פאואל
צילום: gettyimages

הפד' חושש מיציבות הדילרים בארה"ב? פותח קווי אשראי ל-90 יום

הבליץ של הפד' נמשך: מספר שעות לאחר שהודיע על רכישת Commercial paper, הבנק מודיע על פתיחת קווי אשראי לדילרים הגדולים. מדובר בפעם הראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 שכלים אלו מופעלים בשוק. הפד' מוכן כעת לקבל מניות כ'ביטחונות' להלוואות
עמית נעם טל | (1)

אם חשבנו שהפד' גמר את התחמושת שלו ביום ראשון האחרון עם חיתוך של הריבית, השקה של תוכנית רכישות בהיקף של 700 מיליארד דולר ופתיחת קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים (לכתבה המלאה), הפד' מצליח להפתיע את השווקים שוב ביממה האחרונה עם השקות של 2 תוכנית  תמריצים חדשות. 

האירוע הראשון היה הכרזה תוכנית רכישות של Commercial paper. מדובר מכשיר חוב לטווח קצר המונפק על ידי תאגיד, ומשמש בדרך כלל למימון חשבונות חייבים ומלאי ועמידה בהתחייבויות לטווח קצר. לעיתים רחוקות זמן הפירעון על נייר מסחרי ארוך יותר מ- 270 יום. ברקע למצוקת הנזילות בשווקים בימים האחרונים, הריבית על מכשירים אלו זינקה לרמות הגבוהות ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008, גם בחברות הנמצאות בדירוגים הגבוהים (לכתבה המלאה). 

לאחר תחילת סגירת המסחר הכריז הבנק על השקה של כלי חדש - Primary Dealer Credit Facility או בקיצור PDFC. החל מה-20.3 הפד' יפתח קווי אשראי מוזלים עבור הדילרים בארה"ב לתקופה של 90 יום. בנוסף, הפד' מגדיל את רשימת הנכסים שיכולים להוות ביטחונות להלוואות אלו: אג"ח קונצרני מדורג, Commercial paper, אג"ח מגובה משכנתאות, אגרות חוב מוניציפליות ואף מניות. נכון להיום, נכסים במטבע זר לא יכולים להיחשב כביטחונות מספיקים. הריבית על הלוואות אלו צפויות לעמוד על 0.25%. 

מדוע הפד' עושה זאת? 

לגבי הכלי הראשון שהפד' השיק: אם החברות בארה"ב מתקשות לממן את הפעילות השוטפת שלהן, הן עשויות לבקש מהבנקים לממש את מסגרות האשראי שלהן. כפי שכתבנו בביזפורטל מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה) הניתוח של קרדיט סוויס ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב מצביע כי התחייבויות אלו  מסתכמות ב- 1.35 טריליון דולר.

מספיק שמספר חברות מבקשות למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות גדולות במאזני הבנקים. ולכן, הפד' למעשה מקדים תרופה ומזריק כסף ישירות לחברות. האם זה יספיק? ימים יגידו. 

קווי האשראי של 4 הבנקים הגדולים: 1.35 טריליון דולר

לגבי הפעולה השניה: נראה כי הפד' מעריך שה-Primary Dealers, שהם בדר"כ שלוחה של אחד הבנקים הגדולים בארה"ב ייתקלו בקשיי נזילות רבים בחודשים הקרובים.

נציין בהקשר זה כי אם הממשל האמריקני אכן יבצע תוכנית תמריצים בהיקף של יותר מטריליון דולר, המשמעות היא שהדילרים ידרשו לקנות כמויות עצומות של אגרות חוב של ארה"ב. ביחד עם מצוקת הנזילות בשווקים והצפי להמשך ירידה בביקושים מצד זרים, קשה לראות כיצד הדילרים מצליחים למכור אגרות חוב אלו בקלות בשוק המשני. נזכיר כי הפד' צפוי להגדיל את רכישות בשוקי האג"ח בצורה משמעותית, אך זה כנראה לא מספיק. הפיתרון: מתן הלוואות לדילרים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לקריאה נוספת: המשמעות בשוקי המימון של תוכנית התמריצים של הממשל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמך 18/03/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
    כל המעשים נועדו למנוע נפילת בנקים. אלה שהכסף לכך יוצא מאקסלים. ואינפלציה מטורפת בדרך. הכסף היחידי הוא זהב וכסף.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.