הונג קונג אסיה
צילום: Istock

במקום טכנולוגיה: המשקיעים באסיה מעדיפים צריכה ולא צמיחה

על רקע ההסלמה במלחמת הסחר והחשש מהאטה עולמית, המשקיעים מפנים כספים ממניות טכנולוגיה לחברות מזון, סופרמרקטים ושירותים בסיסיים, בעיקר באסיה, שם התמיכה הממשלתית מתחזקת

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה כלכלת סין אסיה

בעוד המתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין מסלימה והשווקים מתערערים, מגמה חדשה מתחזקת בשוק ההון: מעבר חד ממניות צמיחה למניות צריכה בסיסית באסיה. סקטור שזכה להתעלמות בשנים האחרונות חוזר למרכז הבמה, כשהשקעות מתרכזות בחברות המזון, הסופרמרקטים והמשקאות, אלו שנשענות על ביקושים מקומיים ולא על ייצוא עולמי.


מאז גל המכסים של 2 באפריל, מדד MSCI Asia Pacific Consumer Staples זינק בכ-5%, הביצוע הטוב ביותר מבין 11 סקטורים באינדקס, ובניגוד מוחלט לירידה של 2.5% במדד הכללי. רשתות סופרמרקטים כמו Yonghui בסין ו-Kobe Bussan ביפן זינקו ביותר מ-19%, ומניות של יצרניות משקאות ומוצרי חלב הציגו גם הן עליות מרשימות. 


המעבר של המשקיעים למניות צריכה בסיסית אינו מקרי. מדובר בחברות שפועלות בזירה המקומית ומספקות מוצרים יומיומיים והכרחיים כמו מזון, משקאות, מוצרי ניקיון ותרופות, קטגוריות שבהן הביקוש נשאר יציב גם בזמנים של האטה כלכלית או תנודתיות בשווקים. להבדיל ממגזרים שתלויים בייצוא או בצריכה מתוחכמת, סקטור זה מושפע פחות ממכסים, ממדיניות סחר משתנה או מהאטה בצמיחה הגלובלית. זוהי גם אחת הסיבות לכך שמשקיעים רבים רואים בו "מקלט בטוח" בתקופות משבר. המומנטום של הסקטור מקבל גם חיזוק ממדיניות פיסקלית במדינות מובילות באסיה. 


ממשל סין הכריז על חבילת תמריצים הכוללת 48 צעדים להרחבת הצריכה הפרטית, בין היתר בתחומי הבריאות, המזון והשירותים המקומיים. דרום קוריאה הודיעה על הגדלת תקציב הסיוע הממשלתי לסך של 12 טריליון וון (כ-8.4 מיליארד דולר), כדי לעודד את הביקוש המקומי. גם בהודו, תחזית למונסון חיובי צפויה לתמוך בצריכה הכפרית, ולהזרים ביקושים חדשים לשוק הפנים. כל אלו מחזקים את התחושה בקרב המשקיעים שהביקוש המקומי באסיה, במיוחד למוצרי צריכה בסיסיים, יישאר יציב ואף יגדל, גם כאשר הסחר הגלובלי נבלם.



לפי גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ו-JP Morgan, מדובר בלא פחות מהמלצה ברורה: להפנות את ההשקעות ממניות צמיחה גלובליות למניות צריכה בסיסית באסיה. שלושת הגופים העלו את דירוג הסקטור ל"החזקה עודפת", כשהסיבה המרכזית היא המעבר לאסטרטגיה הגנתית בעידן של סחר מוגבל וחוסר ודאות כלכלית. גולדמן אף ציין כי החברות האסייתיות בתחום זה הופכות ליותר "מקומיות ודפנסיביות", ומציעות ניתוק מסוים מהתנודתיות בשוקי הייצוא. גם בתי השקעות נוספים, כמו פידליטי אינטרנשיונל, מזהים את הפוטנציאל. פידליטי דיווחה כי הגדילה את החשיפה למניות צריכה בסיסית בסין והונג קונג, במיוחד לאחר ירידות חדות שנרשמו ב-7 באפריל. 


אנליסטים בסקסו בנק הסבירו כי אנו נמצאים בעידן של "עולם פרוטקציוניסטי ומבוזר", שבו משקיעים מחפשים ביטחון במגזרים שמבוססים על ביקוש מקומי ולא על גלובליזציה. המגמה מתבטאת גם במספרים: בעוד שמדד מניות צריכה דיסקרציוניות באסיה (כגון אופנה, תיירות ומוצרי יוקרה) צנח ביותר מ-5% מאז תחילת אפריל, מדד מניות הצריכה הבסיסית רשם עלייה של 5%, הגבוהה ביותר מכל 11 הסקטורים במדד MSCI Asia Pacific. ההבדל הזה ממחיש את שינוי הכיוון של המשקיעים: פחות הימור על צמיחה עולמית, ויותר חיפוש אחר עוגן מקומי יציב.


גם התחזיות קדימה חיוביות, האנליסטים מעריכים שבשנה הקרובה סקטור זה יניב צמיחה ברווחים כפולה מזו של המדד הכללי באסיה. עם זאת, גורמים כמו עלייה באינפלציה או ירידה ברמת התמיכה הממשלתית עלולים לשנות את המגמה. בשלב זה, כל עוד מלחמת הסחר נמשכת, הצרכן המקומי באסיה הוא אחד העוגנים הבודדים שהשוק מרגיש בטוח להיאחז בהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הריבית ירדה - המדדים חזרו למגמה מעורבת; מחכים לפאוול

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

יום המסחר מתאפיין בשקט יחסי בשווקי המניות בארה״ב, כאשר הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לטווח של 3.50-3.75%; המשקיעים ממתינים לסימנים מפאוול לגבי קצב ההורדות ב-2026 על רקע האטה מתונה וסימני אינפלציה מתמשכים . מדד S&P 500 עולה ב-0.2%, הנאסד״ק יורד 0.2% והדאו קופץ ב-0.5% .


ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.