על החשש מחרם אירופי, ומניה ישראלית רותחת

אין ספק שגאוותה של ישראל ביכולות הטכנולוגיות שפותחו כאן מוצדקת, העולם אכן משתאה. ישראל היא המקור לכמה מוצרים ותהליכים שממש השפיעו על העולם כולו. מכאן יצאו כמה מהפיתוחים המדהימים ביותר בתחום החקלאות והמים. עוצבו כאן אופנות מובילות, ומבלי להשתחצן תרומתה של ישראל למהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה שניה רק לתרומת ארה"ב, אפילו הרשתות החברתיות נולדו כאן. אלא שישראל התברכה גם בתאוות האקזיט, שגרמה ועודנה גורמת לכל אותן ההמצאות של הראש היהודי לעבור לידיים זרות.

ניסיונות הרכישה של אסטרא זנקה (סימול: AZN) הבריטית ע"י פייזר (סימול: PFE), אלסטום (סימול: ALO.PA) הצרפתית ע"י GE ורכישות הפטנטים הענקיות מסוג רכישת גוגל (סימול: GOOG) את הפטנטים של מוטורולה (סימול: MSI), שמתבצעות בתכיפות הולכת וגדלה, מאותתים שהענקיות הגלובליות פיתחו אסטרטגיה חדשה - הן מגדילות את תקציבי רכישות הידע על חשבון תקציבי הפיתוח שלהן, מסמנות מרכזי מידע ומנסות לרכוש שליטה בפרמיות ענק מפתות. למה? כי זה העתיד. הקניין הרוחני הוא הנפט של תעשיית ההייטק. מדינת ישראל צריכה להתחיל ולחשוב איך היא שומרת על הידע, כי לא לעולם חוסן!

מה נעשה אם חברה כמו בואינג (סימול: BA) תשים הצעה לרכוש את אלביט מערכות (סימול: ESLT) על כל ה-IP שברשותה, או שאולי תציע לאלרון (סימול: ELRN) לרכוש את החזקתה ב- Rafael Development Corporation בפרמיה מפתה? מה יקרה אם תרמו-פישר (סימול: TMO) תציע למכון וייצמן השקעה גדולה ב"ידע". כל ענקיות העולם מחפשות פטנטים וכולן מביטות על ישראל. כל זה חייב להדליק נורה אדומה בישראל, ושיפסיקו לבלבל לכם המוח כאילו ישראל מוחרמת. בישראל יש יותר IP מאשר בכל מקום אחר בעולם, להוציא ארה"ב. כיוון שבישראל השתרשה תרבות האקזיט, וכל הענקיות מודעות לכך, חרם או לא חרם הן תמשכנה להגיע ולנסות לקחת. זה נהדר וממלא גאווה שאינטל מחליטה להגדיל השקעתה בקריית גת ושפראט אנד ויטני (סימול: UTX) רוכשת את מפעל הלהבים לאחר שבאפט רכש את ישקר - אבל של מי הפטנטים כעת? למי שייך הראש שהמציא את הפטנטים כעת? אי אפשר למנוע את התופעה, אבל אפשר להקשות עליה, ראו איך הבריטים ממררים לפייזר את החיים, ואיך נשיא צרפת מעורב במו"מ בין GE לאלסטום.

אורמת טכנולוגיות (סימול: ORA): החלום עדיין קיים וגם הפוטנציאל

בתחילת נובמבר עשינו כתבה על אורמת תחת הכותרת "". ראינו אז את הסימנים החיוביים שבלטו במהלך 3 הרבעונים הראשונים של 2013, ואת כניסתה של פימי. הסיכום היה להמתין רבעון או שניים נוספים ולראות את ההתפתחויות. אורמת, יצירתם של בני הזוג יהודית ולוסיאן ברוניצקי, היא אחת היצירות התעשייתיות הגדולות והמבטיחות שיצאו מישראל. למרות הזמן הארוך, הקשיים הרבים ומפחי נפש למשקיעים, הפוטנציאל עדיין שם והוא גדול מאוד. כצמן לא מכר החזקותיו בחברה בגלל שנראה היה לו שהפוטנציאל נעלם.

• "טראמפ טוב לגיאותרמיה, ובמובן הזה הוא טוב לאורמת"
• עקפה ציפיות ב-10%: אורמת טכנו עולה ב-3%

כדי להבין מה טמון פה, המשקיע צריך להבין תחילה על מה בדיוק מדובר כאן - אורמת היא החברה המובילה בעולם בתחום הפקת אנרגיה ממקורות גיאותרמיים, עיצוב, פיתוח וייצור של הציוד המתואם לכך. אורמת נוסדה באמצע שנות ה-60' של המאה שעברה במטרה לייצר אלטרנטיבות לנפט ופחם. היא התחילה בפיתוח אנרגיה סולארית (המפעל הראשון בעולם), עברה לפיתוח אנרגיה מתהליכים תעשייתיים (מה שקרוי Energy recovery) והתמקדה לבסוף, בתחילת שנות ה-90', בתחום האנרגיה הגיאותרמית. חשוב לזכור שב-25 מתוך 48 שנות קיומה היא פעלה בסביבה בלתי ניתנת לתחרות כלכלית בנפט ובפחם כמקורות לאנרגיה (ב-1980-2005 נמכרה חבית נפט בפחות 30 דולרים. המחיר אף הגיע לשפל של 12 דולרים).

אורמת הונפקה בת"א ב-1991 והגיעה לבורסה של ניו יורק בנובמבר 2004 עם גיוס של 93.75 מיליון דולרים ברוטו (90.6 נטו), לפי 15 דולר למניה. החתמים היו ליהמן ז"ל ו-RBC Capital הקנדית. בעת ההנפקה החברה רשמה הכנסות של 204.3 מיליון דולרים ב-2003 ורווח נקי של 33.5 מיליון. מניית החברה הגיעה לשיא בסוף 2007, כאשר מחירה נגע ב-60 דולרים לשם הגיעה לאור הביצועים מאז ההנפקה ובעידוד כל האנליסטים. למרות המשבר הגדול ב – 2008-9 עלו המכירות והרווח הנקי ב 2009 ל-415.2 ו-68.6 מיליון דולרים בהתאמה אלא שבאותה שנה נפלה המניה לרמה של 36 דולרים - 40% מתחת לערכה שנתיים קודם. המניה המשיכה להתדרדר ונחתה בסוף ספטמבר 2011, דווקא מול התאוששות בשוק כולו כולל של מתחרותיה, על 14 דולרים. מחוסר מקום לא נכנס לפירוט הסיבות שהובילו לכך, אבל "השוק" ניחש נכון את מה שעומד לקרות, כי החברה סיימה את 2012 עם מכירות של 501.8 מיליון אבל עם הפסדים תפעוליים ונקיים מפחידים - 160 ו-212.6 מיליון בהתאמה, ורוב האנליסטים נטשו (כמובן).

במהלך השנים שלאחר מכן, החברה ביצעה רה-אורגניזציה, קצצה בעלויות וב-2013 חזרה לרווחיות תפעולית ונקיה. המכירות עלו ל-533.2 מיליון והרווח התפעולי והנקי הסתכמו ב-96.6 ו-42 מיליון בהתאמה. הרבעון הראשון של 2014 המשיך במגמה החיובית, "השוק" ראה את ההתפתחויות והחל להגיב בחיוב עוד בסוף 2012. המניה עלתה מאז בכ-114% לרמה של כ-30 דולרים. עליית המניה בלתי יציבה ומלאה בזעזועים, מלווה בחששות רבים ובצדק. המשקיעים נכוו קשות בעבר הלא רחוק, ולכן היום הם זהירים בהרבה. בנוסף, ישנן עדיין כמה "בעיות וול סטריטיות" מעיקות, כמו התדמית של חברה משפחתית שוול סטריט אינה אוהבת (יש לא מעט שמאשימים את ההנהלה במשבר).

• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל מי שמתעלם מרכילויות יכול בהחלט להבחין בפוטנציאל שהולך וגדל, הכניסה של פימי תרמה לכך לא מעט. אחת הבעיות שעדיין מרחפת מעל אורמת בפרט וכל חברות האלטרנטיבה ככלל היא השאלה, עד כמה יכולה האלטרנטיבה לנגוס בנפט ובפחם, ומה מעמדה בתוך מכלול האלטרנטיבות? הסטטיסטיקה מראה שאפילו היום, לאחר שנים רבות של פיתוח ומיסחור מקורות אלטרנטיביים רבים, כ-81% מכלל האנרגיה המשומשת בעולם מגיעה מנפט ופחם, כ-3% מהגרעין ורק כ-16% מכל שאר המקורות האלטרנטיביים האחרים יחדיו (ויש רבים, מאנרגיה סולארית ועד לביומסה ואלג'י). הגיאותרמיה מספקת היום פחות מ-0.2%, ועדיין אינה זולה משמעותית להפקה, כך שרבים עדיין מפקפקים.

אבל התקדמות מהפכות הטכנולוגיה וה-IT, לצד הזיהום שהולך וגדל, מבטיחים שהשימוש בגיאותרמיה יגדל. בינתיים, האחוזים הקטנים הללו זה הרבה מאוד כסף. לפי בלומברג, במהלך 2013 הושקעו 3.2 מיליארד דולר בתחום (מתוך 244 מיליארד דולר שהושקעו בפיתוח כל המקורות האלטרנטיביים), וב-2014 הם צופים הכפלת הסכום, בעיקר בשל כניסתו של פרויקט Sarulla בצפון סומטרה, אינדונזיה. אורמת מחזיקה בפרויקט זה ב-12.75%. היא צפויה לספק את הציוד וממירי אנרגיה. החברה שותפה בקונסורציום לצידן של חברת האנרגיה האינדונזית medco energi internasional (סימול: MEDC.JK), חברת הסחר היפנית הענקית Itochu (סימול: ITOCY) בנאסד"ק וחברת החשמל היפנית הגדולה, Kyūshū Electric Power (סימול: 9508) ביפן.

מלבד העובדה שהרבעונים האחרונים (במיוחד הראשון של 2014) היכו את הציפיות, הם מצביעים על שיפור מתמשך ומשמעותי בהכנסות, ברווחיות ובתזרים המזומנים. החברה מאמינה שתסיים את השנה עם הכנסות של 540-60 מיליון. לאור תוצאות הרבעון הראשון של 2014, האנליסט מרק בארנט מהמורנינג-סטאר עידכן את המחקר שערך על החברה בסוף 2013, וממשיך להדגיש את מה שכבר הדגיש אז "אורמת נמצאת במסלול להצגה של צמיחה מרשימה, בכל הסעיפים. אני מעריך שתלך ותגדל לכיוון 2018, ובעיקר בגלל ההכנסות ממכירת אנרגיה וב"תמיכת" הפרויקטים הגדולים בניו זילנד, אינדונזיה והפוטנציאל הגדול שמתפתח בקליפורניה". לדעתו האנרגיה שמייצרת אורמת תהיה עדיפה על אנרגיה ממקורות כמו רוח או סולארי.

בארנט מודע לחששות שהיו בוול סטריט בנוגע להנהלה, ובונה לא מעט על פימי (שגילון בק מונה כיו"ר החברה מטעמה). "אנחנו מאמינים", הוא כותב, "שפימי לא תפגע במודל העסקי של אורמת שמוכיח עצמו. מה שכן, היא תשפיע על ההתמקדות במקסום ההחזרים". במילים אחרות, "למודאגים אני אומר, יש מי ששומר". לדבריו יורם ברוניצקי יהיה המנכ"ל הבאף לאחר שיהודית ברוניצקי, אימו, תפרוש בקרוב. אבל וול סטריט לבטח תעקוב מקרוב אחרי ההנהלה. לצדה של יהודית ברוניצקי, 5 דירקטורים מסיימים את תפקידם בשנתיים הקרובות, ולכן תעקוב מקרוב אחר המינויים החדשים.

יש עדיין לא מעט סיכונים, כמו בעיות בצד הטכנולוגי, בצד הפיננסי או תנודת מטבעות, שלא להזכיר רגולציה ופוליטיקה. אפילו שש שנות המס המופחת ממנו נהנית החברה בישראל מסתיימות השנה. לבסוף ישנה התחרות המתגברת ככל שהאנרגיה הגיאותרמית מקבלת הכרה. המתחרים הם גם חברות מתמחות וגם חברות שירותי חשמל (Utilities).במחיר של 29 דולר המניה נסחרת במכפיל היסטורי של כ-32 פעם ומכפיל 2014-15 של 26 ו-19-20 בהתאמה. אבל צריך לזכור שהקונצנזוס מורכב ממעט מאוד אנליסטים, כך שלא היינו מייחסים לו יותר מידי חשיבות.

אתמול הופיע מאמר באתר Fools, תחת הכותרת, "", כדאי לקרוא. כרגיל, מי שמעוניין במניה שלא ירדוף, יהיו זעזועים, בה ובשוק, אבל בהשוואה לנובמבר האחרון, אנחנו כאמור מאוד אופטימיים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.