אין בשורות בטאואר: ההפסד זינק ב-43% ל-55 מ' דולר

מצבה של טאואר סמיקונדקטור ממשיך להיום עגום. ההכנסות ירדו ברבעון ב-14.7% ביחס לרבעון המקביל, וב-23% ביחס לרבעון שחתם את 2004. אך בחברה שומרים על אופטימיות זהירה: חל גידול בלקוחות המתעניינים
חזי שטרנליכט |

אין בשורות טובות מטאואר. גם ברבעון הזה עשויים המשקיעים להתבדות ולראות כיצד יצרנית השבבים ממגדל העמק, טאואר סמיקונדקטור, הגדילה את ההפסדים שלה. ההפסד זינק ב-43.6% להיקף של 55.3 מיליון דולר ברבעון הראשון ביחס למקביל. ההכנסות ירדו בשיעור של 14.7% ביחס לעת המקבילה והסתכמו בכ-23.2 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מה שמעציב עוד יותר הוא שההכנסות נפלו ב-22.9% ביחס לרבעון הרביעי של 2004.

עם זאת, בחברה מדווחים כי החל מהרבעון הרביעי של 2004 רואה החברה גידול הן במספר ההתקשרויות עם לקוחות חדשים, הן התחלות פרוייקטי תכנון ועקב כך גם אבות טיפוס למוצרים חדשים ב-Fab2. החברה צופה כי הכנסות הרבעון השני של 2005 יהיו בטווח שבין כ-26 לכ-28 מיליון דולר, כולל 8 מיליון דולר מהסכם טכנולוגי, עליו דיווחה החברה בעבר.

מנהל בכיר לשעבר ב-Applied Materials, ראסל אלוואנגר, מונה ברבעון שחלף לתפקיד מנכ"ל החברה. לאלוואנגר ניסיון של למעלה מ-25 שנה, חשיבה אסטרטגית, מיומנויות ניהוליות והיכרות מעמיקה עם עולם הסמיקונדקטור. מינויו מהווה חיזוק משמעות לחברה.

חברת טאואר, יחד עם חלק מבעלי המניות שלה והבנקים המלווים, מנהלים דיונים בהקשר של מימון נוסף לחברה, בסכום של כ-60 מיליון דולר. בהתאם לכך, בחודש מאי 2005, החברה והבנקים חתמו על מכתב כוונות, לפיו הבנקים יזרימו מימון בסכום של עד 30 מיליון דולר, וזאת בכפוף לגיוס סכום דומה ממשקיעים ע"י החברה.

נכון להיום, בעלי מניות מסוימים הודיעו לחברה על נכונותם להשקיע 23.5 מיליון דולר במסגרת האמור לעיל. כמו כן, מכתב הכוונות כפוף להשגת תיקון מחייב להסכם עם הבנקים.

בחברה ציינו כי הם מבחינים במגמה של התעניינות מצד לקוחות חדשים, מגמה זו ממשיכה במחצית הראשונה של 2005 וצפויה להניב הכנסות גבוהות יותר ממוצרים חדשים במחצית השניה של השנה. כמו כן, במהלך הרבעון הראשון החלה טאואר בתכנון מוצר בטכנולוגית 0.13 מיקרון עם לקוח מוביל.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל החברה אמר כי, "למרות הקשיים בטווח הקצר בשווקים בהן פועלת טאואר, צבר הלקוחות החדשים, המוצרים והפרוייקטים בטכנולוגיות הייחודיות משביעי רצון. אלוואנגר הוסיף עוד כי, "החברה שואבת עידוד רב מלקוחותיה שאומרים כי הערך המוסף של חלק מאותם אבות טיפוס הינו משמעותי ובהתאם לכך, ימשיך למצב את טאואר כיצרנית ייחודית בשנים הבאות".

במהלך הרבעון הראשון של 2005, הנהלת טאואר יישמה צעדי התייעלות משמעותיים לחיסכון בהוצאות, הקטנת מבנה העלויות וצמצום תזרים ההוצאות. בחודש מרץ דיווחה החברה על השלמת תהליך צמצום מצבת כח האדם, כחלק מתוכנית חסכון כוללת המתמקדת בהתייעלות תפעולית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.