קת ווד ארק
צילום: ארק

שווה 24 מיליארד וההחזקה ה-2 בגובהה של ARK: למה נפלה טלאדוק?

חברת הטלרפואה קפצה בשנה ב-250% ומפברואר השילה 46%; בכיר בפפסיקו כתב השבוע בתקשורת האמריקאית מדוע נפרדו משירותיה, אך הסיפור אינו המספר השולי של עובדי פפסיקו, אלא היעדר הערך המוסף, התחרות ונאמנות הלקוחות שמאיימות על הענף
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה ARK פפסיקו רפואה

חברת שירותי הרפוה מרחוק TELADOCINC  פספסה את תחזיות האנליסטים בדוחות שפרסמה שבוע שעבר, והירידה במניה שהתלוו לדיווח המאכזב היוו הזדמנות בשביל קאת'י ווד להגדיל את האחזקות במניה בקרן החדשנות של חברת ההשקעות שלה ARK. כעת זו החברה עם האחזקה השניה בגודלה בקרן (6.1%), רק מתחת ל TESLA INC . ווד אמנם מאמינה במניה, אבל אחרי הרכישה שלה טלאדוק הוסיפה לרדת, ורק אתמול השילה 3% כשלקוחה לשעבר פרסמה בוול סטריט ז'ורנל טור בו הסבירה למה וויתרה על שירותי החברה לטובת היריבה LiveHealth Online – היה זה תאגיד הענק PEPSICO INC , בעלי המותג פפסי. מנהל הרווחה לשעבר בחברה כתב את הטור, אך העקרון זהה. העובדה שבפפסיקו נפרדו מטלאדוק לא הייתה ניוז שכן נעשתה עוד ב-2020, ובין כה וכה מבחינת מספר המנויים לא מדובר בהשפעה מהותית. הבעיה עלתה מהעניין העקרוני שעלה מן הכתבה, לא רק לגבי טלאדוק אלא סביב שוק הרפואה מרחוק בכלל.

אריק סוסה שהיה חתום על הכתבה הסביר שהמערכת של טלאדוק לא התממשקה עם מסד הנתונים של תכנית הבריאות של עובדי פפסיקו, כך שהרופאים של טלאדוק לא היה חשופים להיסטוריה הרפואית של הפציינטים. "טלרפואה היא מדיום פנטסטי", כתב סוסה, "אבל אם הוא מיועד רק למקרים דחופים באמצע הלילה, אז זה פשוט הופך לסוג של סחורה".

הכוונה אם כן, היא שיש תחליפים. איזה ערך נותנים הרופאים של טלאדוק על פני אלה של חברה מתחרה, בהינתן שבשני המקומות יצטרך המטופל לגולל שוב את ההיסטוריה הרפואית בפני המטפל? לא ערך רב. מכך אפשר לדמיין תחרות גוברת בשוק והיעדר נאמנות מצד המנויים, שהשיקול שמוביל אותם הוא המחיר. היום הם אצל החברה הזולה ביותר שעונה על צרכיהם, מחר זו יכולה להיות אחרת.

האנליסט סטיבן האלפרט מקנטור פיטצג'רלד מצביע על כך שברוס ברוסארד, מנכ"ל ענקית ביטוחי הרפואה HUMANA INC , כינה גם כן את תחום הטלרפואה "סחורה" כשדיבר על הרכישה של Kindred at Home הפועלת בתחום. לפי האלפרט, אם רופאים יחלו להציע שירותי טלרפואה משלהם הם יוכלו לקחת נתח שוק לשחקנים נוספים בשוק הזה. בקונטקסט ישראלי בו האזרחים מבוטחים בקופת חולים אפשר לדמיין רופאים שמתחרים בקופות החולים שמעסיקות אותם, אבל אם בארצות הברית עסקינן, במקרים רבים הרופאים יועלו להציע בפלטפורמה משלהם שירותים למי שבין כה וכה אינו מבוטח.

זה אם כן לב העניין, ולא אם פפסיקו עדיין לקוחה של טלאדוק. כך למשל ג'אילנדרה סיין, אנליסטית בקרדיט סוויס כתבה ביום פרסום הטור בוול סטריט ז'ורנל שנמסר לה מטלאדוק ש"זה זמן רב" שהם לא עובדים עם פפסיקו, ומכאן עולה שמספרי המנויים שהציגה בסוף 2020 היה מעודכן וכבר לא כלל את עובדי התאגיד. אגב, לטלאדוק 51.5 מיליון מנויים משלמים בארה"ב נכון לסוף הרבעון הראשון, ועובדי פפסיקו הם 120 אלף איש. עוד מסרו בטלאדוק לסיין שביטול חוזים היא תופעה שולית אצלם ו-90% מהלקוחות הם כאלה שחידשו את המינוי, כלומר שיעור הנטישה נמוך.

ככה זה אולי כרגע אצל טלאדוק, אבל כפי שכתבנו החשש הוא האם הלקוחות ימשיכו להביע נאמנות במצב זה של שוק הטלרפואה. בקרדיט סוויס מציגים סקר לפיו 81% מהחברות הנסקרות העידו שהן מספקות שירותי טלרפואה לעובדיהן במסגרת הביטוח הכללי, ולא בהתקשרות ישירה עם חברות מסוגן של טלאדוק כמו שעשו בפפסיקו. ככל הנראה זה גם מה שהאחרונה עשתה לאחר סיום ההתקשרות עם טלאדוק.

אם הסקר משקף את המציאות, הפירוש הוא שטלאדוק והמתחרות צריכות לעבוד מול חברות הביטוח עצמן כדי ש"יזרימו" אליהן לקוחות מהמעסיקים במשק – או שיהיו תלויות באותם 19% שהשיבו בסקר אחרת, או באנשים פרטיים שמסיבה זו או אחרת המעסיק שלהם לא מספק להם ביטוח בריאות, או עצמאים שלא מבטחים עצמם.

קיראו עוד ב"גלובל"

סיין מציינת בהקשר זה לחיוב את החתימה על חוזים ישירים מצד טלאדוק מול עובדים, וכן מול מבטחי בריאות בשנים האחרונות, אגב מה שכתבנו קודם לכן. עוד היא מעריכה כי 70% מהמנויים של טלאדוק בארה"ב מגיעים אליה דרך ביטוח הבריאות שלהם.

 

טלאדוק דיווחה על הפסד של 1.31 דולר למניה ברבעון הראשון, עמוק בהרבה מהצפי בשוק שהיה להפסד של 0.54 דולר למניה. מנגד, בשורה העליונה הכתה את הצפי עם הכנסות של 453.7 מיליון דולר לעומת 451.9 מיליון דולר בתחזית הקונצנזוס, שמשקפות צמיחה של 151% לעומת התקופה המקבילה. מספר המנויים המשלמים כאמור עמד על 51.5 מיליון איש, גבוה בכ-20% מ-43 מיליון איש ברבעון המקביל.

תחזית החברה לרבעון הנוכחי היא להכנסות של 495-505 מיליון דולר, ו-EBITDA מתואם של 61-64 מיליון דולר. מספר המנויים צפוי לעלות ב-0.5-2.5 מיליון איש ל-52-54 מיליון. התחזית של טלאדוק ל-2021 עודכנה כלפי מעלה כשכעת הצפי הוא להכנסות של 1.97-2.02 מיליארד דולר (1.95-2 מיליארד בתחזית קודמת) וה-EBITDA המתואם יסתכם ב-255-275 מיליון דולר. מספר המנויים בארה"ב צפוי להישאר כמו בסוף הרבעון הנוכחי, בין 52-54 מיליון איש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לקאתי מוח של ציפור - מגדל הקלפים שלה יקרוס (ל"ת)
    שמוליק 05/05/2021 21:59
    הגב לתגובה זו
  • העיקר שאתה חכם (ל"ת)
    יודה אווזי 06/05/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.