קטן, ועל כן קשה לראות תסריט של התפרצות אינפלציונית שתגרום לשינוי במדיניות. ראו את מה שקורה בנפט, ובחומרי הגלם האחרים לגבי עניין זה - מבלי צמיחה גלובלית קשה לראות את המדינות האחרות ומטבעותיהן, מפתחים כוח מוניטארי יציב, גלוי ונזיל מספיק כדי להתחרות מול הדולר.

לאתר FXCM ישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.