הלל בש
צילום: באדיבות המצולם
מאקרו כלכלה

המחירים עולים; לא רק מהסיבות המוכרות

מדדי המחירים בעולם עולים וזה לא הולך לעצור; איך זה קשור למחסור הגדול בעובדים ומהם הגורמים החדשים שמלבים את האינפלציה?
הלל בש | (15)

מדוע המחירים עדיין עולים? הנימוקים העיקריים תולים את הדבר בשוק העבודה הנוקשה ובשוק הסחורות הקשיח; והם צודקים! אבל ישנם עוד מספר הסברים חדשניים בדבר האינפלציה המתמשכת, והם גם מראים לנו מגמה ברורה של עליית מחירים עקבית ומתמשכת במהלך השנים הקרובות.

 

אינפלציה מתמשכת

רובנו כבר מפנימים שעליות המחירים המערכתיות שהחלו לפני כשנה, מתגבשות לכדי אינפלציה מתמשכת. אולם עד לא מזמן, היו מי שהשתכנעו (כמו למשל נגיד הבנק המרכזי האמריקאי) שהאינפלציה היא רק זמנית ויוצאת דופן. הכתבות הכלכליות חזרו שוב ושוב על המנטרה שמדובר על גל של עליות מחירים שהם Transitory בטבעם (בתרגום חופשי: חולף ומתכלה).

 

מדד נובמבר ירד ב-0.1%, אבל ממחירי הדיור זינקו ב-0.9% והשלימו זינוק של 10.3% בשנה

 

האינפלציה תחרוג מיעדי הבנקים המרכזיים

אולם, הנתונים מורים כי עליות המחירים בארצות הברית, נמשכות, מתחזקות ומגיעות לאזורים מפתיעים בכלכלה הגדולה בעולם. למי שעדיין לא הבין: האינפלציה איתנו, ולא לטווח קצר! לרוב המשקיעים מאוד קשה להתרגל לרעיון הזה של אינפלציה מתמשכת והולכת, שלא תעמוד ביעדים המתונים של הבנקים המרכזיים ובקלות תדלג מעל המשוכה של  2% בשנה. אחרי כמעט 15 שנה בהם לא הכרנו אינפלציה משמעותית כלשהי, אנו נאלצים להתרגל למציאות החדשה של עליות מחירים ושחיקת מזומנים.

 

שוק העבודה

כאמור, הנתונים מבליטים את העובדה ששוק העבודה העולמי בכלל והאמריקאי בפרט, נמצאים במצב של עליות שכר ממשיות. בונוס החתימה לעובדי כפיים המסדרים מדפים בסופר, הינו סממן ממשי לשינוי שחל בשוק העבודה בארצות הברית. המעסיקים משוועים לעובדים בכל רמות ההכשרה והשכר, והעובדים ממש לא ממהרים לחזור לעבודה.

התוצאה הינה עליות שכר, ומניסיון העבר, עליות השכר יגולמו על ידי החברות במחירים גבוהים יותר. העלויות הנוספות מגולגלות ישירות על הצרכנים, שבמקביל יבקשו עליות שכר נוספות, כפיצוי. בעבר כבר דנו כאן על המחזוריות האכזרית וההרסנית של דרישות שכר - עליות מחירים - עוד דרישות שכר - וחוזר חלילה. אנו חיים כיום בתוך התהליך והסחרור כבר החל. הנתונים מארצות הברית מחזקים את ההכרה כי האינפלציה תהיה ממושכת, ומשמעותית.

 

שוק הסחורות

בנוסף ללחצים הנובעים מעליות השכר הגבוהות, אנו עדים לעליות מחירים רחבות בכל מוצרי הבסיס של הכלכלה העולמית. ברוב המקרים, עליית המחירים נובעת מההוצאות המוגברות על שינוע, הובלה, עיבוד וכו'. כמו כן, אנו רואים יצרנים ממולחים המנצלים את המצב לעליות מחירים - הרבה מעבר לגידול בהוצאות. משבר הקורונה הוא הזדמנות בשבילם לקבל פיצוי היסטורי, על השנים המרובות שבהן המחירים נותרו מאוד יציבים (ועם רווחיות קבועה ומתונה).

קיראו עוד ב"גלובל"

בשורה התחתונה, מחירי הסחורות ומוצרי הבסיס מאמירים כלפי מעלה, ושוק הסחורות כיום הוא שוק של מוכרים, שבו לקונים (ואפילו לגדולים ולחזקים שביניהם) יש רק שתי אפשרויות במשא ומתן: Take it OR Leave It (בצע את העסקה במחיר הנקוב או וותר על הסחורה).

 

סיבות נוספות?

מעבר למנגנוני הליבה של אינפלציה מתמשכת (שוק העבודה הנוקשה / שוק הסחורות הקשיח), בשבועות האחרונים אנו עדים למספר מפתיע של פרסומים, עם נתונים חדשים ומעוררי מחשבה אודות מקורות לא צפויים של לחצים אינפלציוניים. בשורות הבאות ננסה לתת תמונה עדכנית לעוד כמה סיבות מעניינות למגמת המחירים העולים בארצות הברית. כמובן, התפרצות קיצונית של זן קורונה חדש (מישהו אמר אומיקרון?) יכול לטרוף את הקלפים ולהאט או לעצור את המגמה. ימים יגידו -  אבל כרגע, לא נראה כי תרחיש זה מתממש.

 

אז מהם הסיבות הנוספות לאינפלציה אמריקאית מתמשכת והולכת?

פוליטיזציה של סוגיית השכר

בארצות הברית (ובמידת מה גם בישראל), יש פוליטיזציה רבה סביב נושא השכר. מאוד לא פופולרי להיות מעסיק שאינו מעלה את השכר של עובדיו, וממש בלתי נתפס הרעיון של הורדת שכר. גם באזורים מיוחדים של הכלכלה האמריקאית שבהם יש עודפי עובדים, המעסיקים מתקשים לעמוד בפרץ ולא להעלות שכר. ישנה אווירה ציבורית ותקשורתית רחבה בדבר הצורך בהעלאת שכר, במיוחד אצל עובדים לא מקצועיים (רמות השכר הנמוכות יותר). באופן כללי, ישנה קשיחות מחירים ושכר כלפי מטה. היינו, גם בימים כתיקונם, מאוד קשה להפחית שכר. אולם, כאשר הנושא מהווה מרכיב מהותי בדיון הציבורי הפוליטי - הדבר בלתי אפשרי.

 

משבר הלוגיסטיקה

סיבה נוספת לעליות המחירים המתמשכות נעוצה במשבר הלוגיסטיקה שהחל בתחילת 2020. משבר הקורונה הוכיח לחברות וליצרנים ברחבי העולם כי שרשרת האספקה הרזה, המהירה והזולה שנבנתה עקב בצד אגודל במשך עשרות שנים – הינה שברירית ביותר. משבר הקורונה הוכיח כי המערכת מתפוררת בקלות ויוצרת לחצים וחוסרים מובנים, לכל אורכה. כתוצאה, חברות שמות דגש רב יותר על שרשרת אספקה עם תכונות של עמידות ועקביות. אבל, מערך לוגיסטי יותר חזק, יותר עמיד שיכול לעמוד בפני זעזועים גלובליים גדולים (כמו למשל מגפה עולמית) - עולה הרבה כסף. את העלות העודפת והמחודשת על אספקה סדירה, מעמיסים על מחירי המוצרים לצרכנים.

 

רוכשים נכסים ולא חוויות

נתונים חדשים מורים על שינוי מגמה בדפוסי הצריכה של דור המילניום. אחרי שהוכו "שוק על ירך" במשבר הקורונה, ולאחר שהם ביצעו "חישוב מסלול מחדש", נראה כי הדור הצעיר של משקי בית אמריקאיים משנה את דפוסי הרכישה. אם בעבר הם התמקדו ברכישת חוויות, אירועים, שירותים אישיים ובילויים חולפים, הם עוברים כיום לכיוון מובהק של רכישת מוצרים ממשיים. ניתן לומר כי בעקבות משבר הקורונה (או אולי למרות המשבר) הדור הצעיר בארצות הברית נהיה יותר ויותר בורגני. עודפי הביקוש בתחומי הקמעונאות הקלאסית, הנכסים הפיננסיים והפיזיים (נדל"ן) - בהחלט מורגשים. גם ביקושים חדשים אלו, תורמים תרומה ממשית לעליות המחירים המתמשכות.

 

נכסי דלא ניידי (נדל"ן)

שוק ההון נמצא בשיא של כל הזמנים. מדדי השוק עולים ועולים ומשקיעים רבים חוששים מהבועה שנוצרה באזורים מסוימים של הבורסה האמריקאית (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה העילית). כתוצאה, משקיעים רבים מחפשים נכסי השקעה אלטרנטיביים וחדשניים. חלק מתפתים להשקיע באומנות, ביין, במתכות יקרות וביהלומים. רוב הציבור האמריקאי מעדיף להשקיע בנדל"ן. כתוצאה, ישנה עליית מחירים רחבה בשוק הנדל"ן. מדדי הנדל"ן (כמו Case-Schiller) מורים על ביקושים גדולים לנדל"ן, שיוצרים עליות מחירי דיור (רכישה / השכרה) ברחבי ארצות הברית. גידול ממשי בהוצאה על דיור, בהחלט משפיע על מדד המחירים לצרכן, שהינו מדד מרכזי לאינפלציה.

 

עולם ירוק יותר

המעבר לאנרגיה מתחדשת, וזניחת טכנולוגיות זולות לייצור חשמל (פחם, גז, כורים אטומיים) מובילים לעליה ממשית בעלויות האנרגיה בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. גם לתהליך הזה, שנתמך באופן מאסיבי על ידי נשיא ארצות הברית בידן, והתקשורת האמריקאית, יוצר עליות מחירים מערכתיות. שכן, אנרגיה (חשמל) הינה מוצר בסיס מרכזי בכל תהליך ייצור ומכירה. זאת עוד סיבה לעליות המחירים הרוחביות - הן בצורה ישירה בעלויות החשמל של משקי בית והן באופן עקיף, אך משמעותי בכל המוצרים והשירותים.

 

המהפכה הטכנולוגית

ואם לא די בכל אלו, אנו עומדים באמצע של תהליך מואץ שבה בניגוד לעבר, השירותים הטכנולוגיים שאנו צורכים עולים לנו יותר ויותר. אם עד לא מזמן, ראינו נתונים בדבר ההשפעה המצננת שיש לפיתוחים טכנולוגיים על מחירים, הרי שכעת המצב השתנה. בתחילת הדרך, חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, אפל, מיקרוסופט ואחרים התאמצו לתפוס נתח שוק גדול, וחילקו בחינם את השירותים המתקדמים שלהם. כעת, הן כבר מתחילות תהליך מובנה אך עקרוני לגבות כספים רבים מהלקוחות. אנו מזהים מעבר מאסטרטגיית נפח או נתח שוק, לאסטרטגיית רווחיות או מחיר. גם למגמה הזו יש השפעה ישירה על עלויות משק הבית והגידול המתמשך באינפלציה.

 

 

כולם כבר מזהים שהאינפלציה כאן! היא לא זמנית, וממש לא רגעית; אלא צפויה להיות מהותית ומתמשכת. הסיבות העיקריות לכך נעוצות הן בשוק העבודה הנוקשה (מעט עובדים והרבה משרות) והן בשוק הסחורות הקשיח (מעט מוכרים והרבה קונים). נכון הדבר כי ישנם יצרנים רבים המנצלים את המצב ומעלים מחירים הרבה מעבר לעלייה הממשית בהוצאות שלהם, אבל הסיבות לאינפלציה המתמשכת נעוצות גם במגוון סיבות מפתיעות וחדשות.

הפוליטיזציה של שכר העובדים הזוטרים מובילה למצב בו העלאת השכר מתבקשת ונדרשת (ולו מסיבות של יחסי ציבור). משבר הקורונה חשף את החולשות של שרשרת האספקה הגלובלית ואת שבריריותה. בעקבות המשבר, חברות וארגונים עוברים למערך לוגיסטי עמיד וחזק יותר, הכולל עלויות נלוות גבוהות הרבה יותר.

השינויים הסוציאליים של דור הצעירים, מוביל אותם לכיוון יותר בורגני, ובעיקר לצריכה של יותר מוצרים מוחשיים ופיזיים, כמו נדל"ן. העליות הקיצוניות בשוק ההון, והחשש מפני בועות וקריסות שערים מוביל רבים וטובים לשים חלק מכספם בנכסי נדל"ן, מה שמייקר באופן רוחבי את עלויות הדיור. המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת, וזניחת מקורות אנרגיה זולים ומוכרים, מוביל לתוספת עלויות ישירה לכלל משקי הבית, ולכלל היצרנים והמוכרים. כל אלו מצטרפים ומחזקים את המגמה הכללית, והעליה המתמשכת במחירים יוצרת אינפלציה עקבית ומתגברת.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת אר 17/12/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    כמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת ארהב לא נסמכת על עובדי השכר מינימום
  • 11.
    אל תגיד נגיד 16/12/2021 21:27
    הגב לתגובה זו
    הפדרל רזרב פירסם כי הוא חוזה שבשנת 2022 האינפלציה תתמתן עקב השגת פתרונות לבעיות זמניות שנוצרו עקב משבר הקורונה. מה יש בכתבה זו שהבנק הפדרלי האמריקני אינו יודע?
  • טל 17/12/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
    אחר כך טען שהיא צפויה להיעלם לפני סוף 2021… נראה שההצהרות של הבנק המרכזי מכוונות לנסות ולהרגיע, ולא ממש מתבססת על הנתונים…
  • ש 17/12/2021 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש דבר כזה לשקר
  • 10.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 16/12/2021 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עוז 16/12/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    הכי יפה אלינו שאין אינפלציה ולא תהיה לעולם ועד בגלל המצאה ישראלית שכל מוצר שעולה לא ניכנס לחישוב רק מוצרים שיורדים הם שיקבעו ואיך אמרו הגששים בזמנו ועדיין זה קיים , ישראבלוף
  • 8.
    מאמר מצוין! מחכים כרגיל. (ל"ת)
    מוריה 16/12/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הדג מסריח מהראש 16/12/2021 11:52
    הגב לתגובה זו
    המונופולים והקרטלים מנצלים את האווירה ומעצימים את עליות המחירים . באין ממשלה שחרטה על דיגלה מלחמה ביוקר המחייה, בקרטלים ובמונופולים לא יהיה להפקרות סוף .. התעוררו , אל תקנו אצל גזלנים .
  • 6.
    מאור 16/12/2021 11:06
    הגב לתגובה זו
    משקרים לציבור במצח נחושה. הכל מתייקר והם מפרסמים שהמחירים יורדים. הכל בכדי לא להעלות את הריבית.
  • 5.
    כ 16/12/2021 10:35
    הגב לתגובה זו
    פחות מוצרים ושרותים?
  • 4.
    oz 16/12/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
    ב-20 שנה האחרונות, הגלובליזציה תרמה לשמירה על רמות מחירים נמוכות. כיום סין, טיוואן ומדינות נוספות באסיה התבססו כלכלית וגם שם מתחילים להעלות שכר.
  • 3.
    לא נכון. המחירים בישראל יורדים. (ל"ת)
    מאיר 16/12/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עומר 16/12/2021 08:43
    הגב לתגובה זו
    הכותב לא מציג נתון אחד הנוגע לטיעונים המרכזיים שלו, למשל לגבי עליות מחירים בארה"ב איך אפשר לקחת את הנאמר ברצינות?
  • אסנת 16/12/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית זה נקרא CPI והיא מקבילה למדד המחירים לצרכן בישראל. הנתונים ברורים; המחירים בארצות הברית עולים הרבה יותר מהר מהצפוי.
  • 1.
    נכון 16/12/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
    ע"פ הלמ"ס אין אינפלציה אבל המחירים כולם כלפי מעלה. הלמ"ס לא מודד נכון את מה שמתחולל בארץ. מר הלל אין כאן פוליטזיה של העלאות שכר למקבלי השכר הנמוך ,אלה בד"כ האנשים שעושים את העבודה הקשה. עוכרי הדין כותבים עבור לקוח שתי שורות ודורש שכר טירכה של אלפי ש"ח אין כאן צ פרפורציות . עובדי חקלאות בנין תעשיה מגיע יותר מאשר לעוכר דין למשל.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.