מטוס בואינג
צילום: בואינג

התרסקות נוספת לבואינג - הפעם במניה שנופלת ב-9%

הרווחים של בואינג היו אמורים להמריא, אבל הם נחתו; החברה מפספסת בגדול את התחזית. וול סטריט ציפתה להכנסות של 15.9 מיליארד דולר, עם הפסד של 15 סנט למניה. בפועל, אוי ואבוי – הכנסות של 14 מיליארד דולר והפסד של 2.75 דולר למניה בלבד. ומה עם המתחרה איירבוס?
נתנאל אריאל | (5)

בואינג BOEING בתקופה קשה. ארבע שנים של בעיות קשות – תקלות והתרסקויות במטוסי 737 MAX, מגיפת קורונה, היו אמורות להסתיים ברבעון הראשון של 2022. וול סטריט ציפתה להמראה בתוצאות – מכירות של 15.9 מיליארד דולר, עם הפסד של 15 סנט למניה. בפועל, אוי ואבוי – הכנסות של 14 מיליארד דולר והפסד של 2.75 דולר למניה. בתגובה - המניה נופלת ב-9% למחרי של 152 דולר למניה, ושווי שוק של 89.6 מיליארד דולר.

 

בואינג היא ענקית תעופה עם פעילות מרשימה גם בתחום החלל והביטחון. שתי הפעילויות לא סיפקו את הסחורה.  החברה מסרה 95 ברבעון, לעומת 77 מטוסים שנמסרו לפני שנה. ברבעון הראשון של 2018, לפני התקלות וההתרסקות של מטוסי 737 MAX, מסרה בואינג 218 מטוסים מסחריים. השוק ציפה למסירות מוגברות יותר ברבעון הראשון של 2022, והחשש שגם ברבעון הבא זה לא יתאושש דרמטית.

 

 "ברבעון הראשון התמודדנו עם אתגרים חדשים שהשפיעו על העולם, התעשייה והעסקים שלנו", אמר עם פרסום התוצאות, מנכ"ל החברה, דייב קלהון, "אני גאה בצוות שלנו ובהתקדמות המתמדת שאנו עושים לקראת המטרות המרכזיות שלנו. הגדלנו את הייצור והמשלוחים של 737 MAX, והתקדמנו משמעותית ב-787 על ידי הגשת תוכנית ההסמכה שלנו ל-FAA".

 

נזכיר שמטוס ה-MAX קורקע ברחבי העולם ממרץ 2019 עד נובמבר 2020 לאחר שתי התרסקויות קטלניות בתוך חמישה חודשים. בואינג עצרה את אספקת המטוסים וחזרה לספקם בשנה האחרונה, ואז נפל עוד מטוס רק בחודש אפריל האחרון - ובכל מקרה התוצאות שלה נמוכות מהתחזית. זו לא הצרה היחידה. בואינג גם לא מספקת את מטוסי 787 לאחר כמה בעיות איכות ייצור שהתגלו על ידי ה- FAA.

במהלך 12 רבעונים, בואינג החמיצה את הערכות האנליסטים תשע פעמים. הפעם זה היה אמור להיות שונה. האופטימיות תידחה. השאלה למתי?

יצוין אגב שהמטוס שחברת Eastern China Airlines הסינית שהמטוס שלה נפל ו-132 אנשים נהרגו בהתרסקות כבר החזירה את צי מטוסי בואינג 737 לפעילות. ולא מדובר בהחלטה פשוטה אבל כאשר לחברה יש יותר מ-200 מטוסי ה-737-800 של בואינג אולי פשוט לא הייתה לה ברירה. כל מטוס זה עלויות גדולות והשבתה של מטוסים זה עסק יקר מאוד, מעבר להפסד על עצם הטיסות יש למטוסים גם בלאי טבעי גבוה.

ומה עם המתחרה איירבוס?

המתחרה הגדולה של בואינג האמריקאית היא איירבוס האירופאית, שבוודאי רווה נחת ביום כזה. איירובס טרם דיווחה והיא צפויה לדווח בעוד שבוע: ב-4 במאי. החברה שנסחרת במחיר של 27 דולר למניה ושווי שוק של כ-85 מיליארד דולר צפויה לדווח על רווח למניה של 16 סנט על הכנסות של 13.74 מיליארד דולר.

אבל יש הבדל משמעותי בין שתי החברות: שתיהן אמנם לא הצליחו לחזור עדיין למחירים שלפני משבר הקורונה, אבל אם איירבוס נפלה רק בגלל הקורונה (עד אז טיפסה), ורחוקה ב-25% מהשיא שלה, מניית בואינג לעומתה החלה את הנפילה עוד בפברואר 2019, שנה לפני הקורונה - כלומר ללא קשר לקורונה - והיא נמצאת במינוס 65% מהשיא שלה ומינוס 50% מאז תחילת הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הנה גרף מניית איירבוס: 

והנה הגרף של בואינג:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קובי 30/04/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    המשפט " ב - 12 הרבעונים האחרונים, בואינג החמיצה 9 פעמים את הערכות האנליסטים" מצחיק. הבעיה אינה של בואינג, אלא של האנליסטים. אם אין להם מושג על התחום, יועילו ויפסיקו להוציא תחזיות שגויות.
  • 3.
    "בפועל אוי ואבוי" כותרת לא טובה (ל"ת)
    המורה ללשון 28/04/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איש עם טיפה טקט 28/04/2022 07:34
    הגב לתגובה זו
    הכותרת שבחרתם לכתבה מזעזעת ברמות. 346 אנשים מצאו את מותם בשתי ההתרסקויות האחרונות של מטוסי בואינג, ומשחק המילים עם המילה "התרסקות" בהקשר של ירידת ערך המניה של חברת המטוסים הוא פשוט מעשה חסר טקט בעליל. מה גם שבמסכים קטנים רוב הטקסט של הכותרת נחתך, ורואים רק את שלוש או ארבע המילים הראשונות.
  • 1.
    חלום רטוב אל על עם מטוסי אייר בוס 350 A/1000 (ל"ת)
    YL 27/04/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
  • לא יקרה.. (ל"ת)
    מושון 01/05/2022 07:58
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.