ניר בר דעה
צילום: ברידגווטר

ריי דליו זז הצידה; מי הישראלי שתפס את מקומו בניהול קרן הגידור?

ריי דליו עדיין ישראל בקרן כמנטור למנהלים ולעובדים; קרן ברידג'ווטר מנהלת 150 מיליארד דולר והיא מהגדולות בתעשייה

ריי דליו, מנהל קרן הגידור ברידג'ווטר בן ה-73 מעביר את השליטה בקרן הגידור שהקים. דליו, היה הבכיר מבין שלושה מנהלי השקעות משותפים בקרן וישב בוועדת ההשקעות של ברידג'ווטר. הוא העביר את כל זכויות ההצבעה שלו לדירקטוריון, כאשר זמן רב, המנכ"לים ניר בר דעה הישראלי ומארק ברטוליני ינהלו מעתה את ברידג'ווטר.

בר דעה בן 41 הוא בנו של גיורא בר דעה עד לאחרונה מנכ"ל קבוצת שטראוס ואחיו של גל בר דעה מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו. בר דעה הצטרף לברידג'ווטר ב-2015. הוא שימש בין השאר כראש חטיבת investment engine של הקרן, ובתחילת 2021 מונה למשנה למנכ"ל. בתחילת 2022 מונה למנכ"לות משותפת וכעת הפך להיות אחד משני האנשים החזקים בקרן. 

ברידג'ווטר היא  אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, עם  נכסים של 150 מיליארד דולר. דליו ימשיך לכהן במועצת המנהלים של ברידג'ווטר, יפרסם מחקרים והיה סוג של מנטור למנהלי ועובדי החברה. 

"ההעברה של ברידג'ווטר מריי הסתיימה בימים האחרונים", נכתב במייל ממנהלי הקרן לעובדים דעה וברטוליני. "התהליך הזה לא היה קל וגם לא תמיד הסכמנו, אבל ביחד סיימנו עכשיו משהו שחברות מעטות או מייסדים השלימו - מעבר מחברה שמנוהלת על ידי המייסד, לגוף שמנוהל בהצלחה על ידי הדור הבא".

 

דליו הוא אחד מהגורואים הגדולים של וול סטריט. הוא נולד בשנת 1949 בלונג איילנד שבניו יורק למשפחה ממעמד הביניים והחל להשקיע בגיל 12. בשנת 1975, לאחר סיום לימודי MBA באוניברסיטת הארוורד, פתח בדירתו הצנועה את חברת BRIDGEWATER. כמעט יובל לאחר מכן החברה היא מנהלת קרנות הגידור הגדולה עם נכסים של מעל 150 מיליארד דולר. הונו של דליו מוערך ב-19 מיליארד דולר והוא בן עשירי העולם.

מאז הקורונה עלה דליו לכותרות כאשר הזהיר כי פעולותיו של הפד' והממשל בארה"ב מובילים את השוק לבועה במחירי המניות, אשר צפויה להתפוצץ ולהכות בחוזקה בכלכלה. מתחילת השנה אכן צפינו בירידות במחירי המניות אך הנבואה עוד לא התגשמה במלואה. ביום שבת האחרון טען בפוסט בלינדקאין כי צמצום המאזן של הפד עלול להוביל את הכלכלה לסטגפלציה וכי הוא צופה ירידה נוספת של בין 20% ל-25% במניות.

דליו נחשב ל"משקיע מאקרו" שכן הוא מתרכז בעיקר בנתונים משמעותיים מכל העולם בכדי להחליט איפה להניח את הכסף שלו. הגישה הזו מאוד שונה למשל מזו של וורן באפט המשקיע האגדי שמתמקד בעיקר בערך של חברות ספציפיות. באפט מנתח חברות לעומק ומנסה לראות האם הן מתומחרות במחיר נמוך שצפוי לעלות בעתיד (ראו כאן - כללי ההשקעה של וורן באפט). ההתמקדות של דליו היא בפעילות של כלל הכלכלות בעולם ול-Bridgewater יש שתי קרנות עיקריות, כאשר כל אחת פועלת לפי אסטרטגית השקעה שונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

האסטרטגיה הראשונה - מאקרו

האסטרטגיה הראשונה של החברה נקראת PURE ALPHA והיא מוכוונת לביצוע עסקאות בשווקים שונים ובנכסים בהם - סחורות, מניות, אגרות חוב ומט"ח. העסקאות מתבססות על תחזיות מאקרו-כלכליות של צוות החברה בנוסף לעזרה ממודלים ואלגוריתמים המבוצעים על ידי מחשב. דליו היה בין מנהלי קרנות הגידור הראשונים להשתמש במודלים של מחשב בכדי לאמת את רעיונותיו בנוגע לתפקוד הכלכלה והערכת מחירי נכסים. 

ריי דליו הוא אחד המשקיעים הגדולים בהיסטוריה, מה השיטה שלו ומה הוא חושב על מחירי המניות? איך צריך להיראות תיק ההשקעות שלכם, מה ההבדל הגדול בין דליו לוורן באפט, מה דליו חושב על הביטקוין ולמה הוא סבור כי ארה"ב צפויה לאבד את מעמדה כמעצמה עולמית? >

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן של 07/10/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    תמיד זה הבן של...לעד המשפחות האלה יקבלו משכורות עתק בעוד העובדים הפשוטים ירוויחו גרושים.
  • 2.
    ישראל 06/10/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    קרן השקעות אמריקאית במגעים לרכישת 30%ֶ מפעילות אלטשולר שחם. אולי זה קשור?
  • 1.
    ברק 06/10/2022 08:23
    הגב לתגובה זו
    או לפחות נדחף הצידה בנימוס. הביצועים שלו בשנים האחרונות היו איומים ונוראיים והפד הציל אותו מאחורי הקלעים כמה פעמים.
  • לא נכון הוא תכנן את זה כבר הרבה זמן (ל"ת)
    נ.ש. 06/10/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.

סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.

הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.

מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.