המחירים עולים; לא רק מהסיבות המוכרות
מדוע המחירים עדיין עולים? הנימוקים העיקריים תולים את הדבר בשוק העבודה הנוקשה ובשוק הסחורות הקשיח; והם צודקים! אבל ישנם עוד מספר הסברים חדשניים בדבר האינפלציה המתמשכת, והם גם מראים לנו מגמה ברורה של עליית מחירים עקבית ומתמשכת במהלך השנים הקרובות.
אינפלציה מתמשכת
רובנו כבר מפנימים שעליות המחירים המערכתיות שהחלו לפני כשנה, מתגבשות לכדי אינפלציה מתמשכת. אולם עד לא מזמן, היו מי שהשתכנעו (כמו למשל נגיד הבנק המרכזי האמריקאי) שהאינפלציה היא רק זמנית ויוצאת דופן. הכתבות הכלכליות חזרו שוב ושוב על המנטרה שמדובר על גל של עליות מחירים שהם Transitory בטבעם (בתרגום חופשי: חולף ומתכלה).
מדד נובמבר ירד ב-0.1%, אבל ממחירי הדיור זינקו ב-0.9% והשלימו זינוק של 10.3% בשנה
האינפלציה תחרוג מיעדי הבנקים המרכזיים
אולם, הנתונים מורים כי עליות המחירים בארצות הברית, נמשכות, מתחזקות ומגיעות לאזורים מפתיעים בכלכלה הגדולה בעולם. למי שעדיין לא הבין: האינפלציה איתנו, ולא לטווח קצר! לרוב המשקיעים מאוד קשה להתרגל לרעיון הזה של אינפלציה מתמשכת והולכת, שלא תעמוד ביעדים המתונים של הבנקים המרכזיים ובקלות תדלג מעל המשוכה של 2% בשנה. אחרי כמעט 15 שנה בהם לא הכרנו אינפלציה משמעותית כלשהי, אנו נאלצים להתרגל למציאות החדשה של עליות מחירים ושחיקת מזומנים.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
כאמור, הנתונים מבליטים את העובדה ששוק העבודה העולמי בכלל והאמריקאי בפרט, נמצאים במצב של עליות שכר ממשיות. בונוס החתימה לעובדי כפיים המסדרים מדפים בסופר, הינו סממן ממשי לשינוי שחל בשוק העבודה בארצות הברית. המעסיקים משוועים לעובדים בכל רמות ההכשרה והשכר, והעובדים ממש לא ממהרים לחזור לעבודה.
התוצאה הינה עליות שכר, ומניסיון העבר, עליות השכר יגולמו על ידי החברות במחירים גבוהים יותר. העלויות הנוספות מגולגלות ישירות על הצרכנים, שבמקביל יבקשו עליות שכר נוספות, כפיצוי. בעבר כבר דנו כאן על המחזוריות האכזרית וההרסנית של דרישות שכר - עליות מחירים - עוד דרישות שכר - וחוזר חלילה. אנו חיים כיום בתוך התהליך והסחרור כבר החל. הנתונים מארצות הברית מחזקים את ההכרה כי האינפלציה תהיה ממושכת, ומשמעותית.
שוק הסחורות
בנוסף ללחצים הנובעים מעליות השכר הגבוהות, אנו עדים לעליות מחירים רחבות בכל מוצרי הבסיס של הכלכלה העולמית. ברוב המקרים, עליית המחירים נובעת מההוצאות המוגברות על שינוע, הובלה, עיבוד וכו'. כמו כן, אנו רואים יצרנים ממולחים המנצלים את המצב לעליות מחירים - הרבה מעבר לגידול בהוצאות. משבר הקורונה הוא הזדמנות בשבילם לקבל פיצוי היסטורי, על השנים המרובות שבהן המחירים נותרו מאוד יציבים (ועם רווחיות קבועה ומתונה).
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בשורה התחתונה, מחירי הסחורות ומוצרי הבסיס מאמירים כלפי מעלה, ושוק הסחורות כיום הוא שוק של מוכרים, שבו לקונים (ואפילו לגדולים ולחזקים שביניהם) יש רק שתי אפשרויות במשא ומתן: Take it OR Leave It (בצע את העסקה במחיר הנקוב או וותר על הסחורה).
סיבות נוספות?
מעבר למנגנוני הליבה של אינפלציה מתמשכת (שוק העבודה הנוקשה / שוק הסחורות הקשיח), בשבועות האחרונים אנו עדים למספר מפתיע של פרסומים, עם נתונים חדשים ומעוררי מחשבה אודות מקורות לא צפויים של לחצים אינפלציוניים. בשורות הבאות ננסה לתת תמונה עדכנית לעוד כמה סיבות מעניינות למגמת המחירים העולים בארצות הברית. כמובן, התפרצות קיצונית של זן קורונה חדש (מישהו אמר אומיקרון?) יכול לטרוף את הקלפים ולהאט או לעצור את המגמה. ימים יגידו - אבל כרגע, לא נראה כי תרחיש זה מתממש.
אז מהם הסיבות הנוספות לאינפלציה אמריקאית מתמשכת והולכת?
פוליטיזציה של סוגיית השכר
בארצות הברית (ובמידת מה גם בישראל), יש פוליטיזציה רבה סביב נושא השכר. מאוד לא פופולרי להיות מעסיק שאינו מעלה את השכר של עובדיו, וממש בלתי נתפס הרעיון של הורדת שכר. גם באזורים מיוחדים של הכלכלה האמריקאית שבהם יש עודפי עובדים, המעסיקים מתקשים לעמוד בפרץ ולא להעלות שכר. ישנה אווירה ציבורית ותקשורתית רחבה בדבר הצורך בהעלאת שכר, במיוחד אצל עובדים לא מקצועיים (רמות השכר הנמוכות יותר). באופן כללי, ישנה קשיחות מחירים ושכר כלפי מטה. היינו, גם בימים כתיקונם, מאוד קשה להפחית שכר. אולם, כאשר הנושא מהווה מרכיב מהותי בדיון הציבורי הפוליטי - הדבר בלתי אפשרי.
משבר הלוגיסטיקה
סיבה נוספת לעליות המחירים המתמשכות נעוצה במשבר הלוגיסטיקה שהחל בתחילת 2020. משבר הקורונה הוכיח לחברות וליצרנים ברחבי העולם כי שרשרת האספקה הרזה, המהירה והזולה שנבנתה עקב בצד אגודל במשך עשרות שנים – הינה שברירית ביותר. משבר הקורונה הוכיח כי המערכת מתפוררת בקלות ויוצרת לחצים וחוסרים מובנים, לכל אורכה. כתוצאה, חברות שמות דגש רב יותר על שרשרת אספקה עם תכונות של עמידות ועקביות. אבל, מערך לוגיסטי יותר חזק, יותר עמיד שיכול לעמוד בפני זעזועים גלובליים גדולים (כמו למשל מגפה עולמית) - עולה הרבה כסף. את העלות העודפת והמחודשת על אספקה סדירה, מעמיסים על מחירי המוצרים לצרכנים.
רוכשים נכסים ולא חוויות
נתונים חדשים מורים על שינוי מגמה בדפוסי הצריכה של דור המילניום. אחרי שהוכו "שוק על ירך" במשבר הקורונה, ולאחר שהם ביצעו "חישוב מסלול מחדש", נראה כי הדור הצעיר של משקי בית אמריקאיים משנה את דפוסי הרכישה. אם בעבר הם התמקדו ברכישת חוויות, אירועים, שירותים אישיים ובילויים חולפים, הם עוברים כיום לכיוון מובהק של רכישת מוצרים ממשיים. ניתן לומר כי בעקבות משבר הקורונה (או אולי למרות המשבר) הדור הצעיר בארצות הברית נהיה יותר ויותר בורגני. עודפי הביקוש בתחומי הקמעונאות הקלאסית, הנכסים הפיננסיים והפיזיים (נדל"ן) - בהחלט מורגשים. גם ביקושים חדשים אלו, תורמים תרומה ממשית לעליות המחירים המתמשכות.
נכסי דלא ניידי (נדל"ן)
שוק ההון נמצא בשיא של כל הזמנים. מדדי השוק עולים ועולים ומשקיעים רבים חוששים מהבועה שנוצרה באזורים מסוימים של הבורסה האמריקאית (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה העילית). כתוצאה, משקיעים רבים מחפשים נכסי השקעה אלטרנטיביים וחדשניים. חלק מתפתים להשקיע באומנות, ביין, במתכות יקרות וביהלומים. רוב הציבור האמריקאי מעדיף להשקיע בנדל"ן. כתוצאה, ישנה עליית מחירים רחבה בשוק הנדל"ן. מדדי הנדל"ן (כמו Case-Schiller) מורים על ביקושים גדולים לנדל"ן, שיוצרים עליות מחירי דיור (רכישה / השכרה) ברחבי ארצות הברית. גידול ממשי בהוצאה על דיור, בהחלט משפיע על מדד המחירים לצרכן, שהינו מדד מרכזי לאינפלציה.
עולם ירוק יותר
המעבר לאנרגיה מתחדשת, וזניחת טכנולוגיות זולות לייצור חשמל (פחם, גז, כורים אטומיים) מובילים לעליה ממשית בעלויות האנרגיה בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. גם לתהליך הזה, שנתמך באופן מאסיבי על ידי נשיא ארצות הברית בידן, והתקשורת האמריקאית, יוצר עליות מחירים מערכתיות. שכן, אנרגיה (חשמל) הינה מוצר בסיס מרכזי בכל תהליך ייצור ומכירה. זאת עוד סיבה לעליות המחירים הרוחביות - הן בצורה ישירה בעלויות החשמל של משקי בית והן באופן עקיף, אך משמעותי בכל המוצרים והשירותים.
המהפכה הטכנולוגית
ואם לא די בכל אלו, אנו עומדים באמצע של תהליך מואץ שבה בניגוד לעבר, השירותים הטכנולוגיים שאנו צורכים עולים לנו יותר ויותר. אם עד לא מזמן, ראינו נתונים בדבר ההשפעה המצננת שיש לפיתוחים טכנולוגיים על מחירים, הרי שכעת המצב השתנה. בתחילת הדרך, חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, אפל, מיקרוסופט ואחרים התאמצו לתפוס נתח שוק גדול, וחילקו בחינם את השירותים המתקדמים שלהם. כעת, הן כבר מתחילות תהליך מובנה אך עקרוני לגבות כספים רבים מהלקוחות. אנו מזהים מעבר מאסטרטגיית נפח או נתח שוק, לאסטרטגיית רווחיות או מחיר. גם למגמה הזו יש השפעה ישירה על עלויות משק הבית והגידול המתמשך באינפלציה.
כולם כבר מזהים שהאינפלציה כאן! היא לא זמנית, וממש לא רגעית; אלא צפויה להיות מהותית ומתמשכת. הסיבות העיקריות לכך נעוצות הן בשוק העבודה הנוקשה (מעט עובדים והרבה משרות) והן בשוק הסחורות הקשיח (מעט מוכרים והרבה קונים). נכון הדבר כי ישנם יצרנים רבים המנצלים את המצב ומעלים מחירים הרבה מעבר לעלייה הממשית בהוצאות שלהם, אבל הסיבות לאינפלציה המתמשכת נעוצות גם במגוון סיבות מפתיעות וחדשות.
הפוליטיזציה של שכר העובדים הזוטרים מובילה למצב בו העלאת השכר מתבקשת ונדרשת (ולו מסיבות של יחסי ציבור). משבר הקורונה חשף את החולשות של שרשרת האספקה הגלובלית ואת שבריריותה. בעקבות המשבר, חברות וארגונים עוברים למערך לוגיסטי עמיד וחזק יותר, הכולל עלויות נלוות גבוהות הרבה יותר.
השינויים הסוציאליים של דור הצעירים, מוביל אותם לכיוון יותר בורגני, ובעיקר לצריכה של יותר מוצרים מוחשיים ופיזיים, כמו נדל"ן. העליות הקיצוניות בשוק ההון, והחשש מפני בועות וקריסות שערים מוביל רבים וטובים לשים חלק מכספם בנכסי נדל"ן, מה שמייקר באופן רוחבי את עלויות הדיור. המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת, וזניחת מקורות אנרגיה זולים ומוכרים, מוביל לתוספת עלויות ישירה לכלל משקי הבית, ולכלל היצרנים והמוכרים. כל אלו מצטרפים ומחזקים את המגמה הכללית, והעליה המתמשכת במחירים יוצרת אינפלציה עקבית ומתגברת.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 12.כמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת אר 17/12/2021 00:23הגב לתגובה זוכמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת ארהב לא נסמכת על עובדי השכר מינימום
- 11.אל תגיד נגיד 16/12/2021 21:27הגב לתגובה זוהפדרל רזרב פירסם כי הוא חוזה שבשנת 2022 האינפלציה תתמתן עקב השגת פתרונות לבעיות זמניות שנוצרו עקב משבר הקורונה. מה יש בכתבה זו שהבנק הפדרלי האמריקני אינו יודע?
- טל 17/12/2021 09:55הגב לתגובה זואחר כך טען שהיא צפויה להיעלם לפני סוף 2021… נראה שההצהרות של הבנק המרכזי מכוונות לנסות ולהרגיע, ולא ממש מתבססת על הנתונים…
- ש 17/12/2021 09:45הגב לתגובה זויש דבר כזה לשקר
- 10.בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)הקורא 16/12/2021 16:41הגב לתגובה זו
- 9.עוז 16/12/2021 14:07הגב לתגובה זוהכי יפה אלינו שאין אינפלציה ולא תהיה לעולם ועד בגלל המצאה ישראלית שכל מוצר שעולה לא ניכנס לחישוב רק מוצרים שיורדים הם שיקבעו ואיך אמרו הגששים בזמנו ועדיין זה קיים , ישראבלוף
- 8.מאמר מצוין! מחכים כרגיל. (ל"ת)מוריה 16/12/2021 13:57הגב לתגובה זו
- 7.הדג מסריח מהראש 16/12/2021 11:52הגב לתגובה זוהמונופולים והקרטלים מנצלים את האווירה ומעצימים את עליות המחירים . באין ממשלה שחרטה על דיגלה מלחמה ביוקר המחייה, בקרטלים ובמונופולים לא יהיה להפקרות סוף .. התעוררו , אל תקנו אצל גזלנים .
- 6.מאור 16/12/2021 11:06הגב לתגובה זומשקרים לציבור במצח נחושה. הכל מתייקר והם מפרסמים שהמחירים יורדים. הכל בכדי לא להעלות את הריבית.
- 5.כ 16/12/2021 10:35הגב לתגובה זופחות מוצרים ושרותים?
- 4.oz 16/12/2021 10:08הגב לתגובה זוב-20 שנה האחרונות, הגלובליזציה תרמה לשמירה על רמות מחירים נמוכות. כיום סין, טיוואן ומדינות נוספות באסיה התבססו כלכלית וגם שם מתחילים להעלות שכר.
- 3.לא נכון. המחירים בישראל יורדים. (ל"ת)מאיר 16/12/2021 09:02הגב לתגובה זו
- 2.עומר 16/12/2021 08:43הגב לתגובה זוהכותב לא מציג נתון אחד הנוגע לטיעונים המרכזיים שלו, למשל לגבי עליות מחירים בארה"ב איך אפשר לקחת את הנאמר ברצינות?
- אסנת 16/12/2021 15:24הגב לתגובה זובארצות הברית זה נקרא CPI והיא מקבילה למדד המחירים לצרכן בישראל. הנתונים ברורים; המחירים בארצות הברית עולים הרבה יותר מהר מהצפוי.
- 1.נכון 16/12/2021 08:34הגב לתגובה זוע"פ הלמ"ס אין אינפלציה אבל המחירים כולם כלפי מעלה. הלמ"ס לא מודד נכון את מה שמתחולל בארץ. מר הלל אין כאן פוליטזיה של העלאות שכר למקבלי השכר הנמוך ,אלה בד"כ האנשים שעושים את העבודה הקשה. עוכרי הדין כותבים עבור לקוח שתי שורות ודורש שכר טירכה של אלפי ש"ח אין כאן צ פרפורציות . עובדי חקלאות בנין תעשיה מגיע יותר מאשר לעוכר דין למשל.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
