האתגרים מתרבים: AMD מקבלת הורדת המלצה
מניית AMD ADVANCED MICRO DEVICES , אחת מחברות השבבים המובילות בעולם, ספגה ביום שני מכה, לאחר שחברת המחקר BofA Securities הורידה את דירוג המניה מ"קנייה" ל"נייטרלי" והפחיתה את מחיר היעד מ-180 דולר ל-155 דולר. בעקבות ההמלצה השלילית, מניית AMD יורדת בכ-5.2% ונסחרה ברמה של 131.3 דולר, השפל הנמוך ביותר מאז ה-7 באוגוסט.
השינוי בדירוג מגיע על רקע שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא התחרות הקשה הצפויה בתחום השבבים המשמשים לבינה מלאכותית מול אנבידיה NVIDIA CORP , ששולטת כיום בשוק זה בצורה מוחלטת. השנייה היא החשש מפני ירידת ביקושים למעבדים למחשבים אישיים במחצית הראשונה של 2025.
AMD מול אנבידיה
בכל הנוגע לשוק הבינה המלאכותית, האנליסטים מעריכים כי למרות המאמצים של AMD, הדרך לנצח את אנבידיה ארוכה ומפותלת. אנבידיה נחשבת כיום למניית הבינה המלאכותית המדוברת ביותר בוול סטריט, עם שווי שוק של 3.5 טריליון דולר (פי 15 מ-AMD שנסחרת לפי שווי של 225 מיליארד דולר) והכנסות של 35 מיליארד דולר ברבעון האחרון לעומת 6.8 מיליארד דולר של AMD.
כראיה לכך, ב-BofA Securities מציינים את אמזון, אחת מהלקוחות הגדולים של AMD בתחום הענן, שלאחרונה העדיפה באופן ברור מוצרים מותאמים אישית של חברות כמו מארוול ואנבידיה על פני אלו של AMD. נוסף על כך, ענקית הטכנולוגיה גוגל גם היא מעדיפה להשתמש במוצרים שלה עצמה או של אנבידיה.
אומנם AMD נהנית כיום מנוכחות משמעותית אצל חברות כמו מיקרוסופט, מטא ואורקל, אך התוכניות של אותן חברות להשקיע באופן נרחב בשבב החדש והמתקדם של אנבידיה בשם Blackwell עשויות להגביל את ההזדמנויות של AMD בשוק, כך לפי האנליסטים.
- AMD מזנקת, פורטינט יורדת והדאו בדרך לשיא חדש?
- AMD מציגה תחזית צמיחה אגרסיבית - שוק הבינה המלאכותית לא עוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בתחום שבבי המעבדים למחשבים האישיים צמיחת המכירות של AMD לא בהכרח תימשך. בשיחת הועידה האחרונה של החברה בחודש אוקטובר, דיווחה מנכ"לית AMD ליסה סו על גידול של 18% בהכנסות בהשוואה לשנה שעברה, לרמה שיא של 6.8 מיליארד דולר. זאת בזכות עלייה משמעותית במכירות של מעבדי מחשבים ושרתי מרכזי נתונים. עם זאת, בוול-סטריט חוששים מפני ירידה בביקושים למעבדים אלו במחצית הראשונה של 2025.
הביצועים העקביים וביצועי המניה
למרות ההורדה בדירוג והסיכונים שצוינו, בסופו של דבר האנליסטים עדיין מתרשמים מהביצועים העקביים של AMD לאורך זמן, ומציינים כי החברה יכולה להמשיך ליהנות מהצרות שחווה כיום המתחרה העיקרית שלה - אינטל. כמו כן, העובדה ש-AMD נוטלת חלק בשוק הבינה המלאכותית המתפתח והצומח במהירות עשויה לסייע לחברה לשמור על קצב צמיחת מכירות של 15%-20%.
יחד עם זאת, הביצועים של מניית AMD בשוק ההון השנה מאכזבים בינתיים. בעוד הנאסד"ק המריא ב-31% מתחילת השנה, מניית AMD דווקא ירדה בכ-9%. ייתכן שהתחרות הקשה מול אנבידיה והחשש מירידה עתידית בביקושים תרמו לביצועים הנחותים האלה.
בסופו של דבר, לאור העוצמה של אנבידיה בשוק שבבי הבינה המלאכותית, קשה לראות כיצד AMD תצליח לגנוב ממנה נתחים משמעותיים, לפחות בטווח הקצר. נכון שגם AMD רושמת מכירות של מיליארדי דולרים בתחום, אך ההפרש העצום בשווי השוק מול אנבידיה מעיד על יתרונה העצום של האחרונה.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
התוצאות לרבעון השלישי
אם נתעלם לרגע מתגובת המשקיעים, שהורידו את המניה אז ב-4% הרי שהמספרים שהציגה AMD בדוחותיה האחרונים דווקא נראים מרשימים. החברה דיווחה על הכנסות של 6.82 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 18% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח למניה הגיע ל-92 סנט, בהשוואה ל-70 סנט בשנה הקודמת.
את הקרדיט לשיפור בתוצאות ייחסה מנכ"לית AMD, ד"ר ליסה סו, לצמיחה המואצת במכירות מעבדי ה-EPYC וה-Instinct למרכזי הנתונים ולביקושים העזים למעבדי Ryzen. היא הדגישה את ההזדמנויות הרבות הניצבות בפני החברה בתחומי עיבוד הנתונים המתקדם בענן, בקרב לקוחות פרטיים ובמערכות משובצות, על רקע הגידול בצריכת הדאטה ברחבי העולם.
בחלוקה למגזרים עסקיים, תחום מרכזי הנתונים בלט עם זינוק של 122% בהכנסות, שהגיעו ל-3.55 מיליארד דולר. גם תחום הלקוחות רשם עלייה נאה של 29% בהכנסות שעמדו על 1.88 מיליארד דולר. לעומת זאת, תחומי הגיימינג והמערכות המשובצות ספגו ירידות של 69% ו-25% בהתאמה, על רקע האטה בביקושים והתייצבות המלאים בשווקים.
במהלך הרבעון החברה רכשה את ZT Systems כדי לחזק את יכולותיה במרכזי הנתונים, ואת Silo AI כדי להעצים את פתרונות ה-AI שהיא מציעה. בנוסף, החברה השיקה שבבים חדשים המיועדים בדיוק לצרכים אלו, כמו ה-EPYC 9005 וה-Instinct MI325X, ויצרה שיתופי פעולה עם ספקיות ענן מובילות לפיתוח פתרונות מבוססי AI.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
