כשהמותג הופך פוליטי: טסלה תחת מתקפה
הקשר ההדוק בין אילון מאסק לממשל טראמפ מעניק לטסלה יתרונות רגולטוריים ברקע המכסים שטראמפ הטיל על ייבוא כלי רכב, אך גם סוחף אותה למרכז סערה פוליטית שמאיימת על המכירות והמוניטין בארה"ב ובעולם; בינתיים, המפנגינים כנד מאסק וטסלה ממשיכים במחאות
ביום שבת התקיים ברחבי העולם "Tesla Takedown" - יום מחאה עולמי נגד אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, ונגד השפעתו ההולכת וגוברת בממשל טראמפ. מאסק, שמשמש כיום גם כדמות מרכזית במחלקת היעילות הממשלתית של הנשיא, הפך לסמל שנוי במחלוקת, ובעקבות כך גם טסלה עצמה. המחאות,
חלקן סוערות, מגיעות על רקע ירידה חדה במכירות והתרחקות של לקוחות מהמותג, בעיקר במדינות עם רוב ליברלי.
החיבור ההדוק בין מאסק לממשל טראמפ הפך את טסלה למוקד זעם של קבוצות פוליטיות ואזרחיות, שמוחות נגד צעדי הקיצוץ המהירים בממשל, אותם מוביל מאסק. מעבר למחאות, הדימוי החדש של החברה פוגע גם בעסקים: אנליסטים חתכו את תחזיות המכירות לרבעון הראשון, וכעת מצפים ל-360-370 אלף רכבים בלבד, לעומת 420 אלף בתחזיות מוקדמות. זהו שינוי כיוון, מצמיחה לקיטון, ומכה תדמיתית לאחת החברות המזוהות ביותר עם חדשנות ירוקה.
מניית טסלה איבדה כ-38% מערכה מאז השבעתו של טראמפ בינואר, ונמצאת כיום 46% מתחת לשיא שנרשם בדצמבר. עם זאת, היא עדיין מציגה תשואה של כ-50% ב-12 החודשים האחרונים, יותר מפי שניים מה-S&P 500. שאלת המפתח היא האם מאסק ישנה כיוון וישקיע
יותר בניהול החברה או שימשיך במסלול הפוליטי שעשוי להרחיק עוד לקוחות. כפי שסיכם זאת האנליסט דן אייבס: "מאסק הוא טסלה וטסלה היא מאסק. השאלה היא אם הוא יישאר בוושינגטון או יחזור לאוסטין".
טסלה נהנית מהמכסים - ומפסידה את
הציבור הליברלי
בשבוע שעבר הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המטיל מכס של 25% על רכבים וחלקי רכב מיובאים. המהלך נועד לעודד ייצור מקומי ולחזק את תעשיית הרכב האמריקאית, אך גם מצית מחדש את החשש ממלחמת סחר עולמית. המכסים לא חלים רק על רכבים שלמים
אלא גם על רכיבים, מה שעלול להוביל לעלייה חדה בעלויות הייצור ולייקור דגמים מיובאים בשיעור של אלפי דולרים לרכב. בתוך תמונת המאבק הזו, טסלה מצטיירת לכאורה כמנצחת הגדולה: כ-95% מכלי הרכב שלה לשוק האמריקאי מיוצרים בתחומי ארה"ב, בטקסס, קליפורניה ונבדה, ולכן לא יושפעו
מהמכסים החדשים. בעידן שבו יצרניות כמו טויוטה, פורד וג'נרל מוטורס נאלצות להתמודד עם עלויות גוברות, טסלה נהנית מיתרון מובנה. אך מאחורי הרווחים הפוטנציאליים מסתתרת גם מורכבות פוליטית: מאסק, שתומך בטראמפ וממלא תפקיד בממשלו, הפך את טסלה כאמור לסמל פוליטי והזיהוי
הזה עלול לעלות לחברה ביוקר בטווח הבינוני והארוך.
- טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות
- האם הפרמיה על "אפקט אילון" תעבור מטסלה ל-SpaceX?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, החלטתו של טראמפ להטיל מכסים של 25% על רכבים וחלקי רכב מיובאים אמורה לשחק לטובתה של טסלה. עם זאת, יש מי שמביטים על המהלך הזה דווקא כעל מהלך פוליטי ולא כלכלי נטו, אולי אפילו כפיצוי סמוי לטסלה בשל הפגיעה ממעמדו החדש של אילון מאסק בממשל. התמיכה הפומבית של טראמפ בטסלה, כולל הערות אוהדות ומדיניות מגן, מציפה את השאלה עד כמה ההחלטות האחרונות מונעות על ידי שיקולים מקצועיים, ועד כמה הן חלק מברית כוח חדשה בין מאסק לנשיא.
החשש הוא
שהזיהוי המוחלט בין טסלה לבין טראמפ יוביל לחרם צרכני ואיבוד אמון בקרב קהלים דמוקרטיים - תהליך שכבר מתרחש בארה"ב ובאירופה, עם ירידה במכירות ואף תקריות אלימות כמו הצתות רכבי טסלה. גם בזירה הבינלאומית, תגובות חריפות למכסים מכיוון קנדה, האיחוד האירופי ומקסיקו
מאותתות על פוטנציאל להסלמה כלכלית. טסלה אולי נהנית בטווח הקצר, אך בטווח הארוך - הזיהוי הפוליטי של מאסק עלול להפוך מנכס לנטל, ולפגוע במעמדה של החברה בשווקים המרכזיים שלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה
25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים.
סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה.
אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר.
"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.
- למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
- שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".
