מדד מנהלי הרכש בבריטניה רשם את הזינוק החד מזה כ-25 שנה, הפאונד מזנק

איתן יונסי |

מדד מנהלי הרכש בתחום הייצור לחודש אוגוסט בבריטניה הציג את אחד התיקונים החדים ביותר לאחר הירידות שנבעו מתוצאות משאל העם בבריטניה ('ברקסיט') לעזיבת האיחוד האירופי. העליה בייצוא שנבע מהצניחה במטבע הפאונד תרם למדד להציג את התיקון המשמעותי.

מדד ה-PMI, שהינו אינדקטור לפעילות בענף הייצור, זינק באוגוסט לשיא של עשרה חודשים לרמה של 53.3 נקודות, זאת לאחר שבחודש יולי צלל המדד לשפל של שלוש שנים בעקבות תוצאות משאל העם, שלאחר מכן תוקן כלפי מטה מקריאה של 48.3 ל-48.2.

הזינוק החודשי של 5 נקודות מדד הינו הזינוק החד ביותר בתחום הייצור שנרשם מזה קרוב ל-25 שנים, ועקף בענק את כל תחזיות הכלכלנים, אך יחד עם זאת הודגש כיצד שער החליפין הנמוך עשוי לתדלק את רמת האינפלציה במדינה. נזכיר כי צפי הכלכלניפ עמד על 49 נקודות ממד, ואילו הקריאה שנרשמה בפועל עמדה על 53.3 נקודות. הקריאה העוצמתית שלחה את הפאונד לעליה של 0.8% אל מול הדולר לרמה של 1.324, 0.9% אל מול האירו לרמה של 0.842, ו-0.7% אל מול השקל לרמה של 5.002.

הנתונים של השבועות האחרונים הראו כי ביקוש הצרכנים עלה לנוכח תוצאות משאל העם, והנתון החיובי האחרון של הייצור, שמהווה 10% מכלכלתה של בריטניה, מפצה על התגובה הראשונית לתוצאות המשאל. רוב דובסון, כלכלן ב-Markit אמר כי "חברות שדיווחו כי עבודות מסוימות הוקפאו במהלך חודש יולי עכשיו הופשרו וחזרו לפעול, כאשר ייצרנים ולקחותיהם מתחילים לחזור למצב של 'עסקים כרגיל' במדינה". עוד הוסיף כי "השוק המקומי הציג התאוששות ניכרת, במיוחד עבור מוצרי צריכה, בזמן שהפיחות במטבע השטרלינג הניב תזרימים גבוהים יותר בקרב עסקים חדשים". נזכיר כי השטרלינג איבד מעל ל-10% אל מול הדולר והאירו, זאת לאחר שאזרחי המדינה הציגו הפתעה דרמטית בתוצאות משאל העם כשהצביעו על עזיבה, הפסדים שלא הוחזרו, בזמן שהשווקים מהמרים על פגיעה ארוכת טווח בכלכלת הממכלה המאוחדת ומצפים להורדת ריבית נוספת של הבנק המרכזי האנגלי עוד השנה. 

הכלכלנים יהיו להוטים לראות אם הריבאונד המרשים במדד ה-PMI ישתקף גם בנתונים הרשמיים שיתפרסמו ביום שני בבריטניה בשעה 11:30 (שעון ישראל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית

הדירוג ירד לרמה של A+ בעקבות גירעון ממשלתי גדל, חוסר יציבות פוליטית והתקרבות לבחירות הנשיאות ב-2027



רן קידר |

בצל משבר פוליטי מתמשך וניסיונות כושלים לייצב את הגירעון, סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את דירוג האשראי של צרפת מרמה AA- לרמה A+. מדובר בצעד נוסף שממחיש את האתגרים הפיסקליים והפוליטיים שמולם ניצבת הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו.


צרפת מדורגת כעת באותה רמת דירוג כמו בלגיה, ונמוך במדרגה אחת מהדירוג של בריטניה. לפי פיץ', צרפת מתמודדת עם מגבלות משמעותיות ביכולתה להגיב לזעזועים חדשים, בשל רמות החוב הגבוהות. הדירוג הנוכחי נמצא שש דרגות מעל דירוג השקעה ספקולטיבי, אך ירידה נוספת עלולה להעמיד את צרפת בפני אתגרים מימוניים משמעותיים, כולל פגיעה בגישה למקורות אשראי זולים.

שלוש ממשלות בתוך שנה, וללא אופק פיסקלי ברור

המהלך של פיץ' מגיע ימים ספורים לאחר התפטרות הממשלה האחרונה, בעקבות כישלון בהעברת תכנית לצמצום הגירעון. מאז הבחירות החוזרות ביוני 2024, הפוליטיקה בצרפת ממשיכה להתפצל לשלוש קבוצות עיקריות בפרלמנט, ימין קיצוני, שמאל רדיקלי ומרכז, שאינן מצליחות לייצר רוב להעברת חוקים תקציביים. המבוי הסתום הזה לא רק מעכב חקיקה אלא גם יוצר סיכון לכך שתקציב 2026 כלל לא יאושר בזמן, תרחיש שיחייב את הממשלה לפעול תחת מגבלות של תקציב בסיסי בלבד, מצב שמקשה עוד יותר על יישום צעדים פיסקליים יזומים.


בתוך כך, מונה סבסטיאן לקורנו לראש ממשלה חדש, עם מנדט מהנשיא עמנואל מקרון לנהל מו"מ עם האופוזיציה סביב התקציב הבא. אלא שגם בממשלה הנוכחית לא מסתירים שהמטרה לצמצם את הגירעון מ-5.4% מהתוצר ל-4.6% נראית כעת לא ריאלית.

פיץ' הדגישה שהפיצול הפוליטי והכישלון בהצבעת האמון האחרונה הם עדות לכך שהמערכת מתקשה להוציא לפועל מהלכים מהותיים לצמצום הגירעון. לדבריה, יעד הפחתת הגירעון לרמה של 3% עד 2029 - שנקבע בממשלה הקודמת - נראה כעת רחוק מתמיד. ככל שמתקרבות הבחירות לנשיאות ב-2027, הסיכוי למהלכים דרמטיים בתחום התקציב הולך ופוחת, מה שמעורר חשש להמשך גידול בגירעון גם בטווח הבינוני.