ניר בר דעה
צילום: ברידגווטר

ריי דליו זז הצידה; מי הישראלי שתפס את מקומו בניהול קרן הגידור?

ריי דליו עדיין ישראל בקרן כמנטור למנהלים ולעובדים; קרן ברידג'ווטר מנהלת 150 מיליארד דולר והיא מהגדולות בתעשייה

ריי דליו, מנהל קרן הגידור ברידג'ווטר בן ה-73 מעביר את השליטה בקרן הגידור שהקים. דליו, היה הבכיר מבין שלושה מנהלי השקעות משותפים בקרן וישב בוועדת ההשקעות של ברידג'ווטר. הוא העביר את כל זכויות ההצבעה שלו לדירקטוריון, כאשר זמן רב, המנכ"לים ניר בר דעה הישראלי ומארק ברטוליני ינהלו מעתה את ברידג'ווטר.

בר דעה בן 41 הוא בנו של גיורא בר דעה עד לאחרונה מנכ"ל קבוצת שטראוס ואחיו של גל בר דעה מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו. בר דעה הצטרף לברידג'ווטר ב-2015. הוא שימש בין השאר כראש חטיבת investment engine של הקרן, ובתחילת 2021 מונה למשנה למנכ"ל. בתחילת 2022 מונה למנכ"לות משותפת וכעת הפך להיות אחד משני האנשים החזקים בקרן. 

ברידג'ווטר היא  אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, עם  נכסים של 150 מיליארד דולר. דליו ימשיך לכהן במועצת המנהלים של ברידג'ווטר, יפרסם מחקרים והיה סוג של מנטור למנהלי ועובדי החברה. 

"ההעברה של ברידג'ווטר מריי הסתיימה בימים האחרונים", נכתב במייל ממנהלי הקרן לעובדים דעה וברטוליני. "התהליך הזה לא היה קל וגם לא תמיד הסכמנו, אבל ביחד סיימנו עכשיו משהו שחברות מעטות או מייסדים השלימו - מעבר מחברה שמנוהלת על ידי המייסד, לגוף שמנוהל בהצלחה על ידי הדור הבא".

 

דליו הוא אחד מהגורואים הגדולים של וול סטריט. הוא נולד בשנת 1949 בלונג איילנד שבניו יורק למשפחה ממעמד הביניים והחל להשקיע בגיל 12. בשנת 1975, לאחר סיום לימודי MBA באוניברסיטת הארוורד, פתח בדירתו הצנועה את חברת BRIDGEWATER. כמעט יובל לאחר מכן החברה היא מנהלת קרנות הגידור הגדולה עם נכסים של מעל 150 מיליארד דולר. הונו של דליו מוערך ב-19 מיליארד דולר והוא בן עשירי העולם.

מאז הקורונה עלה דליו לכותרות כאשר הזהיר כי פעולותיו של הפד' והממשל בארה"ב מובילים את השוק לבועה במחירי המניות, אשר צפויה להתפוצץ ולהכות בחוזקה בכלכלה. מתחילת השנה אכן צפינו בירידות במחירי המניות אך הנבואה עוד לא התגשמה במלואה. ביום שבת האחרון טען בפוסט בלינדקאין כי צמצום המאזן של הפד עלול להוביל את הכלכלה לסטגפלציה וכי הוא צופה ירידה נוספת של בין 20% ל-25% במניות.

דליו נחשב ל"משקיע מאקרו" שכן הוא מתרכז בעיקר בנתונים משמעותיים מכל העולם בכדי להחליט איפה להניח את הכסף שלו. הגישה הזו מאוד שונה למשל מזו של וורן באפט המשקיע האגדי שמתמקד בעיקר בערך של חברות ספציפיות. באפט מנתח חברות לעומק ומנסה לראות האם הן מתומחרות במחיר נמוך שצפוי לעלות בעתיד (ראו כאן - כללי ההשקעה של וורן באפט). ההתמקדות של דליו היא בפעילות של כלל הכלכלות בעולם ול-Bridgewater יש שתי קרנות עיקריות, כאשר כל אחת פועלת לפי אסטרטגית השקעה שונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

האסטרטגיה הראשונה - מאקרו

האסטרטגיה הראשונה של החברה נקראת PURE ALPHA והיא מוכוונת לביצוע עסקאות בשווקים שונים ובנכסים בהם - סחורות, מניות, אגרות חוב ומט"ח. העסקאות מתבססות על תחזיות מאקרו-כלכליות של צוות החברה בנוסף לעזרה ממודלים ואלגוריתמים המבוצעים על ידי מחשב. דליו היה בין מנהלי קרנות הגידור הראשונים להשתמש במודלים של מחשב בכדי לאמת את רעיונותיו בנוגע לתפקוד הכלכלה והערכת מחירי נכסים. 

ריי דליו הוא אחד המשקיעים הגדולים בהיסטוריה, מה השיטה שלו ומה הוא חושב על מחירי המניות? איך צריך להיראות תיק ההשקעות שלכם, מה ההבדל הגדול בין דליו לוורן באפט, מה דליו חושב על הביטקוין ולמה הוא סבור כי ארה"ב צפויה לאבד את מעמדה כמעצמה עולמית? >

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן של 07/10/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    תמיד זה הבן של...לעד המשפחות האלה יקבלו משכורות עתק בעוד העובדים הפשוטים ירוויחו גרושים.
  • 2.
    ישראל 06/10/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    קרן השקעות אמריקאית במגעים לרכישת 30%ֶ מפעילות אלטשולר שחם. אולי זה קשור?
  • 1.
    ברק 06/10/2022 08:23
    הגב לתגובה זו
    או לפחות נדחף הצידה בנימוס. הביצועים שלו בשנים האחרונות היו איומים ונוראיים והפד הציל אותו מאחורי הקלעים כמה פעמים.
  • לא נכון הוא תכנן את זה כבר הרבה זמן (ל"ת)
    נ.ש. 06/10/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.