נהוג לחשוב כי תשלומים של מעביד לעובדו חייבים כולם במס הכנסה ובביטוח לאומי באופן מלא. אולם, ייתכנו מצבים שבהם תשלומים כאלו יהיו חייבים במס מופחת או אף יהיו פטורים לחלוטין ממס ההכנסה ומדמי ביטוח לאומי. כשתשלומים כאלו חייבים במס הכנסה מופחת הרי נהנים מכך גם העובד וגם המעביד גם יחד כפי שיובהר להלן.

בינואר 2005 נתקבל פסק דין מעניין בבהמ"ש המחוזי בתל אביב בערעור מס הכנסה (עמ"ה 1146/03 דוידוביץ אברהם ואח' נ' פקיד השומה נתניה). לפי פסק דין זה, ניתן להבחין בין תשלומים של מעביד לעובדו החייבים במס הכנסה לבין תשלומים מסוימים של אותו מעביד לאותו עובד הפטורים ממס הכנסה. בהמ"ש בחן בפסיקתו את הסכם הפשרה שאליו הגיעו העובד והמעביד בבית הדין לעבודה וקבע כי תשלומים ששולמו לעובד עקב פיצוי נזיקי בשל עוגמת נפש אינם חייבים במס הכנסה.

תשלומים החייבים במס הכנסה הנם רק תשלומים ששולמו במסגרת יחסי עובד מעביד, בעוד שתשלומים ששולמו בגין פיצויים נזיקיים לעובד אינם במישור יחסי עובד מעביד בהכרח ולכן פטורים ממס הכנסה, מכיוון שאינם כלולים בהגדרת הכנסה החייבת במס לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

הבחנה כזו נעשתה כבר בעבר בפסיקה לגבי תשלומים מסוימים שקיבלו עובדים ממעבידם בעבור ויתור על זכות תביעה או על נכס של העובד לטובת המעביד. נקבע כי בתנאים מסוימים כאשר מוכח כי תשלומי המעביד לעובד הנם בשל ויתור על נכס מוחשי או נכס לא מוחשי של העובד, כגון ויתור של העובד על תחרות לזמן ארוך, מכירת מוניטין אישי, מכירת ידע וכיוצא באלו, הרי המדובר ברווח הון לעובד החייב במס הכנסה בשיעור של 25% בלבד רק על הרווח הריאלי. אף כאן קיימת הטבה ניכרת לעובד שהמס השולי הרגיל שלו עלול להגיע עד כדי 49% מכלל ההכנסה ברוטו.

זאת ועוד, לפי חוק ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון או הכנסות שאינן מתקבלות לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה הנן פטורות מביטוח לאומי. מכאן, כי ההכנסות בשל פיצויי נזיקין או בשל רווחי הון כאמור יהיה פטורות לחלוטין מדמי ביטוח לאומי. חיסכון נוסף בשיעור של כ- 15% לעובד ולמעביד ביחד מההכנסה ברוטו. כל אחד ייהנה לפי חלקו בדמי הביטוח הלאומי.

כפי שרואים מטבלת ההשוואה המופיעה מטה, הפרשי נטל המס כולל דמי ביטוח לאומי, יכולים לקטון משיעור מרבי של 49% מס כולל משוקלל ל- 25% מס או אף לפטור מלא מכל מס ודמי ביטוח. הכול תלוי בסיווג התשלומים ששילם המעביד לעובדו.

לא למותר מלציין, כי פסיקה זו של בתי המשפט נכונה וצודקת היא, שכן, החיוב במס הכנסה ודמי ביטוח על תשלומים של מעביד לעובדו, ראוי שיחולו רק כאשר אכן מדובר בתשלומים בהקשר של יחסי עובד ומעביד ולא כאשר מדובר ברכישת נכס על ידי המעביד מידי העובד או תשלום בשל פיצוי נזיקי לעובד. תשלומים כאלו משולמים שלא בהקשר של יחסי עובד מעביד ולכן מן הראוי שלא יחול עליהם מס מלא ואף לא חבות בדמי ביטוח לאומי.

* שכר, סוציאליות וטובות הנאה אחרות(משכורת, אחזקת רכב, טלפון, דמי הבראה, ביגוד וכדומה:

שיעור מס הכנסה - לפי המס השולי החל על העובד, עד לשיעור של 49% מההכנסה ברוטו.

שיעור ביטוח לאומי - שיעור של עד כ - 15% מההכנסה ברוטו שיחול על המעביד ועל העובד יחד.

סך הנטל המס המרבי (למעביד+עובד) - עד שיעור של כ- 49% משוקלל מרבי (דמי הביטוח לאומי ישולמו רק על הכנסות שאינן מגיעות לשיעור מס של 49%, בהתחשב בתקרה ההכנסה הפטורה מביטוח לאומי – 34,820 ₪ לחודש).

* תשלומים בשל ניתוק יחסי עובד מעביד(פיצויי פיטורין, דמי הסתגלות, פדיון ימי חופש וכדומה):

שיעור מס הכנסה - לפי שיעור המס השולי החל על העובד (עד 49%). בכפוף לפטורים או הנחות מסוימות במס (כגון:פטור עד תקרה לפיצויי פרישה, הפקדות לקצבה וכדומה).

שיעור ביטוח לאומי - פטור מדמי ביטוח לאומי (לפי נהלי המוסד לביטוח לאומי).

סך הנטל המס המרבי (למעביד+עובד) - עד שיעור של 49% מהתשלומים (חלק מהתשלומים בגין פיצויי הפרישה או בשל הפקדות לקרן לקצבה פטורים ממס).

*תשלומים בעד ויתור על זכות תביעה או בעד נכס של העובד:

שיעור מס הכנסה - 25% על הרווח הריאלי(החל מינואר 2003).

שיעור ביטוח לאומי - פטור מדמי ביטוח לאומי.

סך הנטל המס המרבי (למעביד+עובד) - 25% מס רווחי הון על על הרווח הריאלי(החל מינואר 2003)

*תשלומים בעד פיצויים נזיקיים אישיים, שלא במישור יחסי עובד ומעביד:

שיעור מס הכנסה - פטור ממס הכנסה

שיעור ביטוח לאומי - פטור מדמי ביטוח לאומי

סך הנטל המס המרבי (למעביד+עובד) - פטור מוחלט ממס הכנסה ומדמי ביטוח לאומי