צילום: טוויטר

דוחות

ARM נופלת ב-9% - התחזית לרבעון הבא מאכזבת

החברה ציינה כי אחת מעסקאות הרישוי עליה היא עובדת עלולה לא להיסגר כמתוכנן, ולכן היא סיפקה תחזית הכנסות של בין 1-1.1 מיליארד דולר, נמוך מצפי האנליסטים שהיה ל-1.1 מיליארד דולר; הרווח צפוי להסתכם בין 30-38 סנט למניה, האנליסטים ציפו ל-42 סנט למניה

רוי שיינמן | 08/05/2025 14:15

נושאים בכתבה ARM שבבים

חברת השבבים ARM ARM Holdings -1.12% צונחת במסחר המוקדם אחרי שאכזבה בתחזית לרבעון הבא. החברה ציינה כי התחזית המאכזבת מגיעה כתוצאה מעסקת רישוי גדולה שהסגירה שלה עלולה להידחות מעבר לצפוי, מה שמדאיג את המשקיעים שחוששים מהאטה בביקושים בסקטור השבבים. ARM צופה לרבעון הבא הכנסות של בין 1-1.1 מיליארד דולר ברבעון, כלומר נקודת אמצע של 1.05 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים של 1.1 מיליארד דולר. הרווח צפוי להסתכם בין 30-38 סנט למניה, בעוד האנליסטים ציפו ל-42 סנט למניה.

רבעון טוב, אבל השוק מסתכל קדימה

ברבעון שחלף ARM דווקא הציגה תוצאות טובות. הכנסותיה ברבעון הסתכמו ב-1.24 מיליארד דולר, מעל לצפי שעמד על 1.23 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 55 סנט, לעומת צפי של 52 סנט.

בהכנסות מתמלוגים, החברה הציגה שיפור עם זינוק של 18% בהכנסות, שהסתכמו ב-607 מיליון דולר. מדובר באינדיקציה לכך שהטכנולוגיה של ARM, המשמשת ב-99% מהסמארטפונים המובילים בעולם, ממשיכה לשמור על מעמדה המרכזי בשוק. יחד עם זאת, החשיפה הגבוהה של ARM לחברות שמושפעות מצריכה משאירה אותה חשופה מאוד לזעזועים כלכליים גלובליים, במיוחד על רקע מלחמות הסחר האחרונות.

התחזית של ARM מגיעה לאחר שכמה מלקוחותיה הגדולים, בהן אפל ו-AMD, התריעו לאחרונה על עלויות נוספות כתוצאה מהטלת מכסים רחבים מצד ארה"ב והגבלות על יצוא שבבים לסין. מדובר במגמה שמרחפת מעל כל תעשיית השבבים העולמית, ועלולה לפגוע גם ברווחיות החברות שמתבססות על שרשראות אספקה גלובליות.

חברת המחקר Counterpoint ציינה כבר באפריל כי היא צופה ירידה בשוק הסמארטפונים בשל אי הוודאות הכלכלית שנובעת מהמכסים. חברת ברקליס הוסיפה כי "למרות שאנו מאמינים ב-ARM לטווח הארוך, החשיפה הגבוהה שלה לצרכנים עלולה להקשות עליה במיוחד בתקופה של האטה כלכלית".

הקלות זמניות בשוק השבבים? טראמפ משנה כיוון - אבל אולי רק לזמן קצר

התחזית החלשה של ARM מתפרסמת במקביל לדיווחים לפיהם ממשל טראמפ צפוי להקל זמנית את המגבלות על יצוא שבבים מתקדמים, בעיקר כאלו הקשורים לבינה מלאכותית. על פי הפרסומים, הממשל לא יאכוף את "כלל הפצת הבינה המלאכותית" שיזם הנשיא ביידן ושהיה אמור להיכנס לתוקף ב-15 במאי. המהלך נתפס כניסיון לרכך את המתח הגובר מול מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שהביעו התנגדות להגבלות הללו.

במשרד המסחר האמריקאי הסבירו כי הכלל הקודם היה "מורכב מדי, ביורוקרטי, ומסוכן לחדשנות", והכריזו כי תוקם מסגרת חדשה פשוטה יותר שתשחרר את שוק השבבים האמריקאי. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, התייחס השבוע לנושא וטען כי השוק הסיני לבינה מלאכותית צפוי להגיע ל-50 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, והגבלות אמריקאיות רק ידחפו את המדינות לשיתוף פעולה הדוק יותר עם סין.

קיראו עוד ב"גלובל"

אך השמחה עלולה להיות מוקדמת מדי. גורמים בממשל טראמפ מדגישים כי ביטול הכללים הקיימים הוא מהלך זמני בלבד, במקביל לגיבוש מדיניות חדשה שתהיה מחמירה אף יותר, בעיקר מול מדינות שאינן בעלות ברית ישירה של ארה"ב.

הסיפור של ARM

מאז הונפקה מחדש ב-2023 תחת שליטתה של סופטבנק, ARM צמחה לשווי שוק של למעלה מ-130 מיליארד דולר. היא ממשיכה לשמש כשחקן מרכזי בשוק השבבים, במיוחד בכל הנוגע לארכיטקטורת בסיס לסמארטפונים, מרכזי נתונים ואפילו לשבבים לתחום הבינה המלאכותית.

עם זאת, המתח בין הפוטנציאל של ARM לבין הלחצים הכלכליים והרגולטוריים הופך להיות גורם מרכזי במשוואה. המניה אמנם לא חוותה ירידות חדות כמו AMD ואנבידיה השנה, אך התחזית החלשה מעידה כי גם היא אינה חסינה לתנודות השוק.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

סטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי | 23/12/2025 22:48

נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.

סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.

סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.

שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.

גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי | 23/12/2025 21:22

נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.

הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.

במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.

יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן