אין בשורות בטאואר: ההפסד זינק ב-43% ל-55 מ' דולר
אין בשורות טובות מטאואר. גם ברבעון הזה עשויים המשקיעים להתבדות ולראות כיצד יצרנית השבבים ממגדל העמק, טאואר סמיקונדקטור, הגדילה את ההפסדים שלה. ההפסד זינק ב-43.6% להיקף של 55.3 מיליון דולר ברבעון הראשון ביחס למקביל. ההכנסות ירדו בשיעור של 14.7% ביחס לעת המקבילה והסתכמו בכ-23.2 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מה שמעציב עוד יותר הוא שההכנסות נפלו ב-22.9% ביחס לרבעון הרביעי של 2004.
עם זאת, בחברה מדווחים כי החל מהרבעון הרביעי של 2004 רואה החברה גידול הן במספר ההתקשרויות עם לקוחות חדשים, הן התחלות פרוייקטי תכנון ועקב כך גם אבות טיפוס למוצרים חדשים ב-Fab2. החברה צופה כי הכנסות הרבעון השני של 2005 יהיו בטווח שבין כ-26 לכ-28 מיליון דולר, כולל 8 מיליון דולר מהסכם טכנולוגי, עליו דיווחה החברה בעבר.
מנהל בכיר לשעבר ב-Applied Materials, ראסל אלוואנגר, מונה ברבעון שחלף לתפקיד מנכ"ל החברה. לאלוואנגר ניסיון של למעלה מ-25 שנה, חשיבה אסטרטגית, מיומנויות ניהוליות והיכרות מעמיקה עם עולם הסמיקונדקטור. מינויו מהווה חיזוק משמעות לחברה.
חברת טאואר, יחד עם חלק מבעלי המניות שלה והבנקים המלווים, מנהלים דיונים בהקשר של מימון נוסף לחברה, בסכום של כ-60 מיליון דולר. בהתאם לכך, בחודש מאי 2005, החברה והבנקים חתמו על מכתב כוונות, לפיו הבנקים יזרימו מימון בסכום של עד 30 מיליון דולר, וזאת בכפוף לגיוס סכום דומה ממשקיעים ע"י החברה.
נכון להיום, בעלי מניות מסוימים הודיעו לחברה על נכונותם להשקיע 23.5 מיליון דולר במסגרת האמור לעיל. כמו כן, מכתב הכוונות כפוף להשגת תיקון מחייב להסכם עם הבנקים.
בחברה ציינו כי הם מבחינים במגמה של התעניינות מצד לקוחות חדשים, מגמה זו ממשיכה במחצית הראשונה של 2005 וצפויה להניב הכנסות גבוהות יותר ממוצרים חדשים במחצית השניה של השנה. כמו כן, במהלך הרבעון הראשון החלה טאואר בתכנון מוצר בטכנולוגית 0.13 מיקרון עם לקוח מוביל.
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל החברה אמר כי, "למרות הקשיים בטווח הקצר בשווקים בהן פועלת טאואר, צבר הלקוחות החדשים, המוצרים והפרוייקטים בטכנולוגיות הייחודיות משביעי רצון. אלוואנגר הוסיף עוד כי, "החברה שואבת עידוד רב מלקוחותיה שאומרים כי הערך המוסף של חלק מאותם אבות טיפוס הינו משמעותי ובהתאם לכך, ימשיך למצב את טאואר כיצרנית ייחודית בשנים הבאות".
במהלך הרבעון הראשון של 2005, הנהלת טאואר יישמה צעדי התייעלות משמעותיים לחיסכון בהוצאות, הקטנת מבנה העלויות וצמצום תזרים ההוצאות. בחודש מרץ דיווחה החברה על השלמת תהליך צמצום מצבת כח האדם, כחלק מתוכנית חסכון כוללת המתמקדת בהתייעלות תפעולית.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
