אין בשורות בטאואר: ההפסד זינק ב-43% ל-55 מ' דולר

מצבה של טאואר סמיקונדקטור ממשיך להיום עגום. ההכנסות ירדו ברבעון ב-14.7% ביחס לרבעון המקביל, וב-23% ביחס לרבעון שחתם את 2004. אך בחברה שומרים על אופטימיות זהירה: חל גידול בלקוחות המתעניינים
חזי שטרנליכט |

אין בשורות טובות מטאואר. גם ברבעון הזה עשויים המשקיעים להתבדות ולראות כיצד יצרנית השבבים ממגדל העמק, טאואר סמיקונדקטור, הגדילה את ההפסדים שלה. ההפסד זינק ב-43.6% להיקף של 55.3 מיליון דולר ברבעון הראשון ביחס למקביל. ההכנסות ירדו בשיעור של 14.7% ביחס לעת המקבילה והסתכמו בכ-23.2 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מה שמעציב עוד יותר הוא שההכנסות נפלו ב-22.9% ביחס לרבעון הרביעי של 2004.

עם זאת, בחברה מדווחים כי החל מהרבעון הרביעי של 2004 רואה החברה גידול הן במספר ההתקשרויות עם לקוחות חדשים, הן התחלות פרוייקטי תכנון ועקב כך גם אבות טיפוס למוצרים חדשים ב-Fab2. החברה צופה כי הכנסות הרבעון השני של 2005 יהיו בטווח שבין כ-26 לכ-28 מיליון דולר, כולל 8 מיליון דולר מהסכם טכנולוגי, עליו דיווחה החברה בעבר.

מנהל בכיר לשעבר ב-Applied Materials, ראסל אלוואנגר, מונה ברבעון שחלף לתפקיד מנכ"ל החברה. לאלוואנגר ניסיון של למעלה מ-25 שנה, חשיבה אסטרטגית, מיומנויות ניהוליות והיכרות מעמיקה עם עולם הסמיקונדקטור. מינויו מהווה חיזוק משמעות לחברה.

חברת טאואר, יחד עם חלק מבעלי המניות שלה והבנקים המלווים, מנהלים דיונים בהקשר של מימון נוסף לחברה, בסכום של כ-60 מיליון דולר. בהתאם לכך, בחודש מאי 2005, החברה והבנקים חתמו על מכתב כוונות, לפיו הבנקים יזרימו מימון בסכום של עד 30 מיליון דולר, וזאת בכפוף לגיוס סכום דומה ממשקיעים ע"י החברה.

נכון להיום, בעלי מניות מסוימים הודיעו לחברה על נכונותם להשקיע 23.5 מיליון דולר במסגרת האמור לעיל. כמו כן, מכתב הכוונות כפוף להשגת תיקון מחייב להסכם עם הבנקים.

בחברה ציינו כי הם מבחינים במגמה של התעניינות מצד לקוחות חדשים, מגמה זו ממשיכה במחצית הראשונה של 2005 וצפויה להניב הכנסות גבוהות יותר ממוצרים חדשים במחצית השניה של השנה. כמו כן, במהלך הרבעון הראשון החלה טאואר בתכנון מוצר בטכנולוגית 0.13 מיקרון עם לקוח מוביל.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל החברה אמר כי, "למרות הקשיים בטווח הקצר בשווקים בהן פועלת טאואר, צבר הלקוחות החדשים, המוצרים והפרוייקטים בטכנולוגיות הייחודיות משביעי רצון. אלוואנגר הוסיף עוד כי, "החברה שואבת עידוד רב מלקוחותיה שאומרים כי הערך המוסף של חלק מאותם אבות טיפוס הינו משמעותי ובהתאם לכך, ימשיך למצב את טאואר כיצרנית ייחודית בשנים הבאות".

במהלך הרבעון הראשון של 2005, הנהלת טאואר יישמה צעדי התייעלות משמעותיים לחיסכון בהוצאות, הקטנת מבנה העלויות וצמצום תזרים ההוצאות. בחודש מרץ דיווחה החברה על השלמת תהליך צמצום מצבת כח האדם, כחלק מתוכנית חסכון כוללת המתמקדת בהתייעלות תפעולית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.