ג'ונסון אנד ג'ונסון מאכזבת בתחזית ל-2025; המניה יורדת
ענקית התרופות דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ו-2024 כולה, כאשר לצד זאת היא דיווחה כי היא צופה הכנסות של בין 89.2-90 מיליארד דולר ב-2025, בעוד האנליסטים מצפים ל-91.18 מיליארד דולר; גם הרווח ברבעון הרביעי של 2024 היה מתחת לצפי
ענקית התרופות האמריקאית ג'ונסון אנד ג'ונסון Johnson & Johnson Inc נופלת במסחר אחרי שאכזבה את המשקיעים בתחזית שלה ל-2025 - החברה צופה הכנסות של בין 89.2-90 מיליארד דולר ב-2025, בעוד האנליסטים מצפים ל-91.18 מיליארד דולר. תחזית הרווח דווקא לא אכזבה, החברה צופה רווח של 10.5-10.7 דולר למניה, האנליסטים צופים רווח של 10.54 דולר למניה. המניה יורדת במסחר לשווי של 344.7 מיליארד דולר ומשלימה ירידה של 11.5% בשנה האחרונה.
את התחזית הזו החברה מסרה לצד הדוחות שלה לרבעון הרביעי של השנה. החברה דיווחה על הכנסות של 22.52 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. לעומת זאת, הרווח הנקי עמד על 3.43 מיליארד דולר בלבד, או 1.41 דולר למניה, נמוך משמעותית מתחזית השוק שעמדה על 4.41 מיליארד דולר ו-1.79 דולר למניה.
לאחר
התאמות חד-פעמיות כמו פחת ועלויות רכישה, הרווח הנקי המתואם של החברה הסתכם ב-4.94 מיליארד דולר - מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 4.88 מיליארד דולר.
למרות התחזיות המאכזבות, ג'ונסון אנד ג'ונסון הראתה שיפור במכירות בשני המגזרים המרכזיים
שלה. מכירות מגזר התרופות עלו ב-4.4% לעומת השנה שעברה, ואילו מכירות המכשור הרפואי זינקו ב-6.7%. עם גידול מתמשך במגזרי הליבה, החברה שואפת לייצב את הרווחיות ולהחזיר את אמון השוק, אך תחזיות 2025 מבהירות כי היא ניצבת בפני אתגרים להמשיך להוביל בתחום התחרותי.
- כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
- 10 חודשים נוספים לחולי סרטן ריאה - הישג רפואי לאסטרה-זנקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירות תרופות הסרטן זינקו
המכירות ברבעון של תרופות הסרטן של ג'ונסון אנד ג'ונסון עלו ב-19%, עם הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר מתרופת Darzalex לטיפול במיאלומה נפוצה. מדובר בזינוק של 20.9% בהשוואה לשנה שעברה. "Darzalex ממשיכה להיות
מותג עוגן מבחינת הביצועים", אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ג'ו וולק. לדבריו, גם מכירות חברת Shockwave Medical, שנרכשה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, תרמו לצמיחה.
בשנה שעברה רכשה ג'ונסון אנד ג'ונסון את יצרנית המכשור הרפואי Shockwave Medical
בעסקה של 13.1 מיליארד דולר. החברה הציגה מכירות של 258 מיליון דולר ברבעון ו-564 מיליון דולר במהלך השנה. במקביל, יחידת התרופות האינווטיוויות של החברה רשמה מכירות רבעוניות של 14.33 מיליארד דולר, בעוד יחידת המכשור הרפואי שלה הניבה 8.19 מיליארד דולר - עליות של
4.4% ו-6.7%, בהתאמה, לעומת שנה שעברה.
ירידה במכירות תרופת Stelara והצפי לשנה הקרובה
מכירות התרופה Stelara לטיפול בפסוריאזיס נפלו ב-14.7% והסתכמו ב-2.35 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על 2.25 מיליארד
דולר. מתחרים השיקו גרסאות חיקוי לתרופה באירופה, קנדה ובשווקים נוספים בשנה האחרונה, כאשר מספר ביוסימילרים צפויים לצאת גם לשוק בארצות הברית במהלך השנה הקרובה.
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
