ריי דליו זז הצידה; מי הישראלי שתפס את מקומו בניהול קרן הגידור?
ריי דליו, מנהל קרן הגידור ברידג'ווטר בן ה-73 מעביר את השליטה בקרן הגידור שהקים. דליו, היה הבכיר מבין שלושה מנהלי השקעות משותפים בקרן וישב בוועדת ההשקעות של ברידג'ווטר. הוא העביר את כל זכויות ההצבעה שלו לדירקטוריון, כאשר זמן רב, המנכ"לים ניר בר דעה הישראלי ומארק ברטוליני ינהלו מעתה את ברידג'ווטר.
בר דעה בן 41 הוא בנו של גיורא בר דעה עד לאחרונה מנכ"ל קבוצת שטראוס ואחיו של גל בר דעה מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו. בר דעה הצטרף לברידג'ווטר ב-2015. הוא שימש בין השאר כראש חטיבת investment engine של הקרן, ובתחילת 2021 מונה למשנה למנכ"ל. בתחילת 2022 מונה למנכ"לות משותפת וכעת הפך להיות אחד משני האנשים החזקים בקרן.
ברידג'ווטר היא אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, עם נכסים של 150 מיליארד דולר. דליו ימשיך לכהן במועצת המנהלים של ברידג'ווטר, יפרסם מחקרים והיה סוג של מנטור למנהלי ועובדי החברה.
"ההעברה של ברידג'ווטר מריי הסתיימה בימים האחרונים", נכתב במייל ממנהלי הקרן לעובדים דעה וברטוליני. "התהליך הזה לא היה קל וגם לא תמיד הסכמנו, אבל ביחד סיימנו עכשיו משהו שחברות מעטות או מייסדים השלימו - מעבר מחברה שמנוהלת על ידי המייסד, לגוף שמנוהל בהצלחה על ידי הדור הבא".
דליו הוא אחד מהגורואים הגדולים של וול סטריט. הוא נולד בשנת 1949 בלונג איילנד שבניו יורק למשפחה ממעמד הביניים והחל להשקיע בגיל 12. בשנת 1975, לאחר סיום לימודי MBA באוניברסיטת הארוורד, פתח בדירתו הצנועה את חברת BRIDGEWATER. כמעט יובל לאחר מכן החברה היא מנהלת קרנות הגידור הגדולה עם נכסים של מעל 150 מיליארד דולר. הונו של דליו מוערך ב-19 מיליארד דולר והוא בן עשירי העולם.
מאז הקורונה עלה דליו לכותרות כאשר הזהיר כי פעולותיו של הפד' והממשל בארה"ב מובילים את השוק לבועה במחירי המניות, אשר צפויה להתפוצץ ולהכות בחוזקה בכלכלה. מתחילת השנה אכן צפינו בירידות במחירי המניות אך הנבואה עוד לא התגשמה במלואה. ביום שבת האחרון טען בפוסט בלינדקאין כי צמצום המאזן של הפד עלול להוביל את הכלכלה לסטגפלציה וכי הוא צופה ירידה נוספת של בין 20% ל-25% במניות.
דליו נחשב ל"משקיע מאקרו" שכן הוא מתרכז בעיקר בנתונים משמעותיים מכל העולם בכדי להחליט איפה להניח את הכסף שלו. הגישה הזו מאוד שונה למשל מזו של וורן באפט המשקיע האגדי שמתמקד בעיקר בערך של חברות ספציפיות. באפט מנתח חברות לעומק ומנסה לראות האם הן מתומחרות במחיר נמוך שצפוי לעלות בעתיד (ראו כאן - כללי ההשקעה של וורן באפט). ההתמקדות של דליו היא בפעילות של כלל הכלכלות בעולם ול-Bridgewater יש שתי קרנות עיקריות, כאשר כל אחת פועלת לפי אסטרטגית השקעה שונה.
- ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
- הדולר נחלש, הפד מתנדנד – והזהב מזנק לשיאים חדשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
האסטרטגיה הראשונה - מאקרו
האסטרטגיה הראשונה של החברה נקראת PURE ALPHA והיא מוכוונת לביצוע עסקאות בשווקים שונים ובנכסים בהם - סחורות, מניות, אגרות חוב ומט"ח. העסקאות מתבססות על תחזיות מאקרו-כלכליות של צוות החברה בנוסף לעזרה ממודלים ואלגוריתמים המבוצעים על ידי מחשב. דליו היה בין מנהלי קרנות הגידור הראשונים להשתמש במודלים של מחשב בכדי לאמת את רעיונותיו בנוגע לתפקוד הכלכלה והערכת מחירי נכסים.
> ריי דליו הוא אחד המשקיעים הגדולים בהיסטוריה, מה השיטה שלו ומה הוא חושב על מחירי המניות? איך צריך להיראות תיק ההשקעות שלכם, מה ההבדל הגדול בין דליו לוורן באפט, מה דליו חושב על הביטקוין ולמה הוא סבור כי ארה"ב צפויה לאבד את מעמדה כמעצמה עולמית? >
- 3.הבן של 07/10/2022 18:34הגב לתגובה זותמיד זה הבן של...לעד המשפחות האלה יקבלו משכורות עתק בעוד העובדים הפשוטים ירוויחו גרושים.
- 2.ישראל 06/10/2022 12:32הגב לתגובה זוקרן השקעות אמריקאית במגעים לרכישת 30%ֶ מפעילות אלטשולר שחם. אולי זה קשור?
- 1.ברק 06/10/2022 08:23הגב לתגובה זואו לפחות נדחף הצידה בנימוס. הביצועים שלו בשנים האחרונות היו איומים ונוראיים והפד הציל אותו מאחורי הקלעים כמה פעמים.
- לא נכון הוא תכנן את זה כבר הרבה זמן (ל"ת)נ.ש. 06/10/2022 09:38הגב לתגובה זו

שבוע מסחר קצר ודוח תעסוקה - מה צופים האנליסטים?
אחרי קיץ של שיאים בשווקים, וול סטריט פותחת את ספטמבר עם תחושה מעורבת – בין אופטימיות על המשך המומנטום לבין החשש הוותיק מהחודש הידוע לשמצה. אוגוסט הסתיים עם שיאים חדשים במדדים המובילים – ה־S&P 500 חצה לראשונה את רף 6,500 נקודות והדאו ג’ונס נגע בשיאים משלו – אך כל סוחר ותיק יודע: היסטורית, ספטמבר הוא החודש הגרוע ביותר למניות.
האזהרה הזו אינה תיאוריה בלבד. הנתונים מראים שבכל פעם מחדש, המדדים הגדולים בארה"ב – ה־S&P 500, הדאו והנאסד"ק – רושמים את הביצועים החלשים ביותר בשנה דווקא בספטמבר. השנה, כשהשווקים נכנסים אליו אחרי ראלי ארוך, הלחץ גדול אף יותר: האם מדובר בתחילתה של נסיגה צפויה, או שמא השווקים יצליחו לשבור את הסטטיסטיקה?
התמונה הכלכלית לא חד־משמעית
מצד אחד, UBS מעריכים שהשווקים נמצאים בעיצומו של שוק שורי מתמשך: נחיתה רכה לכלכלה, ירידה בריביות ורווחיות חזקה של החברות אמורים להמשיך לתדלק את העליות. מצד שני, יש מי שמזהירים כי החוסן של הכלכלה האמריקאית מתעתע. גרגורי דקו מ־EY־Parthenon טוען שהצמיחה ברבעון השני, שעמדה על 3%, נבעה בעיקר מירידה מלאכותית ביבוא, בעקבות הזינוק ברכישות מוקדמות של עסקים שחששו ממכסים.
הנתון שיכריע את הטון בספטמבר יהיה שוק העבודה. אחרי דו"ח התעסוקה החלש של יולי, המשקיעים יעקבו בדריכות אחר נתוני המשרות שיתפרסמו ביום שישי. כל סימן נוסף להאטה בהעסקה יאותת לשוק שהפד כמעט מחויב להוריד ריבית כבר החודש – תרחיש שיכול לשנות את כיוון המסחר בטווח הקצר.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולצד המאקרו, יהיו גם נקודות מבחן מיקרו: דו"חות כספיים של שמות כבדים כמו סיילספורס וברודקום, שיספקו הצצה לביקושים בענפי הטכנולוגיה והענן.

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים
ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל.
אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.
אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל עוזבת את אירלנד
הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות, ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.