וול סטריט ממתינה למדד המחירים ליצרן

הצפי: ירידה של 0.2% במאי על רקע רגיעת מחירי הנפט באותה עת. מאקרו נוסף: צפי לירידה של 0.2% במכירות הקמעונאיות. זריקת עידוד דווקא מצד מחירי הנפט, שנסוגים במעט מהרמות המדאיגות אליהן הגיעו. בישראליות: אורכית - עד לאן?
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - יום נוסף של עליות שערים נכון לוול סטריט. ברקע, מחירי הנפט נסוגים קלות מהרמות המדאיגות אליהן הגיעו בסוף השבוע (קרבו לרף ה-56 דולר לחבית).

ובכל זאת, מי שיאחזו היום בשרביט הניצוח על בורסות התפוח הגדול יהיו שני נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו טרם הפתיחה.

האחד - מדד המחירים ליצרן לחודש מאי. הצפי הוא לירידה של 0.2% בעיקר בשל ירידת מחירי הנפט בחודש זה ולאחר עליה של 0.6% בחודש אפריל שקדם לו. המדד בניכוי מחירי האנרגיה והמזון צפוי לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 0.3% בחודש אפריל.

הנתון השני - המכירות הקמעונאיות בחודש מאי החולף. בשווקים מצפים לירידה של 0.2%, בעיקר בשל מכירות חלשות של כלי רכב בעת זו ולאחר עליה של 1.5% באפריל החולף. להוציא כלי רכב צפויות המכירות הקמעונאיות לעלות ב-0.2%, לאחר עליה של 1.1% באפריל.

את ליל האתמול, נזכיר, חתמה וול סטריט בעליות מתונות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.29% לרמה של 2,068 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.09% לרמה של 10,522 נקודות, ומדד ה-S&P500 עלה ב-0.23% לרמה של 1,200 נקודות.

מחירי הנפט נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בירידה של 0.67% סביב מחיר של 55.25 דולר לחבית, הנמסרת בחודש יולי, לאחר שאתמול הגיעו לגובה 55.61 דולר.

במרכז המסחר תעמודנה מניות טארגט (TGT). הקמעונאית השלישית בגודלה בארה"ב, צופה גידול של 4%-6% במכירות החודש שיסתיים ב-2 ביולי). החברה תדווח ב-7 ביולי על הנתונים המדוייקים. בסוף השבוע שעבר הודיעה גם וול מארט (WMT) על תחזית המכירות לחודש יוני, אז היא צופה גידול של 2%-4% - כפי שחזתה במקור.

מניות היולט פאקרד (HPQ) תמשוכנה גם הן את תשומת הלב. החברה הודיעה כי תבנה מחדש את חטיבת המחשבים האישיים, כך שתהפוך לחטיבה עצמאית ובמקביל תבצע חילופי גברי.

ובישראליות. טבע תמשיך להתבצר בקדמת הבמה, על רקע הידיעות שנסובות מאז תום השבוע שעבר סביב תרופת הטייסברי - המתחרה מהעבר הקרוב של הקופקסון. מאמר מדעי שהתפרסם גרס כי התרופה של אלן ושל ביוג'ן עשוייה לשוב למדפים אם יאובחנו התסמינים השליליים שלה מבעוד מועד, אך בו בעת, התפרסמו חששות לפגיעה נוספת (חמישית במספר) במטופל.

קבוצת אלביט מערכות זכתה אמש, במהלך הסלון האווירי בפריז, בפרס של מגזין התעופה Flight. הפרס הוענק למערכת לורד, פרי פיתוח של חברת הבת של אלביט, אלאופ. המערכת מיועדת להגביר את הבטיחות בטיסות מסוקים, והיא מאפשרת לטייס המסוק לחמוק מסכנות כגון: התנגשות בחוטי חשמל, אנטנות ומכשולים נוספים. מניות החברה עשויות להגיב לבשורות המשמחות.

האם מניות אורכית תמשכנה במסע צפונה? ברקע, פרסומים מסוף השבוע כי ברודקום היא היא המנהלת מו"מ עם אורכית לרכישת חברת הבת - קוריג'נט. על פי פרסומים, קוריג'נט תרכש בתוך ימים ספורים לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - לא זעום כלל וכלל..

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.