אין בשורות בטאואר: ההפסד זינק ב-43% ל-55 מ' דולר
אין בשורות טובות מטאואר. גם ברבעון הזה עשויים המשקיעים להתבדות ולראות כיצד יצרנית השבבים ממגדל העמק, טאואר סמיקונדקטור, הגדילה את ההפסדים שלה. ההפסד זינק ב-43.6% להיקף של 55.3 מיליון דולר ברבעון הראשון ביחס למקביל. ההכנסות ירדו בשיעור של 14.7% ביחס לעת המקבילה והסתכמו בכ-23.2 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מה שמעציב עוד יותר הוא שההכנסות נפלו ב-22.9% ביחס לרבעון הרביעי של 2004.
עם זאת, בחברה מדווחים כי החל מהרבעון הרביעי של 2004 רואה החברה גידול הן במספר ההתקשרויות עם לקוחות חדשים, הן התחלות פרוייקטי תכנון ועקב כך גם אבות טיפוס למוצרים חדשים ב-Fab2. החברה צופה כי הכנסות הרבעון השני של 2005 יהיו בטווח שבין כ-26 לכ-28 מיליון דולר, כולל 8 מיליון דולר מהסכם טכנולוגי, עליו דיווחה החברה בעבר.
מנהל בכיר לשעבר ב-Applied Materials, ראסל אלוואנגר, מונה ברבעון שחלף לתפקיד מנכ"ל החברה. לאלוואנגר ניסיון של למעלה מ-25 שנה, חשיבה אסטרטגית, מיומנויות ניהוליות והיכרות מעמיקה עם עולם הסמיקונדקטור. מינויו מהווה חיזוק משמעות לחברה.
חברת טאואר, יחד עם חלק מבעלי המניות שלה והבנקים המלווים, מנהלים דיונים בהקשר של מימון נוסף לחברה, בסכום של כ-60 מיליון דולר. בהתאם לכך, בחודש מאי 2005, החברה והבנקים חתמו על מכתב כוונות, לפיו הבנקים יזרימו מימון בסכום של עד 30 מיליון דולר, וזאת בכפוף לגיוס סכום דומה ממשקיעים ע"י החברה.
נכון להיום, בעלי מניות מסוימים הודיעו לחברה על נכונותם להשקיע 23.5 מיליון דולר במסגרת האמור לעיל. כמו כן, מכתב הכוונות כפוף להשגת תיקון מחייב להסכם עם הבנקים.
בחברה ציינו כי הם מבחינים במגמה של התעניינות מצד לקוחות חדשים, מגמה זו ממשיכה במחצית הראשונה של 2005 וצפויה להניב הכנסות גבוהות יותר ממוצרים חדשים במחצית השניה של השנה. כמו כן, במהלך הרבעון הראשון החלה טאואר בתכנון מוצר בטכנולוגית 0.13 מיקרון עם לקוח מוביל.
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל החברה אמר כי, "למרות הקשיים בטווח הקצר בשווקים בהן פועלת טאואר, צבר הלקוחות החדשים, המוצרים והפרוייקטים בטכנולוגיות הייחודיות משביעי רצון. אלוואנגר הוסיף עוד כי, "החברה שואבת עידוד רב מלקוחותיה שאומרים כי הערך המוסף של חלק מאותם אבות טיפוס הינו משמעותי ובהתאם לכך, ימשיך למצב את טאואר כיצרנית ייחודית בשנים הבאות".
במהלך הרבעון הראשון של 2005, הנהלת טאואר יישמה צעדי התייעלות משמעותיים לחיסכון בהוצאות, הקטנת מבנה העלויות וצמצום תזרים ההוצאות. בחודש מרץ דיווחה החברה על השלמת תהליך צמצום מצבת כח האדם, כחלק מתוכנית חסכון כוללת המתמקדת בהתייעלות תפעולית.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
