במקום טכנולוגיה: המשקיעים באסיה מעדיפים צריכה ולא צמיחה
על רקע ההסלמה במלחמת הסחר והחשש מהאטה עולמית, המשקיעים מפנים כספים ממניות טכנולוגיה לחברות מזון, סופרמרקטים ושירותים בסיסיים, בעיקר באסיה, שם התמיכה הממשלתית מתחזקת
בעוד המתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין מסלימה והשווקים מתערערים, מגמה חדשה מתחזקת בשוק ההון: מעבר חד ממניות צמיחה למניות צריכה בסיסית באסיה. סקטור שזכה להתעלמות בשנים האחרונות חוזר למרכז הבמה, כשהשקעות מתרכזות בחברות המזון, הסופרמרקטים והמשקאות, אלו שנשענות
על ביקושים מקומיים ולא על ייצוא עולמי.
מאז גל המכסים של 2 באפריל, מדד MSCI Asia Pacific Consumer Staples זינק בכ-5%, הביצוע הטוב ביותר מבין 11 סקטורים באינדקס, ובניגוד מוחלט לירידה של 2.5% במדד הכללי. רשתות סופרמרקטים כמו Yonghui בסין ו-Kobe Bussan ביפן זינקו ביותר מ-19%, ומניות של יצרניות משקאות ומוצרי חלב הציגו גם הן עליות מרשימות.
המעבר של המשקיעים למניות צריכה בסיסית אינו מקרי. מדובר בחברות שפועלות בזירה המקומית ומספקות מוצרים יומיומיים והכרחיים כמו מזון, משקאות, מוצרי ניקיון ותרופות, קטגוריות שבהן הביקוש נשאר יציב גם בזמנים של האטה כלכלית או תנודתיות בשווקים. להבדיל ממגזרים שתלויים בייצוא או בצריכה מתוחכמת, סקטור זה מושפע פחות ממכסים, ממדיניות סחר משתנה או מהאטה בצמיחה הגלובלית. זוהי גם אחת הסיבות לכך שמשקיעים רבים רואים בו "מקלט בטוח" בתקופות משבר. המומנטום של הסקטור מקבל גם חיזוק ממדיניות פיסקלית במדינות מובילות באסיה.
ממשל סין הכריז על חבילת תמריצים הכוללת 48 צעדים להרחבת הצריכה הפרטית, בין היתר בתחומי הבריאות, המזון והשירותים המקומיים. דרום קוריאה הודיעה על הגדלת תקציב הסיוע הממשלתי לסך של 12 טריליון וון (כ-8.4 מיליארד דולר), כדי לעודד את הביקוש המקומי. גם בהודו, תחזית למונסון חיובי צפויה לתמוך בצריכה הכפרית, ולהזרים ביקושים חדשים לשוק הפנים. כל אלו מחזקים את התחושה בקרב המשקיעים שהביקוש המקומי באסיה, במיוחד למוצרי צריכה בסיסיים, יישאר יציב ואף יגדל, גם כאשר הסחר הגלובלי נבלם.
- המכסים מחזירים את הסינים לסחורה המקומית: מי מרוויח מזה?
- גולדמן זאקס חותך את התחזיות למניות בסין על רקע מתיחות הסחר
לפי גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ו-JP Morgan, מדובר בלא פחות מהמלצה ברורה: להפנות את ההשקעות ממניות צמיחה גלובליות למניות צריכה בסיסית באסיה. שלושת הגופים העלו את דירוג הסקטור ל"החזקה עודפת", כשהסיבה המרכזית היא המעבר לאסטרטגיה הגנתית בעידן של סחר מוגבל וחוסר ודאות כלכלית. גולדמן אף ציין כי החברות האסייתיות בתחום זה הופכות ליותר "מקומיות ודפנסיביות", ומציעות ניתוק מסוים מהתנודתיות בשוקי הייצוא. גם בתי השקעות נוספים, כמו פידליטי אינטרנשיונל, מזהים את הפוטנציאל. פידליטי דיווחה כי הגדילה את החשיפה למניות צריכה בסיסית בסין והונג קונג, במיוחד לאחר ירידות חדות שנרשמו ב-7 באפריל.
אנליסטים בסקסו בנק הסבירו כי אנו נמצאים בעידן של "עולם
פרוטקציוניסטי ומבוזר", שבו משקיעים מחפשים ביטחון במגזרים שמבוססים על ביקוש מקומי ולא על גלובליזציה. המגמה מתבטאת גם במספרים: בעוד שמדד מניות צריכה דיסקרציוניות באסיה (כגון אופנה, תיירות ומוצרי יוקרה) צנח ביותר מ-5% מאז תחילת אפריל, מדד מניות הצריכה הבסיסית
רשם עלייה של 5%, הגבוהה ביותר מכל 11 הסקטורים במדד MSCI Asia Pacific. ההבדל הזה ממחיש את שינוי הכיוון של המשקיעים: פחות הימור על צמיחה עולמית, ויותר חיפוש אחר עוגן מקומי יציב.
גם התחזיות קדימה חיוביות, האנליסטים מעריכים שבשנה הקרובה סקטור זה יניב צמיחה ברווחים כפולה מזו של המדד הכללי באסיה. עם זאת, גורמים כמו עלייה באינפלציה או ירידה ברמת התמיכה הממשלתית עלולים לשנות את המגמה. בשלב זה, כל עוד מלחמת הסחר נמשכת, הצרכן המקומי באסיה הוא אחד העוגנים הבודדים שהשוק מרגיש בטוח להיאחז בהם.
