וול סטריט ממתינה למדד המחירים ליצרן
החוזים העתידיים מאותתים - יום נוסף של עליות שערים נכון לוול סטריט. ברקע, מחירי הנפט נסוגים קלות מהרמות המדאיגות אליהן הגיעו בסוף השבוע (קרבו לרף ה-56 דולר לחבית).
ובכל זאת, מי שיאחזו היום בשרביט הניצוח על בורסות התפוח הגדול יהיו שני נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו טרם הפתיחה.
האחד - מדד המחירים ליצרן לחודש מאי. הצפי הוא לירידה של 0.2% בעיקר בשל ירידת מחירי הנפט בחודש זה ולאחר עליה של 0.6% בחודש אפריל שקדם לו. המדד בניכוי מחירי האנרגיה והמזון צפוי לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 0.3% בחודש אפריל.
הנתון השני - המכירות הקמעונאיות בחודש מאי החולף. בשווקים מצפים לירידה של 0.2%, בעיקר בשל מכירות חלשות של כלי רכב בעת זו ולאחר עליה של 1.5% באפריל החולף. להוציא כלי רכב צפויות המכירות הקמעונאיות לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 1.1% באפריל.
את ליל האתמול, נזכיר, חתמה וול סטריט בעליות מתונות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.29% לרמה של 2,068 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.09% לרמה של 10,522 נקודות, ומדד ה-S&P500 עלה ב-0.23% לרמה של 1,200 נקודות.
מחירי הנפט נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 0.67% סביב מחיר של 55.25 דולר לחבית, הנמסרת בחודש יולי, לאחר שאתמול הגיעו לגובה 55.61 דולר.
במרכז המסחר תעמודנה מניות טארגט (TGT). הקמעונאית השלישית בגודלה בארה"ב, צופה גידול של 4%-6% במכירות החודש שיסתיים ב-2 ביולי). החברה תדווח ב-7 ביולי על הנתונים המדוייקים. בסוף השבוע שעבר הודיעה גם וול מארט (WMT) על תחזית המכירות לחודש יוני, אז היא צופה גידול של 2%-4% - כפי שחזתה במקור.
מניות היולט פאקרד (HPQ) תמשוכנה גם הן את תשומת הלב. החברה הודיעה כי תבנה מחדש את חטיבת המחשבים האישיים, כך שתהפוך לחטיבה עצמאית ובמקביל תבצע חילופי גברי.
ובישראליות. טבע תמשיך להתבצר בקדמת הבמה, על רקע הידיעות שנסובות מאז תום השבוע שעבר סביב תרופת הטייסברי - המתחרה מהעבר הקרוב של הקופקסון. מאמר מדעי שהתפרסם גרס כי התרופה של אלן ושל ביוג'ן עשוייה לשוב למדפים אם יאובחנו התסמינים השליליים שלה מבעוד מועד, אך בו בעת, התפרסמו חששות לפגיעה נוספת (חמישית במספר) במטופל.
קבוצת אלביט מערכות זכתה אמש, במהלך הסלון האווירי בפריז, בפרס של מגזין התעופה Flight. הפרס הוענק למערכת לורד, פרי פיתוח של חברת הבת של אלביט, אלאופ. המערכת מיועדת להגביר את הבטיחות בטיסות מסוקים, והיא מאפשרת לטייס המסוק לחמוק מסכנות כגון: התנגשות בחוטי חשמל, אנטנות ומכשולים נוספים. מניות החברה עשויות להגיב לבשורות המשמחות.
האם מניות אורכית תמשכנה במסע צפונה? ברקע, פרסומים מסוף השבוע כי ברודקום היא היא המנהלת מו"מ עם אורכית לרכישת חברת הבת - קוריג'נט. על פי פרסומים, קוריג'נט תרכש בתוך ימים ספורים לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - לא זעום כלל וכלל..
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
