על תעשיית "ההשקעות האחראיות", על MSCI INC והשינוי בהערכת חברות: השימוש שעושים משקיעים במדדים החשבונאים הפופולריים להערכת שווי חברה הולך ופוחת. מדדי הערכה מהסוג של P/E (price-to-earnings, מחיר המניה ביחס לרווח למניה), B/P (price-to-book, מחיר המניה לערכה החשבונאי), PEG (price-to-earnings growth, מחיר המניה ביחס לקצב הצמיחה), תשואת הדיווידנד (dividend yield), ROCE ( Return on Capital Employed), תזרים מזומנים, יכולות פירעון ועוד, אלו שמבוססים על עובדות העבר, פחות מעניינים את משקיעי המאה ה-21 ואין הוכחה טובה מזו להערכות המטורפות שראינו בעשור האחרון.

זה לא שהמשקיעים לא מאמינים במדדים האלו ששיטות ההערכה החשבונאיות אינן נכונות יותר אלא שבעשורים האחרונים ובמיוחד מאז תחילת המיזוג בין כלכלת המיינסטרים ומהפכת הטכנולוגיה, בסביבות 2008-9, אימצו המשקיעים, במיוחד בני הדור הצעיר, מדדים אחרים, מבוססי הערכות לגבי העתיד (כמו הרהורי לב, חלומות או פלטפורמות AI שמעריכות התפתחויות כלכליות בעתיד) שהתפתחו כתוצאה מהמהפכה, במיוחד מהפכת האינפורמציה. המדדים "הישנים" עדיין חשובים, בטח בלימודי הכלכלה, החשבונאות ובמנהל העסקים באקדמיה אבל בעולם החלטות ההשקעה הריאלי, בוול סטריט, הם מתקשים להתמודד מול הפרמטרים החדשים להערכה.

והאמת היא שיש לא מעט הסברים להעברת הדגש בהערכת חברה מהשענות על נתוני עבר עובדתיים להערכות עתידיות. הראשונה כלכלית שהתבטאה ביצירת נישות תעשייתיות חדשות שצמחו במהירות ואפשרו לחברות שבתוכן, רובן ללא היסטוריה עסקית רצינית, להציג נתוני צמיחה ורווחיות מהירים מהמקובל שהערכה על סמך המדדים הישנים אינה רלוונטית. השנייה, חברתית. מהפכת האינפורמציה אפשרה הצטרפות מאות מיליוני משקיעים צעירים, חסרי ניסיון בהשקעה ושפלטפורמות ההערכה שלהם שונה לחלוטין מזו של דור המשקיעים של המאה ה-20 (הבייבי-בומרס).

השלישית, פסיכולוגית. קצב הצמיחה והרווחיות המהיר בעשור האחרון מחד והצריכה הגלובלית שהתפשטה במהירות מאידך יצרו "אשליית המשכיות" ותמכו למעשה בהעדפת ההערכה על בסיס העתיד לעומת ההישענות על נתוני העבר. הרביעית קשורה בשלישית ומדובר בתרומת תקשורת הרשת והרשתות החברתיות והחמישית שהמעבר נעשה בעידודה של וול סטריט וכאן הקשר לתעשיית ה ESG שצומחת במהירות.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ה-ESG  (Environmental, Social, and Governance) הן השקעות שהערכתן קשורה בשיקולים חברתיים, סביבתיים וניהוליים ופחות בשיקוליי המדדים החשבונאים המקובלים, בהתאמתן/ביכולת ההסתגלות שלהן להתפתחויות שקשורות באקלים, במצב חברתי, ביכולות ניהול לא פחות משהן קשורות במדדים החשבונאים ובמקרים רבים יותר. השקעות אלו הופכות, בקצב הולך ומתגבר, לכלי משמעותי בקביעת הרכב תיקי השקעות ברחבי העולם. מדובר באסטרטגית השקעות שפותחה במתכוון ושגורמת למשקיע להעדיף, לצורך ההערכת מניות ואגחי"ם, מדדי הערכה שלא בהכרח משקפים מציאות כלכלית.

עולם ההשקעות המערבי-קפיטליסטי מנסה, כתוצאה מהתקדמות המהפכה, ההתפתחויות בנושא האקלים ויכולת ההתאמה של החברות לתנאים המשתנים לבצע חישוב מחדש של הדרכים להערכת החברות או "איך מחברים/מתאמים בין ביצועי החברות (הרווחיות) לחדשנות הטכנולוגית ולמצבו המתדרדר של כדור הארץ (משבר האקלים)" והשקעות ה ESG מתימרות לעשות זאת. הרעיון בנוי על ההנחה שהשקעה בחברות שעומדות בקריטריונים של ESG תהיה רווחית למשקיע אבל גם תעזור בשפור מצב כדור הארץ וכיוון שהטכנולוגיה עוזרת גם לפתרון בעיית האקלים וגם להתייעלות החברות זה יבטיח למשקיע גם את "המעורבות" הטכנולוגית.

וול סטריט (בנקאי ההשקעות והברוקרים) הבינה שדור המשקיעים של המאה -21 יאהב השקעות מסוג זה לא פחות משאהב את סלי ההשקעה ולכן התפתחה תעשיית ה ESG. בוול סטריט הבינו שהקמת תעשייה כזו בסביבה הנוכחית יהיה מצב של Win-win ומסתבר שצדקו, זה מצליח בגדול שהרי ההערכות הן שלמעלה מ 35 טריליון דולרים (כן, טריליון) כבר עברו במהלך 3 השנים האחרונות להשקעות מסוג זה, כשליש מכול כספי ההשקעה הגלובליים ואליבא בלומברג יגיעו ל 53 טריליון ב 2025.

• SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
• מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

זה מצליח לא רק בגלל העניין של המשקיעים בנושא אלא גם בשל ההצלחה  ביצירת רייטינג (דירוג) בתחום. דירוג דומה לדירוג שמעניקות חברות הדירוג מהסוג של מודי או P&S, לחברות הציבוריות, AAA ומטה. את הדירוג פיתחה  חברה אחת, Inc. MSCI (סימול:MSCI) וזה אומץ בהתלהבות ע"י החברות, מוכרי ההשקעות והמשקיעים. MSCI שולטת בלעדית כמעט על מתן דירוג ESG ומסתבר שמשקיעים שרוכשים סל ESG סומכים בעיקר על דירוג ה ESG של הסל או החברות שנכללות בו וזאת למרות שלרוב המשקיעים אין מושג איך החברה מגיעה לדירוג שחשיבותו להחלטת ההשקעה שלהם כול כך חשובה.

מי את MSCI? הספור מתחיל עם חברת ניהול הנכסים הפרטית הוותיקה Capital International שבשנות ה-60 התחילה לפרסם מדדי מניות ואגרות חוב שנסחרו מחוץ לארה"ב. בשנות ה-80 הבינו מנהלי בנק ההשקעות מורגן סטנלי שמשקיעי ארה"ב מוכנים להשקיע גם מחוץ לארה"ב (מה שקודם לכן כמעט ולא היה קיים) ורכשו מ-Capital את רישיון ההפעלה של המדדים והקימו את חטיבת Morgan Stanley Capital International (MSCI) indexes. הם היו הראשונים לפרסם מדדי הניקיי. ה-DAX, ה-FTSE  ושאר הבורסות שמחוץ לארה"ב.

ב-2004 רכשה מורגן את חברת התכנה הייחודית דאז, Barra, Inc (אז בסימול:BARZ) שהובילה גלובלית בפתוח פלטפורמות ליצירת קריטריונים (בנצ'מרק) למדדים ולניתוח של ניהול סיכונים ומיזגה אותה לתוך חטיבת MSCI. מורגן הנפיקה את החטיבה בשתי הנפקות ציבוריות, ב-2007 וב-2010 וכיום החברה ציבורית ומפרסמת מידי יום 120,000 מדדים ביותר מ-70 מדינות ומאפשרת שימוש בפלטפורמות ניתוח הסיכונים.

האיש שאחראי לכל הסיפור, כולל הפתוח של מנגנוני הדירוג להשקעות ב-ESG, הוא הנרי פרננדז, מבכירי מורגן בעבר שיזם את הקמת MSCI כחטיבה במורגן. פרננדז, בעל עבר עשיר כנהל חטיבות שונות בענקית ההשקעות, עזב את מורגן בהנפקה ומשמש כיו"ר ומנכ"ל MSCI. יצא לנו להשתתף בעבר בסמינר שנתן האיש בניו יורק ולא פלא שנבחר, ב-2021, ע"י המגזין בארונס, כאחד מ-30 המנהלים הטובים בעולם.

החברה, שבעת ההנפקה הציגה מכירות של 900 מיליון ורווח נקי של 173.5 מיליון או 1.41 דולר למניה סיימה את 2021 עם הכנסות של 2.044 מיליארד, רווח נקי של 726 מיליון או 9.95 דולר למניה. הקונצנזוס צופה הכנסות של 2.34 ו-2.7 מיליארד ל 2022-3 ורווח למניה של 11.5 ו-13.3 דולר למניה בהתאמה. המניה, שבנובמבר האחרון הגיעה לשיא של 680 דולרים מכה בגדול את הנאסד"ק וה-S&P בחמש השנים האחרונות אבל מאז נובמבר נפלה ב-31%, לא חלילה בגלל משבר בעסקיה היא ממשיכה בהכאת הקונצנזוס אבל האנליסטים, בהובלת מורגן סטנלי, הורידו מאז תחילת השנה את מחירי היעד.

אבל הנכס החשוב של החברה הוא השליטה בדירוג ה-ESG, מהלך שפרננדז התחיל מיד לאחר הנפקת החברה. הוא הבין שיותר ויותר משקיעים, במיוחד דורות ה X,Y,Z (ילידי 1965-2000 שמחליפים כמשקיעים את דור הבייבי בומרס) לוקחים ברצינות את משבר האקלים וצדק סוציאלי, לא פחות מאשר את הקריטריונים החשבונאים וחיים את הטכנולוגיה ואלו יעדיפו להשקיע בחברות שתורמות לשיפור המצב אם יאמינו שדירוג ה ESG שלהן מבטא את איכות ההשקעה בנושאים הנ"ל. לכן, מאז ההנפקה התחיל לרכוש חברות תכנה שיכולות לעזור בהמשך הפתוח של פלטפורמות בניית וניהול מדדים ופלטפורמות ניהול סיכונים והתמקד בפתוח דירוג ESG (ESG rating).

פרננדז גם הבין שההצלחה למשוך משקיעים תלויה באמון שיהיה להם בהשקעה וכדי לייצר אמון חייבים ליצר דירוג אמין וממוקד ESG וכאשר וול סטריט זיהתה את  נושא ה ESG MSCI הייתה שם. לפי בלומברג 60% מכול הכספים של "משקיעים קטנים" (הציבור) שעברו לסלי וקרנות ESG הופנו לכאלו שמדורגות באמצעות MSCI (יו"ר החברה פרננדז טוען שהרבה יותר). 40 סנט מכול דולר שמשלמות קרנות וסלים בעבור הרייטינג מגיע ל MSCI, הדירוג שמעניקה MSCI לחברה ציבורית הוא בעל חשיבות עליונה בתחום ההשקעות בה. אתר הבלומברג, תחת הכותרת, "המיראז' של ESG", מסביר כיצד הרייטינג נקבע ועד כמה גדולה חשיבותו למשקיעים ולחברות שמעוניינות להעלות הרייטינג.

מחקר שהוציא ביה"ס למנהל בהרווארד לאחרונה קובע שהעלייה הדרמטית בהצטרפות חברות לדירוג ה-ESG תימשך כי חשיבות הדירוג לחברות הולך וגדל ויישאר בעדיפות להנהלה,מהו הדירוג שלפיו מוערכות השקעות ESG? וול סטריט, בשלב הנוכחי, רואה בהשקעות ESG את "מנוע הרווחיות החדש של וול סטריט". תעשיית ניהול הנכסים רואה גם היא בהשקעות ה-ESG מנוף לגידול משמעותי בעסקיהם וכך גם חברות מובילות (מסתבר שהעלאת דירוג של ESG תורם משמעותית לחברה אפילו יותר מדירוג סוכנויות הדירוג). הוסיפו את העובדה שהמשקיעים מאמינים בדירוגי ה-ESG והרי לכם מצב של Win-win כאמור שמאפשר לייצר תעשייה שלמה שההמשכיות שלה תלויה למעשה בהמשך האמון ברייטינג שעדיין ניתן ללא שום רגולציה!!. חברת ניהול הנכסים הגדולה והיוקרתית ביותר בעולם, בלקרוק (סימול:BLK) למשל משתמשת ברייטינג של MSCI כתעודת הכשר לכול הקרנות והסלים למניות ואגרות החוב שהיא מנפיקה והיא לא היחידה כמובן, כול חברות ה-S&P מדורגות ESG (כמעט כולן ע"י MSCI).

אבל מי שבכול זאת רוצה לדעת כיצד MSCI מעניקה הדירוג מגלה מוזריות לא מעטות. קחו למשל את העלאת הדירוג לרשת מקדונלד כדוגמה: מקדונלד מייצרת יותר גז חממות מרוב המדינות בעולם, פולטת 54 מיליון טון לשנה (לאורך שרשרת האספקה שלה) וזה בעלייה מתמדת. בשנה שעברה העלתה MSCI את דירוג ה-ESG למקדונלדס כשהיא מציינת את "תרומתה לסביבה". מדוע? כי MSCI קבעה "ששינויי האקלים אינם מסכנים וגם לא עוזרים לשורה התחתונה של דו"ח הרווח והפסד של החברה" ולכן לא כללה פליטות פחמן בהערכה. כלומר הדירוג בדק אם בעיית האקלים פגעה במקדונלד ולא אם מקדונלד פוגעת באקלים.

תוכלו לקרוא הכול במאמר "המיראז' של ESG" שהבאנו. מוזרות כזו יכולה לעבור רק כאשר המשקיעים מאמינים בנושא, בשיטות הדירוג וכשאין רגולציה וזה המצב בתעשיית ה ESG וכיוון שוול סטריט חפצה ביוקרה של התעשייה הזו נראה לנו שהמוזרויות האלו לא יפריעו עד שחלילה יקרה משבר אמון בשיטת הדירוג. הסיכום הוא שמיליוני משקיעים שקנו סלי ETF קונים אותם בשל מעורבות החברות בפעילות ESG לבטח והאמון שלהם ברייטינג ש MSCI מספקת ולא בגלל המכפילים. השקעות ב-ETF ממוקדי ESG עלו מ-78 מיליארד גלובלית ב 2019 ל-391 מיליארד ב-2021 ובחודשיים הראשונים של 2022 הגיעו ל-378 מיליארד.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו  לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.