בפוקוס

המפולת בבורסת יוון - האם נרגיש את גלי ההדף בשוקי המניות לאורך זמן?

מדד המניות המוביל ביוון התרסק היום 12.7% - היום הגרוע ביותר בשוק המניות היווני בכל הזמנים
מתן בן ברוך | (6)
נושאים בכתבה ECB אירופה יוון

התרסקות כזאת לא רואים כל יום. המשקיעים בבורסת יוון עברו היום את אחד הימים הקשים בהיסטוריה של שוק ההון היווני כאשר מדד המניות המוביל ATG צלל בלא פחות מ-12.78%. על פי מכון המחקר FactSet מדובר ביום הגרוע ביותר של המדד אי פעם. נזכיר כי הפעם האחרונה שהמשקיעים ביוון נכוו בצורה כזו קשה הייתה לפני 27 שנה (!) ב-1987. ב-24 לאוקטובר שנת 2010 - שיא משבר החובות היווני, הירידות ביוון נבלמו והבורסה ירדה "רק" 9.7% לעומת ההתרסקות היום.

התנודה הקשה הזאת מגיעה לאחר שאמש (ב') הכריזה הממשלה היוונית בצעד מפתיע על הקדמת הבחירות לנשיאות לתאריך ה-17 לדצמבר, חודשיים לפני המועד המקורי. מה שמכין את הבמה לקראת בחירות בזק שצפויות להיערך בתחילת 2015.

אז איך בעצם הבחירות ישפיעו על השווקים?

מפלגת השמאל הקיצוני 'SYRIZA' מובילה כיום בסקרים המוקדמים וכרגע היא המועמדת המובילה לזכות בבחירות הבזק הצפויות. המפלגה קוראת לסיום תקופת הצנע ביוון ויוצאת חוצץ כנגד תוכנית החילוץ הבינלאומית שסייעה ליוון ב-2010 להימנע מפשיטת רגל.

גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאלים בפסגות מסביר כי "על פי SYRIZA, יוון צריכה להכריז על "תספורת" לבעלי החוב היווני ולבטל כליל את כל תכניות הסיוע. בחירות כלליות בעת הזו, אשר ייתכן ויעלו את מפלגת SYRIZA לשלטון, עשויות להטיל בספק את קבלת הכספים מתכנית הסיוע."

בית אור מזכיר כי "קשיים במשא ומתן לגבי היעדים הפיסקאליים ל-2015 בין ממשלת יוון לבין הטרויקה גרמו לעיכוב מתן החלק האחרון בסיוע (כ-7 מיליארד אירו). בטרויקה דורשים מיוון עוד צעדים מצמצמים שיבטיחו כי היא תעמוד ביעדים הפיסקאליים."

הטרויקה נציין הם אותם גופים וביניהם האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי האירופי שסייעו ליוון להיחלץ מהמשבר הפיננסי ולהם יוון חייבת כספים.

האם האירועים האחרונים ביוון ישפיעו על החלטת ה-ECB בכל הנוגע להרחבה הכמותית?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה 10/12/2014 04:37
    הגב לתגובה זו
    מבורא עולם על מה שעשו לנו היוונים בזמן שלטונם כאן בארץ ישראל , זה לכבוד חנוכה !
  • 3.
    אברהם 09/12/2014 22:59
    הגב לתגובה זו
    חזרתי לא מזמן מטיול בסלוניקי, מאות בתי קפה ומסעדות פתוחים מלאים באנשים, והכל ביורו לנו יקר כל מנה פשוטה לפחות 7 יורו, הקניון שם ענק מלא במבלים צעירים ומבוגרים, נראה לי שכל העולם בפשיטת רגל חוץ מהיוונים, הם משקרים את כל העולם, תודה אברהם
  • 2.
    זיפו 09/12/2014 21:50
    הגב לתגובה זו
    המדדים בארהב פתחו היום במינוס 1.4% וכעת הם נסחרים בפלוס 0.5% שזה עליה תוך יומית של 2%. במקום לציין עובדה מדהימה של תיקון תוך יומי עצום כזה ביז בחרו להוציא מהבוידם כתבת איוב מעוררת פאניקה . הסיבה ברורה . אני מניח שביז כתבו היום אלפי קולים ובמקביל רכשו אלפי פוטים ומאוד חשוב להם שמחר המעוף יפתח בירידה חזקה. מאחר שהארביטראז נושק ל0.6% ירוק , אני מניח שביז יצליחו לקראת הנעילה להוריד מהארביטראז 0.2-0.3 אחוז אך לא יותר. בכל מקרה מאחר שביז משדלת את המעוף לכיוון השלילי מחר הוא יפתח באדום.
  • דוד מ , 09/12/2014 22:51
    הגב לתגובה זו
    שהם אמורים להיות וחבל שכך
  • 1.
    י 09/12/2014 21:19
    הגב לתגובה זו
    אני דורש צדק על העינויים והשואה שעברתי !!! עינו אותי במשך שנים ללא שום סיבה וללא שפנו אלי בכלל, לא היה לי שום ייצוג של עורך דין או סנגורים,רצחו את משפחתי,מכריי,בעל חיים שלי ועוד אנשים מסביבתי,ללא שום סיבה ועינו אותי ללא שום סיבה במשך שנים. אני דורש פיצויים בגובה 100 מיליארד דולר והבאה לדין של המרצחים והמענים
  • אתה זקוק לאשפוז במזרע בנהריה (ל"ת)
    חחחחח 09/12/2014 22:29
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.