בריטניה תרזה מיי
צילום: Getty Images, Thomas Niedermueller

מסתמנת דחייה נוספת של הברקזיט, מיי מבקשת ארכה עד ה-30 ביוני

מדינות האיחוד האירופי הביעו נכונות להעניק דחייה נוספת בתנאי שתוצג אלטרנטיבה. אם לא, בריטניה תצא מגוש האירו ביום שישי בלילה
ערן סוקול | (2)

תרזה מיי תחצה את התעלה האנגלית היום (ג'), בניסיון האחרון שלה למנוע את יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם. ראש ממשלת בריטניה תיפגש עם הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל בברלין ולאחר מכן עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפריז כדי לנסות ולשכנע אותם להאריך את המועד האחרון עבור הברקזיט עד ה-30 ביוני.

האיחוד האירופי כבר אישר דחייה של הברקזיט פעם אחת - עד ה-12 באפריל, או עד ה-22 במאי בתנאי שהיציאה תהיה תחת הסכם - זאת במטרה להעניק למיי יותר זמן כדי לקבל את אישור בית הנבחרים הבריטי למתווה היציאה השנוי במחלוקת שלה שכבר נדחה בעבר. אולם אין כרגע סימנים מהותיים כלשהם לשינוי.

מיי פנתה לג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור מהאופוזיציה, במטרה להשיג קונצנזוס, ובעוד היא מבקרת היום אצל מרקל ומקרון, ימשיכו קבוצות של חברי פרלמנט לנסות להשיג פשרה שתאושר על ידי הפרלמנט.

בינתיים התנגדותו הברורה של הפרלמנט הבריטי לביצוע הברקזיט ללא הסכם קיבלה ביטוי הלילה, כאשר אושרה הצעת חוק של חבר הפרלמנט איווט קופר ממפלגת הלייבור אשר מטרתה למנוע ברקזיט ללא הסכם. מה שמחייב את מיי להשיג דחייה נוספת לביצוע הברקזיט, מעבר ל-12 באפריל. 

עם זאת, אם מנהיגי האיחוד האירופי יחליטו שלא להעניק דחייה נוספת בפסגה שתתקיים השבוע בימים רביעי וחמישי, אז בריטניה עדיין עלולה לצאת מהגוש בשעה 23:00 (שעון בריטניה) ביום שישי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בריטניה צריכה לבקש דחייה של 30שנה (ל"ת)
    לילי 09/04/2019 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורן 09/04/2019 14:46
    הגב לתגובה זו
    כבר לא מצחיקה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כריסטין לגארד
צילום: טוויטר

לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר

נשיאת הבנק המרכזי האירופי קוראת לחזק את האירו כמתחרה לדולר תוך הדגשת הצורך בכוח צבאי גדול יותר, מימון משותף וחיזוק שוק ההון האירופי המפוצל, בעוד המשקיעים מפחיתים חשיפה לדולר אך בוחרים בזהב על פני מטבעות אחרים כיוון שאינם רואים אלטרנטיבה ישירה

אדיר בן עמי |


נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, הציגה ביום שני חזון בו האירו הופך למתחרה אמיתי של הדולר האמריקני כמטבע עולמי. לדבריה, הדבר יכול להביא לאיחוד האירופי הטבות עצומות, אך הוא מחייב חיזוק מהותי של המבנה הפיננסי והביטחוני של הגוש.


דבריה של לגארד מגיעים בעת שמשקיעים ברחבי העולם מפחיתים את חשיפתם לנכסים הנסחרים בדולר, בעקבות המדיניות הכלכלית החסרת יציבות של ארצות הברית. עם זאת, רבים מהם בוחרים להשקיע בזהב במקום במטבעות אחרים, כיוון שאינם רואים אלטרנטיבה ישירה.


למעשה, התפקיד הגלובלי של האירו נותר עומד במקום כבר עשרות שנים. הסיבה המרכזית היא שהמוסדות הפיננסיים של האיחוד האירופי עדיין לא הושלמו, וממשלות המדינות החברות מגלות חוסר רצון להעמיק את האינטגרציה ביניהן.


התזה המרכזית

בהרצאה שנשאה בברלין, לגארד הציגה את התזה המרכזית שלה: "השינויים המתמשכים יוצרים הזדמנות ל'רגע אירו עולמי'". אולם היא הזהירה שהאירו לא יקבל מעמד בינלאומי משמעותי בחינם - המטבע האירופי יצטרך לעבוד קשה כדי לזכות בו ולהוכיח את עצמו כאלטרנטיבה אמינה לדולר.


למרות הירידה המתמשכת בתפקיד הדולר במשך שנים, הוא עדיין מהווה 58% מהעתודות הבינלאומיות - השיעור הנמוך ביותר מזה עשרות שנים. עם זאת, זה עדיין גבוה בהרבה מחלקו של האירו שעומד על 20%.