הונג קונג אסיה
צילום: Istock

במקום טכנולוגיה: המשקיעים באסיה מעדיפים צריכה ולא צמיחה

על רקע ההסלמה במלחמת הסחר והחשש מהאטה עולמית, המשקיעים מפנים כספים ממניות טכנולוגיה לחברות מזון, סופרמרקטים ושירותים בסיסיים, בעיקר באסיה, שם התמיכה הממשלתית מתחזקת

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה כלכלת סין אסיה

בעוד המתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין מסלימה והשווקים מתערערים, מגמה חדשה מתחזקת בשוק ההון: מעבר חד ממניות צמיחה למניות צריכה בסיסית באסיה. סקטור שזכה להתעלמות בשנים האחרונות חוזר למרכז הבמה, כשהשקעות מתרכזות בחברות המזון, הסופרמרקטים והמשקאות, אלו שנשענות על ביקושים מקומיים ולא על ייצוא עולמי.


מאז גל המכסים של 2 באפריל, מדד MSCI Asia Pacific Consumer Staples זינק בכ-5%, הביצוע הטוב ביותר מבין 11 סקטורים באינדקס, ובניגוד מוחלט לירידה של 2.5% במדד הכללי. רשתות סופרמרקטים כמו Yonghui בסין ו-Kobe Bussan ביפן זינקו ביותר מ-19%, ומניות של יצרניות משקאות ומוצרי חלב הציגו גם הן עליות מרשימות. 


המעבר של המשקיעים למניות צריכה בסיסית אינו מקרי. מדובר בחברות שפועלות בזירה המקומית ומספקות מוצרים יומיומיים והכרחיים כמו מזון, משקאות, מוצרי ניקיון ותרופות, קטגוריות שבהן הביקוש נשאר יציב גם בזמנים של האטה כלכלית או תנודתיות בשווקים. להבדיל ממגזרים שתלויים בייצוא או בצריכה מתוחכמת, סקטור זה מושפע פחות ממכסים, ממדיניות סחר משתנה או מהאטה בצמיחה הגלובלית. זוהי גם אחת הסיבות לכך שמשקיעים רבים רואים בו "מקלט בטוח" בתקופות משבר. המומנטום של הסקטור מקבל גם חיזוק ממדיניות פיסקלית במדינות מובילות באסיה. 


ממשל סין הכריז על חבילת תמריצים הכוללת 48 צעדים להרחבת הצריכה הפרטית, בין היתר בתחומי הבריאות, המזון והשירותים המקומיים. דרום קוריאה הודיעה על הגדלת תקציב הסיוע הממשלתי לסך של 12 טריליון וון (כ-8.4 מיליארד דולר), כדי לעודד את הביקוש המקומי. גם בהודו, תחזית למונסון חיובי צפויה לתמוך בצריכה הכפרית, ולהזרים ביקושים חדשים לשוק הפנים. כל אלו מחזקים את התחושה בקרב המשקיעים שהביקוש המקומי באסיה, במיוחד למוצרי צריכה בסיסיים, יישאר יציב ואף יגדל, גם כאשר הסחר הגלובלי נבלם.



לפי גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ו-JP Morgan, מדובר בלא פחות מהמלצה ברורה: להפנות את ההשקעות ממניות צמיחה גלובליות למניות צריכה בסיסית באסיה. שלושת הגופים העלו את דירוג הסקטור ל"החזקה עודפת", כשהסיבה המרכזית היא המעבר לאסטרטגיה הגנתית בעידן של סחר מוגבל וחוסר ודאות כלכלית. גולדמן אף ציין כי החברות האסייתיות בתחום זה הופכות ליותר "מקומיות ודפנסיביות", ומציעות ניתוק מסוים מהתנודתיות בשוקי הייצוא. גם בתי השקעות נוספים, כמו פידליטי אינטרנשיונל, מזהים את הפוטנציאל. פידליטי דיווחה כי הגדילה את החשיפה למניות צריכה בסיסית בסין והונג קונג, במיוחד לאחר ירידות חדות שנרשמו ב-7 באפריל. 


אנליסטים בסקסו בנק הסבירו כי אנו נמצאים בעידן של "עולם פרוטקציוניסטי ומבוזר", שבו משקיעים מחפשים ביטחון במגזרים שמבוססים על ביקוש מקומי ולא על גלובליזציה. המגמה מתבטאת גם במספרים: בעוד שמדד מניות צריכה דיסקרציוניות באסיה (כגון אופנה, תיירות ומוצרי יוקרה) צנח ביותר מ-5% מאז תחילת אפריל, מדד מניות הצריכה הבסיסית רשם עלייה של 5%, הגבוהה ביותר מכל 11 הסקטורים במדד MSCI Asia Pacific. ההבדל הזה ממחיש את שינוי הכיוון של המשקיעים: פחות הימור על צמיחה עולמית, ויותר חיפוש אחר עוגן מקומי יציב.


גם התחזיות קדימה חיוביות, האנליסטים מעריכים שבשנה הקרובה סקטור זה יניב צמיחה ברווחים כפולה מזו של המדד הכללי באסיה. עם זאת, גורמים כמו עלייה באינפלציה או ירידה ברמת התמיכה הממשלתית עלולים לשנות את המגמה. בשלב זה, כל עוד מלחמת הסחר נמשכת, הצרכן המקומי באסיה הוא אחד העוגנים הבודדים שהשוק מרגיש בטוח להיאחז בהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.