וול סטריט ממתינה למדד המחירים ליצרן
החוזים העתידיים מאותתים - יום נוסף של עליות שערים נכון לוול סטריט. ברקע, מחירי הנפט נסוגים קלות מהרמות המדאיגות אליהן הגיעו בסוף השבוע (קרבו לרף ה-56 דולר לחבית).
ובכל זאת, מי שיאחזו היום בשרביט הניצוח על בורסות התפוח הגדול יהיו שני נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו טרם הפתיחה.
האחד - מדד המחירים ליצרן לחודש מאי. הצפי הוא לירידה של 0.2% בעיקר בשל ירידת מחירי הנפט בחודש זה ולאחר עליה של 0.6% בחודש אפריל שקדם לו. המדד בניכוי מחירי האנרגיה והמזון צפוי לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 0.3% בחודש אפריל.
הנתון השני - המכירות הקמעונאיות בחודש מאי החולף. בשווקים מצפים לירידה של 0.2%, בעיקר בשל מכירות חלשות של כלי רכב בעת זו ולאחר עליה של 1.5% באפריל החולף. להוציא כלי רכב צפויות המכירות הקמעונאיות לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 1.1% באפריל.
את ליל האתמול, נזכיר, חתמה וול סטריט בעליות מתונות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.29% לרמה של 2,068 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.09% לרמה של 10,522 נקודות, ומדד ה-S&P500 עלה ב-0.23% לרמה של 1,200 נקודות.
מחירי הנפט נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 0.67% סביב מחיר של 55.25 דולר לחבית, הנמסרת בחודש יולי, לאחר שאתמול הגיעו לגובה 55.61 דולר.
במרכז המסחר תעמודנה מניות טארגט (TGT). הקמעונאית השלישית בגודלה בארה"ב, צופה גידול של 4%-6% במכירות החודש שיסתיים ב-2 ביולי). החברה תדווח ב-7 ביולי על הנתונים המדוייקים. בסוף השבוע שעבר הודיעה גם וול מארט (WMT) על תחזית המכירות לחודש יוני, אז היא צופה גידול של 2%-4% - כפי שחזתה במקור.
מניות היולט פאקרד (HPQ) תמשוכנה גם הן את תשומת הלב. החברה הודיעה כי תבנה מחדש את חטיבת המחשבים האישיים, כך שתהפוך לחטיבה עצמאית ובמקביל תבצע חילופי גברי.
ובישראליות. טבע תמשיך להתבצר בקדמת הבמה, על רקע הידיעות שנסובות מאז תום השבוע שעבר סביב תרופת הטייסברי - המתחרה מהעבר הקרוב של הקופקסון. מאמר מדעי שהתפרסם גרס כי התרופה של אלן ושל ביוג'ן עשוייה לשוב למדפים אם יאובחנו התסמינים השליליים שלה מבעוד מועד, אך בו בעת, התפרסמו חששות לפגיעה נוספת (חמישית במספר) במטופל.
קבוצת אלביט מערכות זכתה אמש, במהלך הסלון האווירי בפריז, בפרס של מגזין התעופה Flight. הפרס הוענק למערכת לורד, פרי פיתוח של חברת הבת של אלביט, אלאופ. המערכת מיועדת להגביר את הבטיחות בטיסות מסוקים, והיא מאפשרת לטייס המסוק לחמוק מסכנות כגון: התנגשות בחוטי חשמל, אנטנות ומכשולים נוספים. מניות החברה עשויות להגיב לבשורות המשמחות.
האם מניות אורכית תמשכנה במסע צפונה? ברקע, פרסומים מסוף השבוע כי ברודקום היא היא המנהלת מו"מ עם אורכית לרכישת חברת הבת - קוריג'נט. על פי פרסומים, קוריג'נט תרכש בתוך ימים ספורים לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - לא זעום כלל וכלל..
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
