גוגל
צילום: טוויטר

באירופה רוצים לפצל את אלפבית - זה יכול להיות טוב למשקיעים

בוול-סטריט סבורים כי אלפבית בחלקים שווה הרבה יותר וכי פיצול של יוטיוב, אפילו חלקי, עשוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהוסיף 15 דולר למניה של אלפבית
אדיר בן עמי | (1)

רשות ההגבלים העסקיים האירופה מעוניינים לפרק את אלפבית GOOGLE על מנת לצמצם את הדומיננטיות של חברת הבת גוגל בפרסום באינטרנט. בוול-סטריט דווקא מברכים וצופים במקרה של פיצול של יוטיוב, תוספת של 190 מיליארד דולר לשווי החברה. 

"אנו מאמינים כי אלפבית שווה יותר בחלקים, מאשר מאוחדת", כתבו ב-Needham. "לכן אנחנו מקבלים בברכה ניסיונות של הרגולטורים לפצל את החברה". האנליסטים סבורים כי הערכת שווי של יוטיוב כעסק נפרד, תשקף שווי גבוה ב-50% מהשווי שהעסק מקבל כעת תחת אלפבית. גם פיצול חלקי של יוטיוב עשוי להוסיף עוד 8% למחיר המניה הנוכחי של אלפבית, העומד על איזור ה-190 דולר.

יוטיוב היא רק סיבה אחת להתלהבות האנליסטים. בתקופה פה פרסומות פוליטיות מופיעות ללא הרף, אלפבית אחראית לכמעט 40% מההוצאות על מודעות דיגיטליות. בנוסף, ההתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית צפויה להניע את העסקים הדיגיטליים בשנים הקרובות, דבר שהוא מעולה עבור גוגל. טכנולוגיות הענן והבינה המלאכותית של החברה צפויים להועיל מאוד למפרסמים בגוגל ויוטיוב.

 

ההכנסות של יוטיוב

שוק הסטרימינג לקח נתח משמעותי מהטלוויזיה המסורתיות ויוטיוב עדיין המובילה בשוק. בשנת 2023, ליוטיוב היה יותר מ-9% משעות הצפייה של משתמשים בשירותי סטרימינג, לעומת 8.5% של נטפליקס וכ-3.5% ל-Hulu ואמזון. במחיר של 9.7 דולר לאלף חשיפות, יוטיוב גובה מחיר גבוה ב-30% עד 50% מהמפרסמים מאשר מתחרים כמו מטא, טוויטר או מיקרוסופט עם לינקדין. 

ההכנסות מפרסומות ביוטיוב הכניסו לאלפבית 31.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, או 10% מסך ההכנסות. בוול-סטריט צופים כי המכירות מפרסומות יגדלו ל-35 מיליארד דולר ב-2024. בנוסף, יוטיוב צפויה להכניס עוד 20 מיליארד דולר מעסק הסרטונים מבוסס המנויים של החברה שצומח במהירות. חלק אחד בעסק הוא יוטיוב TV, שמחזיק ב-8 מיליון מנויים והפך את יוטיוב לשירות הטלוויזיה הדיגיטלית הגדול ביותר בארה"ב. ההכנסות ממנויי יוטיוב TV צפויות לגדול ב-25% השנה ל-4.8 מיליארד דולר.

מקור הכנסה נוסף של החברה הוא יוטיוב פרימיום, גרסה ללא פרסומות עם תוכן נוסף וגישה אינטרקטיבית יותר מהסמארטפון, שצפוי להכניס לחברה 8.4 מיליארד דולר.  בנוסף, יש גם את יוטיוב מיוזיק, המתחרה של ספוטיפיי שצפוי להכניס לאלפבית השנה 6.6 מיליארד דולר.

 

הדוחות האחרונים

אלפבית רשמה לרבעון הראשון רווח למניה של 1.89 דולר על הכנסות של 80.53 מיליארד דולר. האנליסטים ציפו לרווח למניה של 1.51 דולר עם הכנסות של 78.7 מיליארד דולר. החברה דיווחה אז גם כי תשלם לראשונה אי פעם דיבידנד של 20 סנט למניה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ההכנסות ממגזר הפרסום, הכולל את מנוע החיפוש וכלים נוספים, עמדו על 61.66 מיליארד דולר, לעומת צפי של 60.18 מיליארד דולר. ההכנסות מגוגל קלאוד עמדו על 9.57 מיליארד דולר, בוול-סטריט ציפו ל-9.35 מיליארד דולר. ההכנסות מפרסומות ביוטיוב עמדו על 8.09 מיליארד דולר, כאשר הצפי היה ל-7.72 מיליארד דולר. הרווח התפעולי הסתכם ב-25.47 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-22.4 מיליארד דולר. 

עוד דיווחה גוגל כי תבצע בייבאק בסך 70 מיליארד דולר.

"התוצאות שלנו ברבעון הראשון משקפות ביצועים חזקים בחיפוש, יוטיוב וענן", אמר המנכ"ל סונדאר פיצ'אי. "אנחנו נמצאים כבר בתוך עידן הג'ימיני שלנו ויש מומנטום גדול ברחבי החברה. ההובלה שלנו במחקר ובתשתיות בינה מלאכותית, כמו גם טביעת הרגל של המוצר הגלובלי שלנו, מציבים אותנו במקום טוב לקראת הגל הבא של חדשנות בינה מלאכותית".

אלפבית נסחרת כעת לפי שווי של 2.36 טריליון דולר, זאת לאחר שמניית החברה זינקה ב-36% מתחילת השנה וב-59% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 08/07/2024 19:12
    הגב לתגובה זו
    חפיר מטורף
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".


מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף. 

המהלך הזה, למרות המשמעות הגדולה שלו לסחר ולשווקים הפיננסים עומד בצל של מהלך באמת ענק וקריטי של הממשל האמריקאי (יותר נכון - ניסיון) להקטין את רמת החוב הענקית. ארה"ב נמצאת ברמת חוב תוצר של כ-120%. זו רמת חוב שלא ניתן להמשיך איתה לאורך זמן, והממשל עושה מאמצים ניכרים להפחית אותה.